Shabat 124b:1
אין מוציאין את הקטן ואת הלולב ואת ספר תורה לרה"ר ובית הלל מתירין
...que no se puede sacar a un menor, un lulav o un rollo de la Torá al dominio público, y la escuela de Hilel lo permite.
אין מוציאין את הקטן ואת הלולב ואת ספר תורה לרה"ר ובית הלל מתירין
...que no se puede sacar a un menor, un lulav o un rollo de la Torá al dominio público, y la escuela de Hilel lo permite.
אימר דשמעת להו לבית שמאי הוצאה טלטול מי שמעת להו וטלטול גופיה לאו משום הוצאה היא
Puedes decir que has oído a la escuela de Shamai hablar sobre transportar de un dominio a otro; pero ¿los has oído hablar de mover objetos? ¿Y acaso la prohibición de mover objetos no deriva precisamente de la prohibición de transportar?
ואף רב סבר לה להא דרבא דאמר רב מר שלא יגנב זהו טלטול שלא לצורך ואסור טעמא שלא יגנב אבל לצורך גופו ולצורך מקומו מותר
También Rav comparte la opinión de Ravá, pues dijo Rav: Mover algo para evitar que sea robado es moverlo sin necesidad, y está prohibido. La razón de la prohibición es evitar el robo, pero moverlo para utilizarlo o para ocupar su lugar está permitido.
איני והא רב כהנא איקלע לבי רב ואמר אייתו ליה שותא לכהנא ליתיב עליה לאו למימרא דדבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו אין לצורך מקומו לא
¿Cómo es posible? Rav Kahaná llegó a la casa de Rav, y este dijo: «Traed una estera para que Kahaná se siente». ¿No significa esto que un utensilio destinado a una labor prohibida puede moverse para usarlo, pero no para ocupar su lugar?
הכי אמר להו שקולו שותא מקמי כהנא ואי בעית אימא התם מחמה לצל הוה
En realidad les dijo: «Retirad la estera de delante de Kahaná». Y si quieres, di que allí se trataba de moverla del sol a la sombra.
רב מרי בר רחל הוה ליה ההיא בי סדיותא בשמשא אתא לקמיה דרבא אמר ליה מהו לטלטולינהו אמר ליה שרי אית לי אחרינא חזו לאורחין אית לי נמי לאורחים אמר ליה גלית אדעתיך דכרבה סבירא לך לכולי עלמא שרי לדידך אסיר
Rav Mari bar Rajel tenía unas almohadas expuestas al sol. Se presentó ante Ravá y preguntó: ¿Puedo moverlas? Le respondió: Está permitido. Dijo: Tengo otras. Ravá respondió: Sirven para los invitados. Dijo: También tengo para los invitados. Ravá le respondió: Has revelado que sigues la opinión de Rabá; para todos está permitido, pero para ti está prohibido.
אמר רבי אבא אמר רבי חייא בר אשי אמר רב מכבדות של מילתא מותר לטלטלן בשבת אבל של תמרה לא
Dijo Rabí Abá en nombre de Rabí Jiyá bar Ashi, en nombre de Rav: Las escobas hechas de tela pueden moverse en Shabat, pero las hechas de ramas de palmera no.
רבי אלעזר אומר אף של תמרה במאי עסקינן אילימא לצורך גופו ולצורך מקומו בהא לימא רב של תמרה לא והא רב כרבא סבירא ליה אלא מחמה לצל בהא לימא ר' אלעזר אף של תמרה לעולם מחמה לצל אימא וכן אמר רבי אלעזר:
Rabí Elazar dice: También las de ramas de palmera. ¿De qué caso hablamos? Si es para utilizar la escoba o para ocupar su lugar, ¿acaso Rav prohibiría las hechas de palmera? Rav sigue la opinión de Ravá. Entonces debe tratarse de moverla del sol a la sombra. Pero ¿acaso Rabí Elazar permitiría también las de palmera en ese caso? En realidad se trata de moverla del sol a la sombra; debe leerse: «Y lo mismo dijo Rabí Elazar».
מתני׳ כל הכלים הניטלין בשבת שבריהן ניטלין עמהן ובלבד שיהו עושין מעין מלאכה
Mishná: Todos los utensilios que pueden moverse en Shabat pueden moverse junto con sus fragmentos, siempre que los fragmentos sirvan para alguna labor.
שברי עריבה לכסות בהן את פי החבית שברי זכוכית לכסות בהן את פי הפך
Los fragmentos de una artesa pueden servir para cubrir la boca de un barril, y los de vidrio para cubrir la boca de una jarra.
רבי יהודה אומר בלבד שיהו עושין מעין מלאכתן שברי עריבה לצוק לתוכן מקפה ושל זכוכית לצוק לתוכן שמן:
Rabí Yehudá dice: Siempre que sirvan para una labor semejante a la original; los fragmentos de artesa para verter en ellos una papilla, y los de vidrio para verter en ellos aceite.
גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל מחלוקת שנשברו מערב שבת דמר סבר מעין מלאכתן אין מעין מלאכה אחרת לא ומר סבר אפילו מעין מלאכה אחרת
Guemará: Dijo Rav Yehudá en nombre de Shmuel: La discusión se refiere a utensilios rotos antes de Shabat. Uno sostiene que deben servir para su labor original, no para otra; el otro permite incluso una labor diferente.
