Yomá 77a
Yomá 77a:1
שם מושב סמל הקנאה המקנה (יחזקאל ח, טז) ויבא אותי אל חצר בית ה' הפנימית והנה פתח היכל ה' בין האולם ובין המזבח כעשרים וחמשה איש אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה והמה משתחוים קדמה לשמש ממשמע שנאמר ופניהם קדמה איני יודע שאחוריהם אל היכל ה' אלא מה ת"ל אחוריהם אל היכל ה' מלמד שהיו פורעין עצמן והיו מתריזין כלפי מטה
... está el asiento del ídolo que provoca celos. «Me llevó al patio interior de la Casa del Señor, y he aquí que en la entrada del Santuario, entre el vestíbulo y el altar, había unos veinticinco hombres de espaldas al Santuario del Señor y con el rostro hacia el este, postrándose ante el sol» (Ezequiel 8:16). Si ya dice que tenían el rostro hacia el este, ¿no sabemos que daban la espalda al Santuario? ¿Por qué lo repite? Para enseñar que se descubrían y excretaban hacia abajo, en dirección al Templo.
Yomá 77a:2
אמר לו הקב"ה למיכאל מיכאל סרחה אומתך אמר לפניו רבונו של עולם דיו לטובים שבהם אמר לו אני שורף אותם ולטובים שבהם מיד (יחזקאל י, ב) ויאמר (לאיש) לבוש הבדים ויאמר בוא אל בינות לגלגל אל תחת לכרוב ומלא חפניך גחלי אש מבינות לכרובים וזרוק על העיר ויבא לעיני מיד (יחזקאל י, ז) וישלח הכרוב את ידו מבינות לכרובים אל האש אשר בינות הכרובים וישא ויתן אל חפני לבוש הבדים ויקח ויצא
El Santo, bendito sea, dijo a Mijael: «Mijael, tu nación ha pecado». Él respondió: «Señor del universo, basta con castigar a sus malos y salvar a sus buenos». Dios le dijo: «Los quemaré, incluso a sus buenos». Inmediatamente se dice: «Y dijo al hombre vestido de lino: Entra entre las ruedas, debajo del querubín, llena tus manos de brasas de fuego de entre los querubines y arrójalas sobre la ciudad; y entró ante mis ojos» (Ezequiel 10:2). Luego dice «Extendió el querubín su mano desde entre los querubines hacia el fuego y puso las brasas en las manos del que estaba vestido de lino, quien las tomó y salió» (Ezequiel 10:7).
Yomá 77a:3
אמר רב חנא בר ביזנא אמר ר' שמעון חסידא אילמלא לא נצטננו גחלים מידו של כרוב לידו של גבריאל לא נשתיירו משונאיהן של ישראל שריד ופליט
Dijo rab Janá bar Bizná en nombre de rabí Shimón Jasidá: Si las brasas no se hubieran enfriado al pasar de la mano del querubín a la de Gabriel, no habría quedado superviviente de los enemigos de Israel [eufemismo por Israel].
Yomá 77a:4
וכתיב (יחזקאל ט, יא) והנה האיש לבוש הבדים אשר הקסת במתניו משיב דבר לאמר עשיתי כאשר צויתני א"ר יוחנן באותה שעה הוציאו לגבריאל מאחורי הפרגוד ומחיוהו שיתין פולסי דנורא אמרו ליה אי לא עבדת לא עבדת אי עבדת אמאי לא עבדת כדפקדוך ועוד דעבדת לית לך אין משיבין על הקלקלה
Y está escrito «He aquí que el hombre vestido de lino, con el tintero a la cintura, regresó dando cuenta: Hice conforme a lo que me ordenaste» (Ezequiel 9:11). Dijo rabí Yojanán: En aquel momento sacaron a Gabriel de detrás del velo y le dieron sesenta latigazos de fuego. Le dijeron: «Si no cumpliste, no cumpliste; pero si cumpliste, ¿por qué no lo hiciste exactamente como se te ordenó? Y además, aun cuando lo hubieras hecho, ¿no sabes que no se vuelve a informar sobre una desgracia?».
