Shabat 67a
Shabat 67a:1
לאשתא תילתא לייתי שבעה סילוי משבעה דיקלי ושבעה ציבי משבעה כשורי ושבעה סיכי משבעה גשורי ושבעה קטימי משבעה תנורי ושבעה עפרי משבעה סנרי ושבעה כופרי משבעה ארבי ושבעה בוני כמוני ושבעה ביני מדיקנא דכלבא סבא ולציירינהו בחללא דבי צוארא בנירא ברקא
Para una fiebre terciana, que traiga siete espinas de siete palmeras, siete astillas de siete vigas, siete clavos de siete puentes, siete cenizas de siete hornos, siete porciones de tierra de siete marcos de puertas, siete pedazos de brea de siete barcos, siete semillas de comino y siete pelos de la barba de un perro viejo, y que los ate en el hueco del cuello con un hilo trenzado.
Shabat 67a:2
א"ר יוחנן לאשתא צמירתא לישקל סכינא דכולא פרזלא וליזל להיכא דאיכא וורדינא וליקטר ביה נירא ברקא
Dijo Rabí Yojanán: Para una fiebre persistente, que tome un cuchillo hecho enteramente de hierro, vaya donde haya una zarza y ate a ella un hilo trenzado.
Shabat 67a:3
יומא קמא ליחרוק ביה פורתא ולימא (שמות ג, ב) וירא מלאך ה' אליו וגו' למחר ליחרוק ביה פורתא ולימא (שמות ג, ג) ויאמר משה אסורה נא ואראה למחר ליחרוק ביה פורתא ולימא (שמות ג, ד) וירא ה' כי סר לראות וגו'
El primer día, que haga una pequeña muesca y diga: «Y se le apareció el ángel del Señor...» (Éxodo 3:2). Al día siguiente, que haga otra muesca y diga: «Y dijo Moshé: Me acercaré ahora y veré» (Éxodo 3:3). Al día siguiente, que haga otra muesca y diga: «Y vio el Señor que se acercaba para mirar...» (Éxodo 3:4).
Shabat 67a:4
א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי ולימא (שמות ג, ה) ויאמר אל תקרב הלום וגו' אלא ליומא קמא לימא וירא מלאך ה' אליו וגו' ויאמר משה וגו' ולמחר לימא וירא ה' כי סר לראות ולמחר ויאמר (ה') אל תקרב הלום
Rav Ajá, hijo de Rabá, dijo a Rav Ashi: ¿Y no debería decir también «Y dijo: No te acerques aquí...» (Éxodo 3:5)? Mejor, el primer día que diga: «Y se le apareció el ángel del Señor...», y «Y dijo Moshé...». Al día siguiente: «Y vio el Señor que se acercaba para mirar». Al siguiente: «Y dijo: No te acerques aquí».
Shabat 67a:5
וכי פסק ליה ליתתיה ולפסקי ולימא הכי הסנה הסנה לאו משום דגביהת מכל אילני אשרי הקב"ה שכינתיה עלך אלא משום דמייכת מכל אילני אשרי קודשא בריך הוא שכינתיה עלך וכי היכי דחמיתיה אשתא לחנניה מישאל ועזריה ועריקת מן קדמוהי כן תחמיניה אשתא לפלוני בר פלונית ותיערוק מן קדמוהי
Cuando le baje la fiebre, que corte la zarza y diga: «Zarza, zarza, el Santo, bendito sea, no hizo reposar su Presencia sobre ti porque seas el más alto de los árboles, sino porque eres el más bajo. Y así como el fuego vio a Jananiá, Mishael y Azariá y huyó de ellos, que la fiebre vea a fulano, hijo de fulana, y huya de él».
Shabat 67a:6
לסימטא לימא הכי בז בזייה מס מסייא כס כסייה שרלאי ואמרלאי אלין מלאכי דאישתלחו מארעא דסדום ולאסאה שחינא כאיבין בזך בזיך בזבזיך מסמסיך כמון כמיך עיניך ביך עינך ביך אתריך בך זרעיך כקלוט וכפרדה דלא פרה ולא רביא כך לא תפרה ולא תרבה בגופיה דפלוני בר פלונית
Para una inflamación, que diga: «Baz, baziá; mas, masiá; kas, kasiá; Sharlai y Amarlai, estos son los ángeles enviados de la tierra de Sodoma para curar las llagas dolorosas. Bazaj, bazij, bazvizij; masmasij; kamón, kamij. Tus ojos en ti, tu mirada en ti, tu lugar en ti, tu semilla como la de un mulo y una mula, que ni engendra ni se reproduce; así no engendres ni te reproduzcas en el cuerpo de fulano, hijo de fulana».
Shabat 67a:7
לכיפה לימא הכי חרב שלופה וקלע נטושה לא שמיה יוכב חולין מכאובין
Para un absceso, que diga: «Espada desenvainada y honda tendida, su nombre no es Yojav; enfermedades, dolores».
