Yomá 76a
Yomá 76a:1
זה יהושע שירד לו מן כנגד כל ישראל כתיב הכא איש וכתיב התם (במדבר כז, יח) קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו ואימא משה דכתיב (במדבר יב, ג) והאיש משה ענו מאד דנין איש מאיש ואין דנין איש מוהאיש
... se refiere a Yehoshúa, para quien descendió tanto maná como para todo Israel. Aquí está escrito «hombre», y allí «Toma para ti a Yehoshúa ben Nun, un hombre en quien hay espíritu» (Números 27:18). ¿Por qué no Moshé, de quien se dice «El hombre Moshé era muy humilde» (Números 12:3)? Porque se deduce «hombre» de «hombre» y no de «el hombre».
Yomá 76a:2
שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחי מפני מה לא ירד להם לישראל מן פעם אחת בשנה אמר להם אמשול לכם משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שיש לו בן אחד פסק לו מזונותיו פעם אחת בשנה ולא היה מקביל פני אביו אלא פעם אחת בשנה עמד ופסק מזונותיו בכל יום והיה מקביל פני אביו כל יום
Los discípulos preguntaron a rabí Shimón bar Yojai: «¿Por qué el maná no descendía para Israel una sola vez al año?». Les dijo: «Os daré una parábola. ¿A qué se parece? A un rey humano que tenía un hijo único y le daba su sustento una vez al año. El hijo solo visitaba a su padre una vez al año. Entonces el rey empezó a darle su sustento cada día, y el hijo lo visitaba diariamente».
Yomá 76a:3
אף ישראל מי שיש לו ארבעה וחמשה בנים היה דואג ואומר שמא לא ירד מן למחר ונמצאו כולן מתים ברעב נמצאו כולן מכוונים את לבם לאביהן שבשמים
Así también los israelitas: quien tenía cuatro o cinco hijos se preocupaba diciendo «Quizá mañana no caiga maná y todos muramos de hambre». Así todos dirigían sus corazones a su Padre celestial.
Yomá 76a:4
דבר אחר שהיו אוכלין אותו כשהוא חם דבר אחר מפני משאוי הדרך
Otra explicación: para que lo comieran caliente. Otra: por el peso que tendrían que cargar durante el viaje.
Yomá 76a:5
וכבר היה רבי טרפון ורבי ישמעאל וזקנים יושבין ועוסקין בפרשת המן והיה רבי אלעזר המודעי יושב ביניהן נענה רבי אלעזר המודעי ואמר מן שירד להן לישראל היה גבוה ששים אמה אמר לו רבי טרפון מודעי עד מתי אתה מגבב דברים ומביא עלינו
Una vez, rabí Tarfón, rabí Yishmael y otros ancianos estaban sentados estudiando la sección del maná, y rabí Elazar de Modín estaba entre ellos. Rabí Elazar dijo: «El maná que descendió para Israel alcanzaba una altura de sesenta codos». Rabí Tarfón le dijo: «Modín, ¿hasta cuándo acumularás palabras de este tipo contra nosotros?».
Yomá 76a:6
אמר לו רבי מקרא אני דורש (בראשית ז, כ) חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים וכי חמש עשרה אמה בעמק (חמש עשרה בשפלה) חמש עשרה בהרים וכי מיא שורי שורי קיימי ועוד תיבה היכי סגיא אלא נבקעו כל מעינות תהום רבה עד דאשוו מיא בהדי טורי והדר חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים
Le respondió: «Rabí, estoy interpretando un versículo: “Las aguas prevalecieron quince codos por encima y cubrieron las montañas” (Génesis 7:20). ¿Acaso había quince codos en el valle y quince sobre las montañas? ¿Las aguas se mantenían como paredes a diferentes niveles? Además, ¿cómo habría podido desplazarse el arca? Más bien, se abrieron todas las fuentes del gran abismo hasta que las aguas alcanzaron la altura de las montañas, y luego subieron otros quince codos».
Yomá 76a:7
וכי אי זה מדה מרובה מדה טובה או מדת פורענות הוי אומר מדה טובה ממדת פורענות במדת פורענות הוא אומר (בראשית ז, יא) וארובות השמים נפתחו במדה טובה הוא אומר (תהלים עח, כג) ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח וימטר עליהם מן לאכול ודגן שמים נתן למו
«¿Cuál medida es mayor: la de la bondad o la del castigo? La de la bondad es mayor. Respecto del castigo está dicho “Se abrieron las ventanas de los cielos” (Génesis 7:11); y respecto de la bondad: “Ordenó a las nubes de arriba, abrió las puertas de los cielos y les hizo llover maná para comer, dándoles trigo del cielo” (Salmos 78:23-24)».
