Shabat 89a
Shabat 89a:1
עבודת גלולים שוב מה כתיב בה זכור את יום השבת לקדשו כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות שוב מה כתיב בה לא תשא משא ומתן יש ביניכם שוב מה כתיב בה כבד את אביך ואת אמך אב ואם יש לכם שוב מה כתיב בה לא תרצח לא תנאף לא תגנוב קנאה יש ביניכם יצר הרע יש ביניכם מיד הודו לו להקב"ה שנאמר (תהלים ח, י) ה' אדונינו מה אדיר שמך וגו' ואילו תנה הודך על השמים לא כתיב
ídolos? ¿Qué más dice? “Recuerda el día de Shabat para santificarlo”. ¿Trabajáis vosotros para necesitar descanso? ¿Qué más dice? “No tomarás [el nombre de Dios en vano]”. ¿Tenéis negocios entre vosotros? ¿Qué más dice? “Honra a tu padre y a tu madre”. ¿Tenéis padre y madre? ¿Qué más dice? “No matarás, no cometerás adulterio, no robarás”. ¿Hay entre vosotros celos o mala inclinación?». Enseguida los ángeles reconocieron el derecho de Dios a entregársela, como dice «Señor, dueño nuestro, cuán majestuoso es tu nombre...» (Salmos 8:10), sin volver a decir «Pon tu esplendor sobre los cielos».
Shabat 89a:2
מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב ומסר לו דבר שנאמר (תהלים סח, יט) עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם בשכר שקראוך אדם לקחת מתנות אף מלאך המות מסר לו דבר שנאמר (במדבר יז, יב) ויתן את הקטורת ויכפר על העם ואומר ויעמוד בין המתים ובין החיים וגו' אי לאו דאמר ליה מי הוה ידע:
Enseguida cada ángel se convirtió en amigo de Moshé y le dio un regalo, como se declara «Subiste a lo alto, tomaste cautivos, recibiste regalos entre los hombres» (Salmos 68:19). Porque te llamaron «hombre» recibiste regalos. Incluso el ángel de la muerte le reveló algo, como se declara «Puso el incienso y expió al pueblo» y «Se colocó entre los muertos y los vivos» (Números 17:12–13). Si no se lo hubiera dicho, ¿cómo habría podido saberlo?
Shabat 89a:3
וא"ר יהושע בן לוי בשעה שירד משה מלפני הקב"ה בא שטן ואמר לפניו רבונו של עולם תורה היכן היא אמר לו נתתיה לארץ הלך אצל ארץ אמר לה תורה היכן היא אמרה לו (איוב כח, כג) אלהים הבין דרכה וגו' הלך אצל ים ואמר לו אין עמדי הלך אצל תהום א"ל אין בי שנאמר (איוב כח, יד) תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה חזר ואמר לפני הקב"ה רבש"ע חיפשתי בכל הארץ ולא מצאתיה אמר לו לך אצל בן עמרם
Rabí Yehoshúa ben Leví también dijo: Cuando Moshé descendió de ante Dios, Satanás se presentó y preguntó: «Señor del universo, ¿dónde está la Torá?». Dios respondió: «La entregué a la tierra». Fue a la tierra y preguntó; ella contestó: «Dios entiende su camino» (Job 28:23). Fue al mar, que dijo: «No está conmigo». Fue al abismo, que dijo: «No está en mí», como se declara «El abismo dijo: No está en mí; y el mar: No está conmigo. La perdición y la muerte dijeron: Con nuestros oídos escuchamos noticias de ella» (Job 28:14, 22). Regresó ante Dios y dijo: «Busqué por toda la tierra y no la encontré». Dios respondió: «Ve al hijo de Amram».
Shabat 89a:4
הלך אצל משה אמר לו תורה שנתן לך הקב"ה היכן היא אמר לו וכי מה אני שנתן לי הקב"ה תורה א"ל הקב"ה למשה משה בדאי אתה אמר לפניו רבונו של עולם חמודה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום אני אחזיק טובה לעצמי אמר לו הקב"ה למשה הואיל ומיעטת עצמך תקרא על שמך שנאמר (מלאכי ג, כב) זכרו תורת משה עבדי וגו':
Fue a Moshé y le preguntó: «¿Dónde está la Torá que Dios te dio?». Moshé respondió: «¿Quién soy yo para que el Santo, bendito sea, me entregue la Torá?». Dios dijo: «Moshé, ¿estás mintiendo?». Respondió: «Señor del universo, tienes un tesoro precioso con el que te deleitas cada día; ¿voy a atribuirme ese mérito?». Dios le dijo: «Como te has empequeñecido, la Torá recibirá tu nombre», como está escrito «Recordad la Torá de Moshé, mi siervo» (Malaquías 3:22).
