שמע מינה מצטמק ויפה לו מותר שאני הכא דקטמה אי הכי מאי למימרא הובערה איצטריכא ליה מהו דתימא כיון דהובערה הדרא לה למילתא קמייתא קמשמע לן
Se deduce que se permite dejar un alimento al que beneficia la reducción por cocción. Aquí es distinto, porque se cubrieron las brasas. Si es así, ¿qué novedad enseña? Era necesario enseñar el caso en que volvieron a encenderse, pues podrías haber pensado que al volver a encenderse se recupera la situación anterior. Por eso lo enseña.
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן קטמה והובערה משהין עליה חמין שהוחמו כל צורכן ותבשיל שבישל כל צורכו ואפי' גחלים של רותם ש"מ מצטמק ויפה לו מותר שאני הכא דקטמה אי הכי מאי למימרא הובערה אצטריכא ליה היינו הך גחלים של רותם אצטריכא ליה
Dijo Rabá bar bar Janá en nombre de Rabí Yojanán: «Si se cubrieron las brasas y volvieron a encenderse, se permite dejar sobre ellas agua totalmente calentada y guisos completamente cocidos, incluso si son brasas de retama». Se deduciría que se permite dejar un alimento que mejora al reducirse. Aquí es distinto, porque se cubrieron las brasas. Entonces, ¿qué novedad hay? Era necesario hablar del caso en que se encendieron de nuevo. Pero ya se enseñó eso. La novedad son las brasas de retama.
אמר רב ששת אמר ר' יוחנן כירה שהסיקוה בגפת ובעצים משהין עליה חמין שלא הוחמו כל צורכן ותבשיל שלא בישל כל צורכו עקר לא יחזיר עד שיגרוף או עד שיתן אפר קסבר מתניתין להחזיר תנן אבל לשהות משהין אע"פ שאינו גרוף ואינו קטום
Dijo Rav Sheshet en nombre de Rabí Yojanán: «En un fogón encendido con residuos de aceituna o madera se puede dejar agua que aún no se ha calentado por completo y un guiso que aún no se ha cocinado por completo». «Si lo retiró, no lo devolverá hasta quitar las brasas o cubrirlas con ceniza». Considera que la Mishná se refiere a devolver, pero para dejar alimentos permite hacerlo incluso sin retirar ni cubrir las brasas.
אמר רבא תרווייהו תננהי לשהות תנינא אין נותנין את הפת בתוך התנור עם חשיכה ולא חררה על גבי גחלים אלא כדי שיקרמו פניה הא קרמו פניה שרי להחזיר נמי תנינא בית הלל אומרים אף מחזירין ועד כאן לא קשרו בית הלל אלא בגרופה וקטומה אבל בשאינה גרופה וקטומה לא ורב ששת נמי דיוקא דמתני' קמ"ל
Dijo Rava: «Ambas cosas ya las enseñamos. Sobre dejarlos aprendimos: “No se pone pan en el horno al caer la noche, ni una torta sobre las brasas, salvo que se le forme una corteza superficial”. Si ya se formó, se permite. Sobre devolverlos también aprendimos: “La escuela de Hilel dice: también se pueden devolver”. Y Hilel solo lo permitió cuando las brasas fueron retiradas o cubiertas, no cuando quedaron intactas». La enseñanza de Rav Sheshet nos hace saber la precisión que se deduce de la Mishná.
אמר רב שמואל בר יהודה אמר רבי יוחנן כירה שהסיקוה בגפת ובעצים משהין עליה תבשיל שבישל כל צורכו וחמין שהוחמו כל צורכן ואפי' מצטמק ויפה לו אמר ליה ההוא מדרבנן לרב שמואל בר יהודה הא רב ושמואל דאמרי תרווייהו מצטמק ויפה לו אסור
Dijo Rav Shmuel bar Yehudá en nombre de Rabí Yojanán: «En un fogón calentado con residuos de aceituna o madera puede dejarse un guiso completamente cocinado o agua totalmente calentada, incluso cuando al reducirse mejora». Uno de los sabios le dijo a Rav Shmuel bar Yehudá: «¡Pero Rav y Shmuel dijeron ambos que está prohibido cuando mejora al reducirse!».
אמר ליה אטו לית אנא ידע דאמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל מצטמק ויפה לו אסור כי קאמינא לך לרבי יוחנן קאמינא אמר ליה רב עוקבא ממישן לרב אשי אתון דמקרביתו לרב ושמואל עבידו כרב ושמואל אנן נעביד כרבי יוחנן
Le respondió: «¿Acaso no sé que Rav Yosef dijo en nombre de Rav Yehudá, en nombre de Shmuel, que cuando mejora al reducirse está prohibido? Lo que te digo es la opinión de Rabí Yojanán». Rav Ukva de Mishán dijo a Rav Ashi: «Vosotros, que estáis cerca de Rav y Shmuel, actuad según Rav y Shmuel; nosotros actuaremos según Rabí Yojanán».
אמר ליה אביי לרב יוסף מהו לשהות אמר ליה הא רב יהודה משהו ליה ואכיל א"ל בר מיניה דרב יהודה דכיון דמסוכן הוא אפילו בשבת נמי שרי למעבד ליה לי ולך מאי אמר ליה בסורא משהו דהא רב נחמן בר יצחק מרי דעובדא הוה ומשהו ליה ואכיל אמר רב אשי קאימנא קמיה דרב הונא ושהין ליה כסא דהרסנא ואכל ולא ידענא אי משום דקסבר מצטמק ויפה לו מותר אי משום דכיון דאית ביה מיחא מצטמק ורע לו הוא
Abaye preguntó a Rav Yosef: «¿Qué ocurre con dejar alimentos en el fogón?». Le respondió: «Rav Yehudá dejaba alimentos y los comía». Abaye replicó: «Exceptúa a Rav Yehudá, pues como está enfermo de riesgo, incluso en Shabat se le permite cocinar. ¿Qué hay de ti y de mí?». Respondió: «En Sura dejan alimentos, pues Rav Najmán bar Yitzjak, que era una autoridad práctica, los dejaba y comía». Dijo Rav Ashi: «Me hallaba delante de Rav Huna y le habían dejado una pequeña cazuela de pescado frito; la comió. No sé si consideraba permitido que se redujera y mejorara, o si, como contenía harina, al reducirse empeoraba».
אמר רב נחמן מצטמק ויפה לו אסור מצטמק ורע לו מותר כללא דמלתא כל דאית ביה מיחא מצטמק ורע לו לבר מתבשיל דליפתא דאף על גב דאית ביה מיחא מצטמק ויפה לו הוא והני מילי דאית ביה בשרא אבל לית ביה בשרא מצטמק ורע לו הוא וכי אית ביה בשרא נמי לא אמרן אלא דלא קבעי לה לאורחין אבל קבעי לה לאורחין מצטמק ורע לו לפדא דייסא ותמרי מצטמק ורע להן
Dijo Rav Najmán: «Si al reducirse mejora, está prohibido; si al reducirse empeora, está permitido». Regla general: cualquier cosa que contenga harina empeora al reducirse, excepto el guiso de nabos, que, aunque tenga harina, mejora. Esto se aplica cuando contiene carne; sin carne, empeora. Y aun con carne, solo cuando no se prepara para invitados, pues si es para invitados, la reducción lo perjudica. La gachas de higos, la papilla y los dátiles empeoran al reducirse.
בעו מיניה מרבי חייא בר אבא
Preguntaron a Rabí Jiyá bar Abba...
שבת ל״ז ב
9 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