אבל נשברו בשבת דברי הכל מותרין הואיל ומוכנין על גבי אביהן מותר
Pero si se rompieron en Shabat, todos coinciden en que está permitido moverlos, ya que estaban preparados como parte de su objeto original.
מותיב רב זוטראי מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים
Objetó Rav Zutrai: Se puede alimentar el fuego con utensilios, pero no con fragmentos de utensilios.
דנשברו אימת אילימא דנשברו מערב יום טוב עצים בעלמא נינהו אלא לאו ביום טוב וקתני מסיקין בכלים ואין מסיקים בשברי כלים
¿Cuándo se rompieron? Si se rompieron antes de Yom Tov, no serían más que leña. Por tanto, se rompieron en Yom Tov, y aun así se enseña que pueden quemarse utensilios, pero no sus fragmentos.
אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב יהודה אמר שמואל מחלוקת שנשברו בשבת דמר סבר מוכן הוא ומר סבר נולד הוא אבל מערב שבת דברי הכל מותרין הואיל והוכנו למלאכה מבעוד יום
Por ello, si se transmitió esa enseñanza, fue así: Dijo Rav Yehudá en nombre de Shmuel: La discusión se refiere a utensilios que se rompieron en Shabat; uno sostiene que los fragmentos estaban preparados y el otro que son algo surgido nuevamente, nolad. Pero si se rompieron antes de Shabat, todos coinciden en que pueden moverse, pues estaban preparados para algún uso desde antes de comenzar el día.
תני חדא מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים ותניא אידך כשם שמסיקין בכלים כך מסיקין בשברי כלים ותניא אידך אין מסיקין לא בכלים ולא בשברי כלים
Una baraita enseña: Se puede alimentar el fuego con utensilios, pero no con fragmentos. Otra enseña: Así como se puede alimentar con utensilios, también se puede hacerlo con sus fragmentos. Y otra enseña: No se puede alimentar el fuego ni con utensilios ni con sus fragmentos.
הא רבי יהודה הא רבי שמעון הא רבי נחמיה
Una corresponde a Rabí Yehudá, otra a Rabí Shimón y otra a Rabí Nejemiá.
אמר רב נחמן הני ליבני דאישתיור מבניינא שרי לטלטולינהו דחזו למיזגא עלייהו שרגינהו ודאי אקצינהו
Dijo Rav Najmán: Los ladrillos que sobraron de una construcción pueden moverse porque sirven para sentarse sobre ellos. Si los apila ordenadamente, está claro que los ha apartado de otros usos.
אמר רב נחמן אמר שמואל חרס קטנה מותר לטלטל בחצר אבל בכרמלית לא ורב נחמן דידיה אמר אפילו בכרמלית אבל ברה"ר לא ורבא אמר אפילו ברה"ר
Dijo Rav Najmán en nombre de Shmuel: Puede moverse un pequeño trozo de cerámica en un patio, pero no en un karmelit. Rav Najmán, por su cuenta, dijo: Incluso en un karmelit, pero no en el dominio público. Y Ravá dijo: Incluso en el dominio público.
ואזדא רבא לטעמיה דרבא הוה קאזיל בריתקא דמחוזא אתווסאי מסאניה טינא אתא שמעיה שקל חספא וקא מכפר ליה רמו ביה רבנן קלא אמר לא מיסתייא דלא גמירי מיגמר נמי מגמרי אילו בחצר הואי מי לא הוה חזיא לכסויי ביה מנא הכא נמי חזיא לדידי
Ravá sigue su propia opinión. Ravá caminaba por una calle de Mejozá cuando sus zapatos se mancharon de barro. Su ayudante tomó un fragmento de cerámica y comenzó a limpiárselos. Los sabios lo reprendieron. Ravá dijo: No les basta con no haber estudiado; ¡además quieren enseñar a otros! Si este fragmento estuviera en un patio, ¿acaso no serviría para cubrir un recipiente? Aquí también me sirve a mí.
אמר רב יהודה אמר שמואל מגופת חבית שנכתתה מותר לטלטל בשבת תניא נמי הכי מגופה שנכתתה היא ושבריה מותר לטלטלה בשבת ולא יספות ממנה שבר לכסות בה את הכלי ולסמוך בה כרעי המטה ואם זרקה באשפה אסור
Dijo Rav Yehudá en nombre de Shmuel: Se puede mover en Shabat una tapa de barril que se ha roto. También se enseñó así: Una tapa que se ha roto puede moverse en Shabat, tanto ella como sus fragmentos; pero no se debe desprender de ella otro fragmento para cubrir con él un utensilio o sostener la pata de una cama. Si la tiró al basurero, está prohibido moverla.
מתקיף לה רב פפא אלא מעתה זריק ליה לגלימיה ה"נ דאסור אלא אמר רב פפא
Rav Papá objetó: Entonces, si alguien tira su manto, ¿también estaría prohibido moverlo? Por ello dijo Rav Papá...
שבת קכ״ד ב
23 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.