Shabat 116b
Shabat 116b:1
דהוה שקיל שמא דלא מקבל שוחדא בעו לאחוכי ביה אעיילא ליה שרגא דדהבא ואזול לקמיה אמרה ליה בעינא דניפלגי לי בנכסי דבי נשי אמר להו פלוגו א"ל כתיב לן במקום ברא ברתא לא תירות א"ל מן יומא דגליתון מארעכון איתנטלית אורייתא דמשה ואיתיהיבת ספרא אחריתי וכתיב ביה ברא וברתא כחדא ירתון
...famoso por no aceptar sobornos. Quisieron burlarse de él. Ella le llevó una lámpara de oro y acudieron ante él. Le dijo: Quiero que me concedan una parte de los bienes de la familia. Él dijo: Repartidlos. Rabán Gamliel protestó: Está escrito que, donde hay un hijo, una hija no hereda. El filósofo respondió: Desde que fuisteis desterrados de vuestra tierra, se retiró la Torá de Moshé y se entregó otro libro que dice que hijo e hija heredan por igual.
Shabat 116b:2
למחר הדר עייל ליה איהו חמרא לובא אמר להו שפילית לסיפיה דספרא וכתב ביה אנא לא למיפחת מן אורייתא דמשה אתיתי [ולא] לאוספי על אורייתא דמשה אתיתי וכתיב ביה במקום ברא ברתא לא תירות אמרה ליה נהור נהוריך כשרגא א"ל רבן גמליאל אתא חמרא ובטש לשרגא:
Al día siguiente Rabán Gamliel le llevó un asno libio. El filósofo dijo: He consultado el final del libro y allí está escrito: «No he venido a quitar nada de la Torá de Moshé ni a añadir a ella», y allí consta que la hija no hereda donde hay un hijo. Ima Shalom le dijo: ¡Que tu luz brille como una lámpara! Rabán Gamliel respondió: ¡Ha venido el asno y ha dado una patada a la lámpara!
Shabat 116b:3
ומפני מה אין קורין כו': אמר רב לא שנו אלא בזמן בית המדרש אבל שלא בזמן בהמ"ד קורין ושמואל אמר אפילו שלא בזמן בית המדרש אין קורין איני והא נהרדעא אתריה דשמואל הוה ובנהרדעא פסקי סידרא בכתובים במנחתא דשבתא אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב לא שנו אלא במקום בהמ"ד אבל שלא במקום בהמ"ד קורין ושמואל אמר
«¿Por qué no se leen?», etc. Rav dijo: la prohibición solo se aplica durante el horario de estudio de la academia, pero fuera de ese horario pueden leerse. Shmuel dijo que ni siquiera fuera de ese horario pueden leerse. ¿Cómo puede ser, si Nehardea era la ciudad de Shmuel y allí estudiaban porciones de los Escritos durante Minjá de Shabat? Más bien, si se dijo, fue así: Rav dijo que la prohibición solo se aplica en la academia; fuera de ella puede leerse. Y Shmuel dijo...
Shabat 116b:4
בין במקום בהמ"ד בין שלא במקום בהמ"ד בזמן בהמ"ד אין קורין שלא בזמן בית המדרש קורין ואזדא שמואל לטעמיה דבנהרדעא פסקי סידרא דכתובים במנחתא דשבתא
...que tanto en la academia como fuera de ella, durante las horas de estudio no se leen, pero fuera de esas horas se leen. Así Shmuel sigue su opinión, pues en Nehardea estudiaban los Escritos durante Minjá de Shabat.
Shabat 116b:5
רב אשי אמר לעולם כדאמרן מעיקרא ושמואל כרבי נחמיה דתניא אע"פ שאמרו כתבי הקדש אין קורין בהן אבל שונין בהן ודורשין בהן נצרך לפסוק מביא ורואה בו א"ר נחמיה מפני מה אמרו כתבי הקדש אין קורין בהן כדי שיאמרו בכתבי הקדש אין קורין וכ"ש בשטרי הדיוטות:
Rav Ashi dijo: En realidad puede mantenerse la versión original y Shmuel sigue a Rabí Nejemiá, pues se enseñó: aunque dijeron que no se leen los escritos sagrados, se pueden estudiar y explicar; si se necesita consultar un versículo, se trae el libro y se mira. Rabí Nejemiá dijo: ¿Por qué prohibieron leer los escritos sagrados? Para que la gente razone que, si ni siquiera esos libros pueden leerse, con mayor razón no deben leerse documentos comerciales.
