Shabat 104b
Shabat 104b:1
מתני׳ הכותב שתי אותיות בהעלם אחד חייב כתב בדיו בסם בסיקרא בקומוס ובקנקנתום ובכל דבר שהוא רושם על שני כותלי זויות ועל שני לווחי פינקס והן נהגין זה עם זה חייב הכותב על בשרו חייב המסרט על בשרו ר' אליעזר מחייב חטאת וחכמים פוטרין
MISHNÁ: Quien escribe dos letras en un solo período de inadvertencia es responsable. Si escribe con tinta, con tinte, con pintura roja, con goma, con vitriolo o cualquier sustancia que deje una marca; si escribe sobre dos paredes que forman esquina o sobre dos hojas de un cuaderno que puedan leerse juntas, es responsable. Quien escribe sobre su piel es responsable. Si se hace incisiones en la piel, Rabí Eliezer exige una ofrenda por el pecado y los Sabios lo eximen.
Shabat 104b:2
כתב במשקין במי פירות באבק דרכים באבק הסופרים ובכל דבר שאינו מתקיים פטור לאחר ידו ברגלו בפיו ובמרפיקו כתב אות אחת סמוך לכתב וכתב על גבי כתב נתכוון לכתוב חי"ת וכתב ב' זיינין אחת בארץ ואחת בקורה כתב על ב' כותלי הבית על שני דפי פנקס ואין נהגין זה עם זה פטור כתב אות אחת נוטריקון ר' יהושע בן בתירא מחייב וחכמים פוטרין:
Quien escribe con líquidos, jugos de frutas, polvo de caminos, polvo de escribas o cualquier materia no duradera, está exento. También quien escribe con el dorso de la mano, con el pie, con la boca o con el codo; quien añade una sola letra junto a una inscripción existente o escribe sobre algo ya escrito; quien pretendía escribir una jet y escribió dos zayin; una letra en el suelo y otra en una viga; o sobre dos paredes o dos hojas de un cuaderno que no se puedan leer juntas, está exento. Si escribe una letra como abreviatura, Rabí Yehoshúa ben Beteirá lo considera responsable y los Sabios lo eximen.
Shabat 104b:3
גמ׳ דיו דיותא סם סמא סקרא אמר רבה בר בר חנה סקרתא שמה קומוס קומא קנקנתום אמר רבה בר בר חנה אמר שמואל חרתא דאושכפי:
GUEMARÁ: «Tinta», se refiere a tinta; «sam», al colorante; «sikrá», Rabá bar bar Janá dijo que así se llama la pintura roja; «komós», a la goma; «kankantum», Rabá bar bar Janá dijo en nombre de Shmuel que es el tinte negro utilizado por los zapateros.
Shabat 104b:4
ובכל דבר שהוא רושם: לאתויי מאי לאתויי הא דתני רבי חנניא כתבו במי טריא ואפצא כשר תני ר' חייא כתבו באבר בשחור ובשיחור כשר:
«Y cualquier materia que deje una marca». ¿Qué más incluye? Lo que enseñó Rabí Jananiá: si escribió con agua de agallas y sustancias curtientes, es válido. Rabí Jiyá enseñó que escribir con plomo, pigmento negro o tizne también es válido.
Shabat 104b:5
המסרט על בשרו: תניא אמר להן רבי אליעזר לחכמים והלא בן סטדא הוציא כשפים ממצרים בסריטה שעל בשרו אמרו לו שוטה היה ואין מביאין ראיה מן השוטים: [הוספה מחסרונות הש"ס: בן סטדא בן פנדירא הוא אמר רב חסדא בעל סטדא בועל פנדירא בעל פפוס בן יהודה הוא אמו סטדא אמו מרים מגדלא שיער נשיא הואי כדאמרינן בפומדיתא סטת דא מבעלה:]
«Quien se hace incisiones en la piel». Se enseñó: Rabí Eliezer les dijo a los Sabios: ¿No sacó Ben Stadá de Egipto artes mágicas mediante incisiones en su cuerpo? Le respondieron: Era un insensato, y no se aportan pruebas de los insensatos. [Adición de los pasajes omitidos del Talmud: ¿Ben Stadá era Ben Pandirá? Rav Jisdá dijo: El marido era Stadá y el amante Pandirá. Pero su marido era Papus ben Yehudá. Su madre se llamaba Stadá. Su madre era Miriam, que arreglaba cabellos de mujeres. Como decían en Pumbedita: «Esta se apartó de su marido».]