Yomá 76a:8
כמה ארובות יש בדלת ארבע ארבע הרי כאן שמונה ונמצא מן שירד להם לישראל גבוה ששים אמה
«¿Cuántas ventanas tiene una puerta? Cuatro; y en dos puertas, ocho. De ello resulta que el maná descendido para Israel alcanzó sesenta codos de altura».
Yomá 76a:9
תניא איסי בן יהודה אומר מן שירד להם לישראל היה מתגבר ועולה עד שרואין אותו כל מלכי מזרח ומערב שנאמר (תהלים כג, ה) תערוך לפני שלחן נגד צוררי [וגו' כוסי רויה] אמר אביי ש"מ כסא דדוד לעלמא דאתי מאתן ועשרין וחד לוגא מחזיק שנא' כוסי רויה רויה בגימטריא הכי הוי
Se enseñó: Isí ben Yehudá dijo que el maná que descendía para Israel aumentaba hasta poder ser visto por todos los reyes de Oriente y Occidente, como está dicho «Preparas mesa ante mí frente a mis enemigos... mi copa rebosa» (Salmos 23:5). Dijo Abaye: De aquí se deduce que la copa de David en el mundo venidero contendrá doscientos veintiún log, pues «rebosa» tiene ese valor numérico.
Yomá 76a:10
הא לא דמיא התם בארבעין יומין הכא חדא שעתא התם לכ"ע הכא לישראל לחודיה ונפיש להו טפי ר' אלעזר המודעי פתיחה פתיחה גמר
No son comparables: allí ocurrió en cuarenta días, aquí en una sola hora; allí afectó a todo el mundo, aquí solo a Israel, y la cantidad era mayor para ellos. Rabí Elazar de Modín derivó la enseñanza de la expresión repetida «abrir».
Yomá 76a:11
אסור באכילה הני חמשה ענויין כנגד מי אמר רב חסדא כנגד ה' ענויין שבתורה (במדבר כט, ז) ובעשור (ויקרא כג, כז) ואך בעשור (ויקרא כג, לב) שבת שבתון (ויקרא טז, לא) ושבת שבתון (ויקרא טז, כט) והיתה לכם
«Está prohibido comer». ¿A qué corresponden las cinco aflicciones? Dijo rab Jisdá: A las cinco menciones de aflicción en la Torá: «El día diez» (Números 29:7), «Pero el diez» (Levítico 23:27), «Descanso solemne» (Levítico 23:32), «Descanso solemne» (Levítico 16:31) y «Será para vosotros» (Levítico 16:29).
Yomá 76a:12
הני חמשה הוו ואנן שיתא תנן שתיה בכלל אכילה היא דאמר ריש לקיש מנין לשתיה שהיא בכלל אכילה שנאמר (דברים יד, כג) ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך תירוש חמרא הוא וקרי ליה ואכלת
Esas son cinco, pero la Mishná enseña seis. Beber está incluido en comer. Reish Lakish dijo: ¿De dónde sabemos que beber se considera comer? Está escrito «Comerás ante el Señor tu Dios el diezmo de tu grano, tu mosto y tu aceite» (Deuteronomio 14:23). El mosto es vino y la Torá lo llama «comer».
Yomá 76a:13
ממאי ודילמא דאכליה על ידי אניגרון דאמר רבה בר שמואל אניגרון מיא דסילקא אכסיגרון מיא דכולהו שלקי
¿Cómo se sabe? Quizá se consume mezclado con anigrón, pues Rabá bar Shmuel dijo: Anigrón es agua de remolacha y aksigrón es el líquido de diversos alimentos hervidos.
Yomá 76a:14
אלא אמר רב אחא בר יעקב מהכא (דברים יד, כו) ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן ביין ובשכר שכר שתיה הוא וקרייה רחמנא ואכלת
Más bien, rab Ajá bar Yaakov dijo que se deduce de «Emplearás el dinero en cuanto desee tu alma, en ganado mayor y menor, vino y bebida embriagante» (Deuteronomio 14:26). La bebida embriagante se bebe, y la Torá dice «comerás».
Yomá 76a:15
ממאי ודילמא הכא נמי דאכליה על ידי אניגרון שכר כתב מידי דמשכר ודילמא דבילה קעילית דתניא אכל דבילה קעילית ושתה דבש וחלב ונכנס למקדש
¿Cómo se sabe? Quizá también se consume como anigrón. Pero está escrito «bebida embriagante», es decir, lo que embriaga. Tal vez se refiera a higos secos de Keilá, pues se enseñó: Quien come higos secos de Keilá, bebe miel y leche y entra en el Santuario...
Ficha editorial de este texto