Shabat 116b:6
מתני׳ מצילין תיק הספר עם הספר ותיק התפילין עם התפילין ואע"פ שיש בתוכן מעות ולהיכן מצילין אותן למבוי שאינו מפולש בן בתירא אומר אף למפולש:
MISHNÁ: Se puede salvar del incendio la funda de un rollo junto con el rollo y el estuche de los tefilín con los tefilín, aunque tengan dinero dentro. ¿Adónde se pueden salvar? A un callejón que no atraviesa completamente de un extremo al otro. Ben Beteirá dice: incluso a uno abierto por ambos extremos.
Shabat 116b:7
גמ׳ ת"ר ארבעה עשר שחל להיות בשבת מפשיטין את הפסח עד החזה דברי רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה וחכ"א מפשיטין את כולו בשלמא לרבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה דהא איתעביד ליה צורך גבוה אלא לרבנן מ"ט אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן דאמר קרא (משלי טז, ד) כל פעל ה' למענהו והכא מאי למענהו איכא רב יוסף אמר שלא יסריח רבא אמר שלא יהו קדשי שמים מוטלין כנבלה
GUEMARÁ: Nuestros Sabios enseñaron: si el catorce de Nisán coincide con Shabat, se puede desollar el sacrificio de Pésaj hasta el pecho, según Rabí Yishmael, hijo de Rabí Yojanán ben Beroká. Los Sabios dicen que se desuella todo el animal. Según Rabí Yishmael se entiende, porque ya se prepararon las partes necesarias para el altar; pero ¿por qué los Sabios lo permiten todo? Rabá bar bar Janá dijo en nombre de Rabí Yojanán: por (Proverbios 16:4): «El Señor ha hecho todo para Su propósito». ¿Qué propósito se cumple aquí? Rav Yosef dijo: impedir que la carne se pudra. Rava dijo: evitar que las cosas sagradas queden abandonadas como un cadáver.
Shabat 116b:8
מאי בינייהו איכא בינייהו דמנח אפתורא דדהבא אי נמי יומא דאסתנא ורבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה האי פעל ה' למענהו מאי עביד ליה שלא יוציא את האימורין קודם הפשטת העור מ"ט אמר רב הונא בריה דרב נתן משום נימין
¿Qué diferencia hay entre estas explicaciones? Por ejemplo, si el sacrificio está sobre una mesa de oro o si el día es frío. ¿Qué hace Rabí Yishmael con «El Señor ha hecho todo para Su propósito»? Lo aplica a no retirar las partes destinadas al altar antes de desollar. ¿Por qué? Rav Huná, hijo de Rav Natán, explicó: por los pelos que podrían adherirse.
Shabat 116b:9
אמר רב חסדא אמר מר עוקבא מאי אהדרו ליה חברייא לרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה הכי קאמרי ליה אם מצילין תיק הספר עם הספר לא נפשיט את הפסח מעורו מי דמי התם טלטול הכא מלאכה אמר רב אשי בתרתי פליגי פליגי בטלטול ופליגי במלאכה והכי קאמרי ליה אם מצילין תיק הספר עם הספר לא נטלטל עור אגב בשר
Rav Jisdá dijo en nombre de Mar Ukvá: ¿Qué respondieron los compañeros a Rabí Yishmael, hijo de Rabí Yojanán ben Beroká? Le dijeron: si se puede salvar la funda de un rollo junto al rollo, ¿por qué no desollar la piel del sacrificio de Pésaj? ¿Son comparables? Allí se trata de mover objetos y aquí de realizar una labor. Rav Ashi dijo: discrepan tanto sobre mover como sobre trabajar. Su argumento es: si se salva la funda junto al rollo, ¿por qué no mover la piel junto con la carne?
Ficha editorial de este texto