Yomá 77a:5
אייתוה לדוביאל שרא דפרסאי ואוקמיה בחריקיה ושמש עשרים ואחד יום היינו דכתיב (דניאל י, יג) ושר מלכות פרס עומד לנגדי עשרים ואחד יום והנה מיכאל אחד השרים הראשונים בא לעזרני ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס יהבו ליה עשרין וחד מלכי ופרוותא דמשהיג
Trajeron a Dubiel, príncipe celestial de Persia, y lo pusieron en su lugar. Sirvió veintiún días, como dice «El príncipe del reino de Persia se me opuso durante veintiún días, y Mijael, uno de los principales príncipes, vino a ayudarme, y yo permanecí allí junto a los reyes de Persia» (Daniel 10:13). Le concedieron veintiún reyes y la provincia de Mashig.
Yomá 77a:6
אמר כתיבו לי לישראל באכרגא כתבו ליה כתיבו לי רבנן באכרגא כתבו ליה בעידנא דבעו למיחתם עמד גבריאל מאחורי הפרגוד ואמר (תהלים קכז, ב) שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אוכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא מאי כן יתן לידידו שנא א"ר יצחק אלו נשותיהן של תלמידי חכמים שמנדדות שינה בעולם הזה וזוכות לעולם הבא ולא השגיחו עליו
Dijo: «Escribid que Israel estará sujeto a un impuesto», y se lo escribieron. «Escribid que los sabios también estarán sujetos al impuesto», y se lo escribieron. Cuando iban a firmarlo, Gabriel se alzó detrás del velo y dijo: «En vano madrugáis y os acostáis tarde, comiendo pan de fatigas; así da Él a Su amado mientras duerme» (Salmos 127:2). ¿Qué significa «así da a Su amado mientras duerme»? Dijo rabí Yitzjak: Son las esposas de los estudiosos de la Torá, que pierden el sueño en este mundo y merecen el mundo venidero. Pero no le prestaron atención.
Yomá 77a:7
אמר לפניו רבש"ע אם יהיו כל חכמי או"ה בכף מאזנים ודניאל איש חמודות בכף שניה לא נמצא מכריע את כולם אמר הקב"ה מי הוא זה שמלמד זכות על בני אמרו לפניו רבש"ע גבריאל אמר להם יבא שנאמר (דניאל י, יב) ואני באתי בדבריך אמר להו ליעול אעיילוהו
Dijo ante Él: «Señor del universo, si todos los sabios de las naciones estuvieran en un platillo de la balanza y Daniel, hombre muy amado, en el otro, ¿acaso no pesaría él más que todos juntos?». El Santo, bendito sea, dijo: «¿Quién defiende así a Mis hijos?». Le respondieron: «Gabriel». Dijo: «Que venga», como está escrito «He venido por tus palabras» (Daniel 10:12). Ordenó que entrara, y lo hicieron entrar.
Yomá 77a:8
אתא אשכחיה לדוביאל דנקט ליה לאיגרתיה בידיה בעא למרמא מיניה בלעה איכא דאמרי מיכתב הוה כתיבא מיחתם לא הוי חתמא איכא דאמרי אף מיחתם נמי הוה חתמא כדבלעיה מחיק לה מיניה היינו דבמלכותא דפרס איכא דיהיב כרגא ואיכא דלא יהיב כרגא (דניאל י, כ) ואני יוצא והנה שר יון בא עוי עוי וליכא דאשגח ביה
Al llegar encontró a Dubiel sosteniendo el documento. Quiso arrebatárselo y lo tragó. Algunos dicen que ya estaba escrito, pero no firmado; otros dicen que también estaba firmado, y que al tragarlo se borró parte del texto. Por eso bajo el reino persa algunos pagaban impuesto y otros no. «Ahora salgo, y he aquí que viene el príncipe de Grecia» (Daniel 10:20). Gritó de dolor, pero nadie lo atendió.