Shabat 104b:6
כתב אות אחת סמוך לכתב: מאן תנא אמר רבא בר רב הונא דלא כר' אליעזר דאי ר' אליעזר האמר אחת על האריג חייב:
«Quien escribió una letra junto a un escrito anterior». ¿Quién es el tana? Rabá bar Rav Huná dijo: no es Rabí Eliezer, pues él sostiene que añadir un hilo a una tela ya tejida genera responsabilidad.
Shabat 104b:7
כתב על גבי כתב: מאן תנא א"ר חסדא דלא כר' יהודה דתניא הרי שהיה צריך לכתוב את השם ונתכוין לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בו דלת מעביר עליו קולמוס ומקדשו דברי ר' יהודה וחכמים אומרים אין השם מן המובחר
«Quien escribe encima de lo ya escrito». ¿Quién es el tana? Rav Jisdá dijo: no es Rabí Yehudá, pues se enseñó: si alguien debía escribir el Nombre divino y pretendía escribir «Yehudá», pero se equivocó omitiendo la letra dálet, puede pasar la pluma sobre las letras y consagrarlas, según Rabí Yehudá. Los Sabios dicen que no se considera un Nombre escrito de la manera más apropiada.
Shabat 104b:8
תנא כתב אות אחת והשלימה לספר ארג חוט אחד והשלימה לבגד חייב מאן תנא אמר רבא בר רב הונא ר' אליעזר היא דאמר אחת על האריג חייב רב אשי אמר אפילו תימא רבנן להשלים שאני
Se enseñó: quien escribe una sola letra y con ella completa un libro, o teje un hilo y con él completa una prenda, es responsable. ¿Quién es el tana? Rabá bar Rav Huná dijo: Rabí Eliezer, quien considera responsable por un hilo añadido a la tela. Rav Ashi dijo: incluso puede seguir a los Sabios, pues completar una obra es diferente.
Shabat 104b:9
א"ר אמי כתב אות אחת בטבריא ואחת בציפורי חייב כתיבה היא אלא שמחוסר קריבה והתנן כתב על שני כותלי הבית ועל שני דפי פנקס ואין נהגין זה עם זה פטור התם מחוסר מעשה דקריבה הכא לא מחוסר מעשה דקריבה
Rabí Ami dijo: quien escribe una letra en Tiberíades y otra en Tziporí es responsable. Es una escritura, aunque falte acercar las dos. Pero aprendimos que quien escribe en dos paredes o en dos hojas que no se leen juntas está exento. Allí se necesita una acción adicional para acercarlas; aquí no.
Shabat 104b:10
תנא הגיה אות אחת חייב השתא כתב אות אחת פטור הגיה אות אחת חייב אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון שנטלו לגגו של חי"ת ועשאו שני זיינין רבא אמר כגון שנטלו לתגו של דל"ת ועשאו רי"ש
Se enseñó: quien corrige una sola letra es responsable. ¿Cómo? Si escribir una sola letra está exento, ¿corregir una será responsable? Rav Sheshet dijo: se trata de quien quitó la parte superior de una jet, transformándola en dos zayin. Rava dijo: de quien quitó el pequeño trazo de una dálet y la convirtió en resh.
Shabat 104b:11
תנא נתכוין לכתוב אות אחת
Se enseñó: si alguien tuvo intención de escribir una letra...
Ficha editorial de este texto