Shabat 89a:5
וא"ר יהושע בן לוי בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות אמר לו משה אין שלום בעירך אמר לפניו כלום יש עבד שנותן שלום לרבו א"ל היה לך לעזרני מיד אמר לו (במדבר יד, יז) ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת
Rabí Yehoshúa ben Leví también dijo: Cuando Moshé ascendió al cielo, encontró al Santo, bendito sea, colocando coronas sobre las letras. Dios le dijo: «Moshé, ¿en tu ciudad no se saluda?». Respondió: «¿Acaso un siervo saluda a su amo?». Dios dijo: «Deberías haberme ayudado». Inmediatamente respondió: «Que ahora se engrandezca el poder del Señor, como has dicho» (Números 14:17).
Shabat 89a:6
(אמר) ר' יהושע בן לוי מ"ד (שמות לב, א) וירא העם כי בושש משה אל תקרי בושש אלא באו שש בשעה שעלה משה למרום אמר להן לישראל לסוף ארבעים יום בתחלת שש אני בא לסוף מ' יום בא שטן ועירבב את העולם אמר להן משה רבכם היכן הוא אמרו לו עלה למרום אמר להן באו שש ולא השגיחו עליו מת ולא השגיחו עליו הראה להן דמות מטתו והיינו דקאמרי ליה לאהרן (שמות לב, א) כי זה משה האיש וגו':
Rabí Yehoshúa ben Leví dijo: ¿Qué significa «Vio el pueblo que Moshé tardaba» (Éxodo 32:1)? No leas «tardaba» sino «vinieron las seis». Cuando Moshé subió al cielo dijo: «Volveré al comienzo de la sexta hora, al cabo de cuarenta días». Al llegar ese momento, Satanás trastornó al mundo. Dijo a Israel: «¿Dónde está vuestro maestro Moshé?». Respondieron: «Subió al cielo». Dijo: «Ya son las seis»; no le hicieron caso. «Ha muerto»; tampoco. Les mostró una imagen de su lecho mortuorio, y por eso dijeron a Aarón: «Porque ese Moshé, el hombre...» (Éxodo 32:1).
Shabat 89a:7
א"ל ההוא מרבנן לרב כהנא מי שמיע לך מאי הר סיני א"ל הר שנעשו בו נסים לישראל הר ניסאי מיבעי ליה אלא הר שנעשה סימן טוב לישראל הר סימנאי מיבעי ליה א"ל מ"ט לא שכיחת קמיה דרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע דמעייני באגדתא דרב חסדא ורבה ברי' דרב הונא דאמרי תרווייהו מאי הר סיני הר שירדה שנאה לעכו"ם עליו והיינו דאמר ר' יוסי בר' חנינא ה' שמות יש לו מדבר צין שנצטוו ישראל עליו מדבר קדש שנתקדשו ישראל עליו מדבר קדמות שנתנה קדומה עליו מדבר פארן
Un rabino preguntó a Rav Kahaná: ¿Has oído por qué se llama monte Sinaí? Respondió: Porque allí ocurrieron milagros para Israel. Entonces debería llamarse monte de los milagros. Porque allí hubo una buena señal para Israel. Entonces debería llamarse monte de la señal. Le dijo: ¿Por qué no frecuentas a Rav Papa y Rav Huna, hijo de Rav Yehoshúa, que estudian las enseñanzas de Rav Jisdá y Rabá, hijo de Rav Huna? Ellos explicaron: Sinaí es el monte donde descendió el odio hacia los idólatras. Rabí Yosi bar Rabí Janina dijo que tiene cinco nombres: desierto de Tzin, porque allí fueron ordenados los israelitas; desierto de Kadesh, porque allí fueron santificados; desierto de Kedemot, porque allí fue entregada la Torá primordial; desierto de Parán,
Ficha editorial de este texto
