Shabat 73a
Shabat 73a:1
אלא לאו רישא בעכו"ם וסיפא בשאר מצות ושגג בלא מתכוין בשאר מצות ה"ד דסבור דשומן הוא ואכלו משא"כ בשבת דפטור דנתכוון לחתוך את התלוש וחתך את המחובר פטור ואביי שגג בלא מתכוין ה"ד דסבור רוק הוא ובלעו משא"כ בשבת דפטור דנתכוון להגביה את התלוש וחתך את המחובר פטור אבל נתכוון לחתוך את התלוש וחתך את המחובר חייב:
Por tanto, ¿no se refiere la primera parte a la idolatría y la última a otros preceptos? ¿Cómo se da el error sin intención en otros preceptos? Cuando cree que está comiendo grasa permitida y come grasa prohibida. En Shabat está exento si pretendía cortar algo desprendido y cortó algo unido. Según Abayé, ¿cómo se da el error sin intención? Cuando cree que está tragando saliva y traga grasa prohibida; en Shabat está exento si quiso levantar algo desprendido y cortó algo unido, pero queda obligado si quiso cortar algo desprendido y cortó algo unido.
Shabat 73a:2
איתמר נתכוון לזרוק שתים וזרק ארבע רבא אמר פטור אביי אמר חייב רבא אמר פטור דלא קמיכוין לזריקה דארבע אביי אמר חייב דהא קמיכוין לזריקה בעלמא כסבור רשות היחיד ונמצאת רשות הרבים רבא אמר פטור ואביי אמר חייב רבא אמר פטור דהא לא מיכוין לזריקה דאיסורא ואביי אמר חייב דהא קא מיכוין לזריקה בעלמא
Se dijo: Quien pretendió arrojar un objeto dos codos y lo arrojó cuatro: Rabá dice que está exento, Abayé que está obligado. Rabá lo exime porque no pretendía lanzarlo cuatro codos; Abayé lo obliga porque pretendía lanzarlo. Si pensó que era dominio privado y resultó ser público: Rabá exime y Abayé obliga. Rabá exime porque no pretendía un lanzamiento prohibido; Abayé obliga porque sí pretendía lanzar.
Shabat 73a:3
וצריכא דאי אשמעינן קמייתא בההוא קאמר רבא דהא לא קמיכוין לחתיכה דאיסורא אבל נתכוון לזרוק שתים וזרק ארבע דארבע בלא תרתי לא מיזרקא ליה אימא מודה ליה לאביי ואי אשמעינן בהא בהא קאמר רבא דהא לא קמיכוין לזריקה דארבע אבל כסבור רה"י ונמצא רה"ר דמכוין לזריקה דארבע אימא מודי ליה לאביי צריכא
Era necesario enseñar ambos casos: si se hubiera presentado solo el primero, podría pensarse que Rabá exime porque no pretendía un corte prohibido, pero que al lanzar cuatro codos cuando quería lanzar dos, como no puede lanzar cuatro sin pasar por dos, aceptaría a Abayé. Y si se hubiera enseñado solo ese caso, podría pensarse que Rabá exime porque no pretendía alcanzar cuatro, pero si creyó estar en dominio privado y resultó público, puesto que sí quiso lanzar cuatro, aceptaría a Abayé. Por eso se requieren ambos.
Shabat 73a:4
תנן אבות מלאכות ארבעים חסר אחת והוינן בה מנינא למה לי וא"ר יוחנן שאם עשאן כולם בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת בשלמא לאביי דאמר כי האי גוונא חייב משכחת לה דידע דאסורא שבת וידע לה איסור מלאכות וקא טעה בשיעורין אלא לרבא דאמר פטור היכי משכחת לה בזדון שבת ושגגת מלאכות
Aprendimos que hay treinta y nueve labores principales. Preguntamos por qué se enumera el número, y Rabí Yojanán dijo que para enseñar que quien las comete todas en un solo período de desconocimiento queda obligado por cada una. Según Abayé es comprensible: sabía que Shabat y las labores eran prohibidos pero erró en las cantidades. Según Rabá, que lo exime, ¿cómo ocurre? Cuando conocía Shabat pero ignoraba las labores.
Shabat 73a:5
הניחא אי סבר לה כר' יוחנן דאמר כיון ששגג בכרת אע"פ שהזיד בלאו משכחת לה דידע לה לשבת בלאו אלא אי סבר לה כרשב"ל דאמר עד שישגוג בלאו וכרת דידע לה לשבת במאי דידע לה בתחומין ואליבא דר"ע:
Esto se entiende si Rabá sigue a Rabí Yojanán, quien considera suficiente desconocer la escisión aunque se conozca la prohibición: puede saber que Shabat está prohibido. Pero si sigue a Reish Lakish, quien exige ignorar prohibición y escisión, ¿qué sabe sobre Shabat? Conoce los límites sabáticos, según Rabí Akiva.
Shabat 73a:6
מתני׳ אבות מלאכות ארבעים חסר אחת הזורע והחורש והקוצר והמעמר והדש והזורה הבורר הטוחן והמרקד והלש והאופה
Mishná: Las categorías principales de labor son cuarenta menos una: sembrar, arar, cosechar, reunir gavillas, trillar, aventar, seleccionar, moler, tamizar, amasar y hornear.
Shabat 73a:7
הגוזז את הצמר המלבנו והמנפצו והצובעו והטווה והמיסך והעושה שתי בתי נירין והאורג שני חוטין והפוצע שני חוטין הקושר והמתיר והתופר שתי תפירות הקורע על מנת לתפור [שתי תפירות]
Esquilar lana, blanquearla, cardarla, teñirla, hilarla, montar la urdimbre, preparar dos mallas del telar, tejer dos hilos, separar dos hilos, anudar, desatar, coser dos puntadas y rasgar para coser [dos puntadas].
Shabat 73a:8
הצד צבי השוחטו והמפשיטו המולחו והמעבד את עורו והממחקו והמחתכו
Cazar un ciervo, sacrificarlo, desollarlo, salarlo, curtir su cuero, rasparlo y cortarlo según medida.
Shabat 73a:9
הכותב שתי אותיות והמוחק על מנת לכתוב שתי אותיות הבונה והסותר המכבה והמבעיר המכה בפטיש המוציא מרשות לרשות הרי אלו אבות מלאכות ארבעים חסר אחת:
Escribir dos letras, borrar para escribir dos letras, construir, demoler, apagar, encender, dar el golpe final de martillo y transportar de un dominio a otro. Estas son las treinta y nueve categorías principales de labor.
Ficha editorial de este texto
