כדאמרי אינשי ואי בעי אפילו טובא נמי מפנין ומאי אבל לא את האוצר שלא יגמור כולו דילמא אתי לאשוויי גומות אבל אתחולי מתחיל ומני ר"ש היא דלית ליה מוקצה
...es una forma corriente de hablar; si quiere, puede retirar muchas más. ¿Y qué significa «pero no el almacén»? Que no debe vaciarlo por completo, no sea que termine alisando los huecos del suelo; pero sí puede comenzar a retirar cosas de él. ¿Quién es el autor? Rabí Shimón, que no acepta la prohibición de muktsé en este caso.
ת"ר אין מתחילין באוצר תחילה אבל עושה בו שביל כדי שיכנס ויצא עושה בו שביל והא אמרת אין מתחילין הכי קאמר עושה בו שביל ברגליו בכניסתו וביציאתו
Enseñaron los sabios: No se comienza a vaciar un almacén, pero se puede hacer un sendero para entrar y salir. ¿Cómo puede hacer un sendero si has dicho que no se comienza a vaciarlo? Se refiere a abrir un sendero con los pies mientras entra y sale.
תנו רבנן תבואה צבורה בזמן שהתחיל בה מע"ש מותר להסתפק ממנה בשבת ואם לאו אסור להסתפק ממנה בשבת דברי ר"ש ר' אחא מתיר כלפי לייא אלא אימא דברי ר' אחא ורבי שמעון מתיר
Enseñaron los sabios: Si se trata de un montón de grano que comenzó a utilizarse antes de Shabat, puede tomarse de él en Shabat; de lo contrario, no se puede, según Rabí Shimón. Rabí Ajá lo permite. ¿No es al revés? Debe decirse: Estas son las palabras de Rabí Ajá, mientras que Rabí Shimón lo permite.
תנא כמה שיעור תבואה צבורה לתך בעא מיניה רב נחומי בר זכריה מאביי שיעור תבואה צבורה בכמה אמר ליה הרי אמרו שיעור תבואה צבורה לתך
Se enseñó: ¿Qué cantidad se considera un montón de grano? Un letej. Rav Najumí bar Zejariá preguntó a Abayé: ¿Cuánto es la medida de un montón de grano? Le respondió: Ya dijeron que la medida es un letej.
איבעיא להו הני ארבע וחמש קופות דקאמר בארבע וחמש קופות אין טפי לא אלמא למעוטי בהילוכא עדיף או דילמא למעוטי משוי עדיף
Se preguntaron: ¿Estas cuatro o cinco cestas significan que solo se permiten cuatro o cinco, y no más, porque es mejor reducir el número de desplazamientos? ¿O quizá es preferible reducir la carga transportada cada vez?
ת"ש דתני חדא מפנין אפילו ארבע וחמש קופות של כדי שמן ושל כדי יין ותניא אידך בעשר ובחמש עשרה מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר מעוטי בהילוכא עדיף ומר סבר מעוטי במשוי עדיף
Ven y escucha: Una baraita enseña que pueden retirarse incluso cuatro o cinco cestas de jarras de aceite o vino; otra dice diez o quince. ¿No discrepan en esto, porque una opinión prefiere reducir el número de desplazamientos y la otra el peso de cada carga?
לא דכ"ע מעוטי בהילוכא עדיף ומי סברת בעשר ובחמש עשרה אקופות קאי אכדין קאי ולא קשיא הא דמשתקלי חד חד בקופה והא דמישתקלי תרי תרי והא דמשתקלי תלתא תלתא ובדקורי דהרפניא
No. Todos coinciden en que es mejor reducir los desplazamientos. ¿Creíste que diez o quince se refiere a cestas? Se refiere a jarras. No hay contradicción: un caso habla de llevar una jarra en cada cesta, otro de llevar dos por cesta y otro de llevar tres, usando las grandes varas de Harpaniá.
איבעיא להו הני ארבע וחמש דקאמר אע"ג דאית ליה אורחין טובא או דילמא הכל לפי האורחין ואת"ל הכל לפי האורחין חד גברא מפני לכולהו או דילמא גברא גברא מפני לנפשיה
Se preguntaron: ¿Estas cuatro o cinco cestas se permiten aunque haya muchos invitados, o todo depende del número de invitados? Y si dices que depende de los invitados, ¿puede un solo hombre despejar el lugar para todos o cada hombre debe despejarlo para sí mismo?
