Shabat 49b:1
אבא שלחא הוה ואמר הביאו שלחין ונשב עליהן
...“Mi padre era curtidor y decía: ‘Traed pieles y sentémonos sobre ellas’”».
אבא שלחא הוה ואמר הביאו שלחין ונשב עליהן
...“Mi padre era curtidor y decía: ‘Traed pieles y sentémonos sobre ellas’”».
מיתיבי נסרין של בעה"ב מטלטלין אותן ושל אומן אין מטלטלין אותן ואם חישב לתת עליהן פת לאורחין בין כך ובין כך מטלטלין שאני נסרים דקפיד עלייהו
Se objetó: «Las tablas de un particular pueden moverse, pero las de un artesano no. Si pensó utilizarlas para servir pan a sus invitados, pueden moverse en ambos casos». Las tablas son diferentes, porque el artesano las reserva con cuidado.
ת"ש עורות בין עבודין ובין שאין עבודין מותר לטלטלן בשבת לא אמרו עבודין אלא לענין טומאה בלבד מאי לאו לא שנא של בעל הבית ולא שנא של אומן לא של בעה"ב
Ven y escucha: «Las pieles, tanto curtidas como sin curtir, pueden moverse en Shabat. La distinción entre curtidas y sin curtir solo se dijo respecto de la impureza». ¿Acaso no se aplica indistintamente a las de un particular y de un artesano? No, solo a las de un particular.
אבל של אומן מאי אין מטלטלין אי הכי הא דתני ולא אמרו עבודין אלא לענין טומאה בלבד לפלוג וליתני בדידה בד"א בשל בעה"ב אבל בשל אומן לא כולה בבעל הבית קמיירי
Pero ¿qué ocurre con las de un artesano? ¿No pueden moverse? Si es así, cuando se enseña «la distinción entre curtidas y sin curtir solo se aplica a la impureza», debería distinguir también dentro del mismo caso: «Esto se aplica a las de un particular, pero no a las de un artesano». Toda la enseñanza se refiere a un particular.
כתנאי עורות של בעה"ב מטלטלין אותן ושל אומן אין מטלטלין אותן ר' יוסי אומר אחד זה ואחד זה מטלטלין אותן:
La cuestión corresponde a una controversia entre tanaítas: «Las pieles de un particular pueden moverse; las de un artesano, no». Rabí Yosé dice: «Tanto unas como otras pueden moverse».
הדור יתבי וקמיבעיא להו הא דתנן אבות מלאכות ארבעים חסר אחת כנגד מי
Volvieron a sentarse y se preguntaron: «Cuando aprendimos que hay treinta y nueve labores principales, ¿a qué número corresponden?».
אמר להו ר' חנינא בר חמא כנגד עבודות המשכן אמר להו ר' יונתן בר' אלעזר כך אמר רבי שמעון ברבי יוסי בן לקוניא כנגד מלאכה מלאכתו ומלאכת שבתורה ארבעים חסר אחת
Rabí Janiná bar Jamá les respondió: «A los trabajos del Tabernáculo». Rabí Yonatán bar Elazar les dijo: «Así dijo Rabí Shimón, hijo de Rabí Yosé ben Lakuniá: corresponden a las treinta y nueve veces que aparecen en la Torá las palabras “melajá”, “melajtó” y “meléjet”».
בעי רב יוסף (בראשית לט, יא) ויבא הביתה לעשות מלאכתו ממנינא הוא או לא א"ל אביי וליתי ספר תורה ולימני מי לא אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן לא זזו משם עד שהביאו ספר תורה ומנאום
Rav Yosef preguntó: «¿Se incluye en el recuento (Génesis 39:11) “Entró en la casa para hacer su trabajo”, o no?». Abaye le respondió: «Traigamos un rollo de la Torá y contemos. ¿No dijo Rabá bar bar Janá en nombre de Rabí Yojanán que no se retiraron de allí hasta traer un rollo y contarlas?».
אמר ליה כי קא מספקא לי משום דכתיב (שמות לו, ז) והמלאכה היתה דים ממנינא הוא והא כמאן דאמר לעשות צרכיו נכנס
Le respondió: «Mi duda surge porque está escrito (Éxodo 36:7): “Y el trabajo había sido suficiente”. ¿Se incluye esa expresión en el recuento? En tal caso se sigue a quien dice que Yosef entró para satisfacer sus deseos personales».
או דילמא ויבא הביתה לעשות מלאכתו ממנינא הוא והאי והמלאכה היתה דים הכי קאמר דשלים ליה עבידתא תיקו
«¿O se incluye “entró en la casa para hacer su trabajo”, y la expresión “el trabajo había sido suficiente” significa simplemente que la tarea quedó concluida?». La cuestión quedó sin resolver.
תניא כמאן דאמר כנגד עבודות המשכן דתניא אין חייבין אלא על מלאכה שכיוצא בה היתה במשכן הם זרעו ואתם לא תזרעו הם קצרו ואתם לא תקצרו
Se enseñó de acuerdo con quien atribuye las treinta y nueve labores a los trabajos del Tabernáculo: «Solo se incurre en responsabilidad por trabajos semejantes a los realizados en el Tabernáculo. Ellos sembraron, por eso vosotros no sembraréis; ellos cosecharon, por eso vosotros no cosecharéis».
הם העלו את הקרשים מקרקע לעגלה ואתם לא תכניסו מרה"ר לרה"י הם הורידו את הקרשים מעגלה לקרקע ואתם לא תוציאו מרה"י לרה"ר הם הוציאו מעגלה לעגלה ואתם לא תוציאו מרה"י לרה"י
«Ellos subían las tablas desde el suelo a las carretas, por eso vosotros no introduciréis objetos del dominio público al privado; ellos bajaban las tablas de la carreta al suelo, por eso vosotros no sacaréis objetos del privado al público; ellos pasaban las tablas de una carreta a otra, por eso vosotros no sacaréis objetos de un dominio privado a otro».
מרה"י לרשות היחיד מאי קא עביד אביי ורבא דאמרי תרווייהו ואיתימא רב אדא בר אהבה מרשות היחיד לרה"י דרך רשות הרבים:
¿Qué trabajo prohibido se realiza al pasar de un dominio privado a otro? Abaye y Rava dijeron ambos, y algunos lo atribuyen a Rav Adá bar Ahavá: «Pasar de un dominio privado a otro a través del dominio público».
בגיזי צמר ואין מטלטלין: אמר רבא לא שנו אלא שלא טמן בהן אבל טמן בהן מטלטלין אותן
«En vellones de lana, pero no se pueden mover»: Dijo Rava: «Esto se enseñó solo cuando no se habían utilizado para envolver alimentos; si ya se habían utilizado, pueden moverse».
איתיביה ההוא מרבנן בר יומיה לרבא טומנין בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן כיצד הוא עושה
Uno de los sabios, recién llegado a la casa de estudio, le objetó a Rava: «Se pueden envolver alimentos en vellones de lana, pero estos no pueden moverse. ¿Qué debe hacerse?...
שבת מ״ט ב
15 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.