Yomá 77a:9
ואי בעית אימא רחיצה דאיקרי ענוי מנא לן מהכא דכתיב (מלכים א ב, כו) ולאביתר הכהן אמר המלך ענתות לך על שדך כי איש מות אתה וביום הזה לא אמיתך כי נשאת [את] ארון ה' לפני דוד אבי וכי התענית בכל אשר התענה אבי וכתיב ביה בדוד (שמואל ב יז, כט) כי אמרו העם רעב ועיף וצמא במדבר רעב מלחם וצמא ממים עיף ממאי לאו מרחיצה ודילמא מנעילת הסנדל
O, si quieres, la prueba de que lavarse se llama aflicción es esta: «El rey dijo a Aviatar el sacerdote: Ve a Anatot, a tus tierras, pues eres digno de muerte. Hoy no te mataré, porque llevaste el Arca del Señor delante de David mi padre y te afligiste en todas las aflicciones de mi padre» (1 Reyes 2:26). Sobre David está escrito: «El pueblo estaba hambriento, cansado y sediento en el desierto» (2 Samuel 17:29). Hambriento de pan, sediento de agua. ¿Cansado de qué? ¿No será por no poder lavarse? Quizá se refiera a no llevar calzado.
Yomá 77a:10
אלא אמר ר' יצחק מהכא (משלי כה, כה) מים קרים על נפש עיפה ודילמא משתיה מי כתיב בנפש עיפה על נפש עיפה כתיב
Más bien, dijo rabí Yitzjak: De «Como agua fría sobre alma cansada» (Proverbios 25:25). Quizá se refiera a beber. ¿Acaso está escrito «en un alma cansada»? Dice «sobre un alma cansada».
Yomá 77a:11
ונעילת הסנדל מנא לן דכתיב (שמואל ב טו, ל) ודוד עולה במעלה הזיתים עולה ובוכה וראש לו חפוי (והולך) יחף יחף ממאי לאו מנעילת הסנדל ודילמא מסוסיא ומרטקא
¿De dónde que el calzado se considere parte de la aflicción? Está escrito: «David subía la cuesta de los Olivos, llorando, con la cabeza cubierta y descalzo» (2 Samuel 15:30). ¿Qué significa «descalzo»? ¿No será que no llevaba zapatos? Quizá no llevaba caballo ni arreos.
Yomá 77a:12
אלא אמר רב נחמן בר יצחק מהכא (ישעיהו כ, ב) לך ופתחת השק מעל מתניך ונעלך תחלוץ מעל רגלך וכתיב (ישעיהו כ, ב) ויעש כן הלוך ערום ויחף יחף ממאי לאו מנעילת הסנדל ואימא במנעלים המטולאים דאי לא תימא הכי ערום ערום ממש אלא בבגדים בלויים הכא נמי במנעלים המטולאים
Más bien, dijo rab Najmán bar Yitzjak: «Ve y quítate el saco de la cintura y el zapato del pie», y se dice que lo hizo «andando desnudo y descalzo» (Isaías 20:2). ¿Qué significa «descalzo»? ¿No será sin calzado? Pero quizás se refiere a zapatos remendados. Si no, ¿«desnudo» significa totalmente desnudo? Podría significar con ropa gastada; del mismo modo, descalzo podría significar con zapatos remendados.
Yomá 77a:13
אלא אמר רב נחמן בר יצחק מהכא (ירמיהו ב, כה) מנעי רגלך מיחף וגרונך מצמאה מנעי עצמך מן החטא כדי שלא יבא רגלך לידי יחוף מנעי לשונך מדברים בטלים כדי שלא יבא גרונך לידי צמאה
Más bien, dijo rab Najmán bar Yitzjak: «Evita que tu pie quede descalzo y tu garganta sedienta» (Jeremías 2:25): apártate del pecado para que tus pies no queden descalzos, y guarda tu lengua de palabras vanas para que tu garganta no quede sedienta.
Yomá 77a:14
תשמיש המטה דאיקרי ענוי מנא לן דכתיב (בראשית לא, נ) אם תענה את בנותי ואם תקח נשים
¿De dónde se deduce que las relaciones conyugales también se llaman aflicción? Está escrito «Si afliges a mis hijas y si tomas otras mujeres...» (Génesis 31:50).
Ficha editorial de este texto