ת"ש דאמר רבה אמר רבי חייא פעם אחת הלך רבי למקום אחד וראה מקום דחוק לתלמידים ויצא לשדה ומצא שדה מלאה עומרים ועימר רבי כל השדה כולה (שמע מינה הכל לפי האורחין)
Ven y escucha: Dijo Rabá en nombre de Rabí Jiyá: Una vez Rabí llegó a un lugar y encontró que los alumnos estaban apretados. Salió al campo, encontró un campo lleno de gavillas y agrupó todas las gavillas del campo. De aquí se deduce que depende del número de invitados.
ורב יוסף א"ר הושעיא פעם אחת הלך ר' חייא למקום אחד וראה מקום דחוק לתלמידים ויצא לשדה ומצא שדה מלאה עומרים ועימר ר' חייא כל השדה כולה שמע מינה הכל לפי האורחין
Rav Yosef dijo en nombre de Rabí Hoshayá: Una vez Rabí Jiyá llegó a cierto lugar, encontró que los alumnos estaban apretados, salió al campo, encontró un campo lleno de gavillas y agrupó todas las gavillas del campo. Se deduce que depende del número de invitados.
ועדיין תבעי לך חד גברא מפני ליה לכולא או דילמא כל גברא וגברא מפני לנפשיה
Sin embargo, sigue pendiente la pregunta: ¿Puede uno despejar el espacio para todos o cada uno debe hacerlo para sí mismo?
ת"ש ועימר רבי ולטעמיך רבי בדנפשיה עימר אלא צוה ועימר ולעולם כל חד וחד מפני לנפשיה:
Ven y escucha: «Rabí agrupó las gavillas». Según tu razonamiento, ¿las agrupó Rabí personalmente? En realidad dio la orden y se agruparon; por tanto, cada cual puede despejar su propio espacio.
מפני האורחין וכו': א"ר יוחנן גדולה הכנסת אורחין כהשכמת בית המדרש דקתני מפני האורחין ומפני בטול בית המדרש ורב דימי מנהרדעא אמר יותר מהשכמת בית המדרש דקתני מפני האורחין והדר ומפני בטול בית המדרש אמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה דכתיב (בראשית יח, ג) ויאמר (ה') אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור וגו' א"ר אלעזר בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת ב"ו אין קטן יכול לומר לגדול המתן עד שאבא אצלך ואילו בהקדוש ברוך הוא כתיב ויאמר (ה') אם נא מצאתי וגו'
«Por los invitados», etcétera. Dijo Rabí Yojanán: Recibir huéspedes es tan importante como levantarse temprano para asistir a la casa de estudio, pues se enseñó «por los invitados y para evitar la interrupción del estudio». Rav Dimi de Nehardea dijo: Es aún más importante, pues primero se mencionan los invitados y después el estudio. Dijo Rav Yehudá en nombre de Rav: Recibir huéspedes es más importante que recibir la presencia divina, como está escrito (Génesis 18:3): «Y dijo: Señor, si he hallado gracia ante tus ojos, no pases de largo...». Dijo Rabí Elazar: Ven y observa que la conducta del Santo, bendito sea, no es como la de los seres humanos. Entre los hombres, el menor no puede decir al mayor «Espera hasta que vaya a encontrarte»; sin embargo, respecto del Santo, bendito sea, está escrito: «Y dijo: Señor, si he hallado gracia...».
אמר רב יהודה בר שילא א"ר אסי א"ר יוחנן ששה דברים אדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ואלו הן הכנסת אורחין וביקור חולים ועיון תפלה והשכמת בית המדרש והמגדל בניו לתלמוד תורה והדן את חברו לכף זכות
Dijo Rav Yehudá bar Shila en nombre de Rav Asi, en nombre de Rabí Yojanán: Hay seis cosas cuyos frutos disfruta una persona en este mundo, mientras que el capital permanece reservado para el mundo venidero. Son: recibir huéspedes, visitar enfermos, concentrarse en la oración, acudir temprano a la casa de estudio, educar a los hijos en el estudio de la Torá y juzgar favorablemente al prójimo.
איני והא אנן) תנן אלו דברים שאדם עושה אותם ואוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ואלו הן כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום שבין אדם לחברו ות"ת כנגד כולם) [הני אין מידי אחרינא לא]
¿Cómo es posible? Pues aprendimos: «Estas son las cosas que una persona hace y cuyos frutos disfruta en este mundo, mientras que el capital permanece para el mundo venidero: honrar al padre y a la madre, practicar actos de bondad, establecer la paz entre una persona y su prójimo, y el estudio de la Torá equivale a todas». ¿Solo estas y ninguna otra?
שבת קכ״ז א
15 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