Shabat 67a:8
לשידא לימא הכי הוית דפקיק דפקיק הוית ליטא תבור ומשומת בר טיט בר טמא בר טינא כשמגז מריגז ואיסטמאי
Para un demonio, que diga: «Tú estabas cerrado y cerrado estabas; maldito Tavor, Meshamat, hijo del barro, hijo de la impureza, hijo de la arcilla; como Magaz, Marigaz e Istamai».
Shabat 67a:9
לשידא דבית הכסא לימא הכי אקרקפי דארי ואאוסי דגורייתא אשכחתון לשידאי בר שיריקא פנדא במישרא דכרתי חבטיה בלועא דחמרא חטרתיה:
Para un demonio del retrete, que diga: «Sobre el cráneo de un león y la nariz de una cría de león, encontrasteis al demonio Bar Shirika Panda en un campo de puerros; lo golpearon con una quijada de asno y una vara».
Shabat 67a:10
ובני מלכים בזגין: מאן תנא א"ר אושעיא רבי שמעון היא דאמר . כל ישראל בני מלכים הם רבא אמר באריג בכסותו ודברי הכל:
«Y los hijos de reyes con campanillas»: ¿Quién es el tana? Dijo Rabí Oshaya: Es Rabí Shimón, quien sostiene que todos los israelitas son hijos de reyes. Rabá dijo: Se trata de una campanilla tejida en su ropa, y todos están de acuerdo.
Shabat 67a:11
מתני׳ יוצאין בביצת החרגול ובשן שועל ובמסמר מן הצלוב משום רפואה דברי ר"מ וחכמים אוסרין אף בחול משום דרכי האמורי:
Mishná: Se puede salir con un huevo de langosta, un diente de zorro o un clavo de un crucificado con fines curativos, según Rabí Meir. Los sabios lo prohíben incluso durante la semana, por considerarlo una costumbre de los amorreos.
Shabat 67a:12
גמ׳ יוצאין בביצת החרגול דעבדי לשיחלא ובשן של שועל דעבדי לשינתא דחייא למאן דניים דמיתא למאן דלא ניים: ובמסמר מן הצלוב: דעבדי לזירפא:
Guemará: Se sale con un huevo de langosta, usado contra los problemas del oído; con un diente de zorro, usado para el sueño: el de uno vivo para quien duerme demasiado y el de uno muerto para quien no puede dormir. «Y con un clavo de un crucificado»: se utiliza para una inflamación.
Shabat 67a:13
משום רפואה דברי רבי מאיר:
«Por motivos curativos, según Rabí Meir».
Shabat 67a:14
אביי ורבא דאמרי תרוייהו כל דבר שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי
Abayé y Rabá dijeron ambos: Todo aquello que se hace verdaderamente con fines curativos no está prohibido por las costumbres de los amorreos.
Shabat 67a:15
הא אין בו משום רפואה יש בו משום דרכי האמורי והתניא אילן שמשיר פירותיו סוקרו (וצובע אותו) בסיקרא וטוענו באבנים בשלמא טוענו באבנים כי היכי דליכחוש חיליה אלא סוקרו בסיקרא מאי רפואה קעביד
Se infiere que aquello que no tiene un efecto curativo sí cae bajo esa prohibición. Pero ¿no se enseñó que a un árbol al que se le caen los frutos se le pinta de rojo y se le cargan piedras? Lo de las piedras se entiende, pues debilitan su fuerza; pero pintarlo de rojo, ¿qué curación produce?
Shabat 67a:16
כי היכי דליחזייה אינשי וליבעו עליה רחמי כדתניא (ויקרא יג, מה) וטמא טמא יקרא צריך להודיע צערו לרבים ורבים יבקשו עליו רחמים אמר רבינא כמאן תלינן כובסי בדיקלא כי האי תנא
Para que las personas lo vean y pidan misericordia por él; como se enseñó: «E impuro, impuro, gritará» (Levítico 13:45), pues uno debe hacer saber su sufrimiento a los demás para que pidan misericordia por él. Ravina dijo: ¿Según quién colgamos racimos [como señal] de las palmeras? Según este tana.
Shabat 67a:17
תני תנא בפרק אמוראי קמיה דר' חייא בר אבין א"ל כולהו אית בהו משום דרכי האמורי לבר מהני מי שיש לו עצם בגרונו מביא מאותו המין ומניח ליה על קדקדו ולימא הכי חד חד נחית בלע בלע נחית חד חד אין בו משום דרכי האמורי
Un tana enseñó el capítulo sobre las costumbres amorreas ante Rabí Jiyá bar Avín. Él le dijo: Todas están prohibidas como costumbres amorreas, excepto las siguientes: Quien tiene un hueso atorado en la garganta puede tomar otro hueso de la misma especie, ponerlo sobre la coronilla y decir: «Uno, uno, baja; traga, traga, baja; uno, uno»; eso no constituye una costumbre amorrea.
Shabat 67a:18
לאדרא לימא הכי ננעצתא כמחט ננעלתא כתריס שייא שייא
Para una espina, que diga: «Clavada como aguja, cerrada como escudo; shayá, shayá».
Ficha editorial de este texto
