Yomá 84b
Yomá 84b:1
תא שמע דתני רבה בר שמואל עוברה שהריחה מאכילין אותה עד שתשוב נפשה ומי שנשכו כלב שוטה מאכילין אותו מחצר כבד שלו והחושש בפיו מטילין לו סם בשבת דברי ר"א בר' יוסי שאמר משום ר' מתיא בן חרש וחכמים אומרים בזו ולא באחרת בזו אהייא אילימא אעוברה פשיטא עוברה מי איכא למאן דאמר דלא אלא לאו אסם שמע מינה
Escucha: Rabá bar Shmuel enseñó: A la embarazada que desea comida por su olor se la alimenta hasta que recobre la calma; al mordido por perro rabioso se le da parte del hígado del perro; y al que tiene dolor de boca se le aplica medicina en Shabat. Estas son palabras de rabí Elazar, hijo de rabí Yosí, en nombre de rabí Matiá ben Jarash. Los sabios dicen: «En este caso sí, pero no en los otros». ¿A qué se refieren con «este caso»? Si a la embarazada, es obvio: ¿acaso alguien lo prohíbe? Por tanto, se refiere al medicamento. Así se deduce.
Yomá 84b:2
רב אשי אמר מתני' נמי דיקא ועוד אמר רבי מתיא בן חרש החושש בפיו מטילין לו סם בשבת ולא פליגי רבנן עליה ואם איתא דפליגי רבנן עליה ליערבינהו וליתנינהו וליפלגו רבנן בסיפא ש"מ
Rab Ashi dijo: También nuestra Mishná lo indica, pues enseña aparte: «Y además dijo rabí Matiá ben Jarash: A quien tiene dolor de boca se le aplica medicina en Shabat», sin que los sabios discrepen. Si discreparan, la Mishná lo habría unido con las normas anteriores y habría hecho constar la oposición al final. Así se deduce.
Yomá 84b:3
מפני שספק נפשות הוא וכו' ל"ל תו למימר וכל ספק נפשות דוחה את השבת אמר רב יהודה אמר רב לא ספק שבת זו בלבד אמרו אלא אפילו ספק שבת אחרת
«Porque puede haber peligro para la vida», etc. ¿Para qué añade «Y toda duda de peligro de vida desplaza el Shabat»? Dijo rab Yehudá en nombre de Rav: No se dijo solo respecto de este Shabat, sino incluso cuando la duda afecta al próximo Shabat.
Yomá 84b:4
היכי דמי כגון דאמדוה לתמניא יומי ויומא קמא שבתא מהו דתימא ליעכב עד לאורתא כי היכי דלא ניחול עליה תרי שבתא קמ"ל
¿Cómo sería? Si los médicos estiman que necesitará ocho días de tratamiento y el primero es Shabat, podría pensarse que hay que esperar al anochecer para no profanar dos Shabatot. Por eso se enseña que no.
Yomá 84b:5
תניא נמי הכי מחמין חמין לחולה בשבת בין להשקותו בין להברותו ולא שבת זו בלבד אמרו אלא לשבת אחרת ואין אומרים נמתין לו שמא יבריא אלא מחמין לו מיד מפני שספק נפשות דוחה את השבת ולא ספק שבת זו אלא אפי' ספק שבת אחרת
También se enseñó: Se calienta agua para el enfermo en Shabat, ya sea para darle de beber o para reanimarlo, y no solo durante ese Shabat, sino incluso si el tratamiento afectará al siguiente. No se dice «Esperemos a ver si mejora», sino que se calienta de inmediato, porque cualquier duda de peligro para la vida desplaza el Shabat, incluso uno futuro.
Yomá 84b:6
ואין עושין דברים הללו לא ע"י נכרים ולא ע"י כותיים אלא ע"י גדולי ישראל ואין אומרין יעשו דברים הללו לא ע"פ נשים ולא ע"פ כותיים אבל מצטרפין לדעת אחרת
Estos actos no se hacen por medio de gentiles ni de cutitas, sino por los israelitas más importantes. Tampoco se determina su ejecución basándose únicamente en mujeres o cutitas, pero sus opiniones pueden sumarse a otras evaluaciones.
Yomá 84b:7
ת"ר מפקחין פקוח נפש בשבת והזריז ה"ז משובח ואין צריך ליטול רשות מב"ד הא כיצד ראה תינוק שנפל לים פורש מצודה ומעלהו והזריז ה"ז משובח ואין צריך ליטול רשות מב"ד ואע"ג דקא צייד כוורי ראה תינוק שנפל לבור עוקר חוליא ומעלהו והזריז ה"ז משובח ואין צריך ליטול רשות מב"ד אע"ג דמתקן דרגא
Enseñaron los sabios: En Shabat se realizan operaciones de salvamento de vidas, y quien actúa con rapidez es digno de elogio y no necesita permiso del tribunal. ¿Cómo? Si ve a un niño caer al mar, extiende una red y lo saca, y es digno de elogio sin pedir autorización, aunque con ella también pesque peces. Si ve a un niño caer a un pozo, quita piedras y lo saca, y es digno de elogio sin autorización, aunque al hacerlo construya un escalón.
Yomá 84b:8
ראה שננעלה דלת בפני תינוק שוברה ומוציאו והזריז ה"ז משובח ואין צריך ליטול רשות מב"ד ואע"ג דקא מיכוין למיתבר בשיפי מכבין ומפסיקין מפני הדליקה בשבת והזריז ה"ז משובח ואין צריך ליטול רשות מב"ד ואע"ג דקא ממכיך מכוכי
Si ve que una puerta se cerró sobre un niño, la rompe y lo saca, y es digno de elogio sin pedir permiso, aunque tenga intención de obtener astillas de madera. Se extingue y se interrumpe la propagación de un incendio en Shabat, y quien actúa rápido es digno de elogio sin pedir autorización, aunque al hacerlo prepare brasas.
Yomá 84b:9
וצריכא דאי אשמועינן ים משום דאדהכי והכי אזל ליה אבל בור דקא יתיב אימא לא צריכא
Es necesario enseñar todos los casos: si solo se enseñara el mar, diríamos que el peligro es que el niño desaparezca de inmediato; en un pozo permanece en su lugar y podríamos creer que no está permitido. Por eso es necesario enseñarlo.
Yomá 84b:10
ואי אשמועינן בור משום דקא מיבעית אבל ננעלה דלת אפשר דיתיב בהאי גיסא ומשביש ליה באמגוזי צריכא
Y si solo se enseñara el pozo, diríamos que el niño está asustado, pero, ante una puerta cerrada, alguien puede sentarse al otro lado y entretenerlo con nueces. Por eso es necesario enseñarlo.
Yomá 84b:11
מכבין ומפסיקין למה לי דאפי' לחצר אחרת
¿Para qué se enseñan apagar el fuego e impedir su avance? Porque se permite incluso cuando el peligro está en otro patio.
Yomá 84b:12
אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל לא הלכו בפקוח נפש אחר הרוב היכי דמי אי נימא דאיכא תשעה ישראל וכותי אחד בינייהו רובא ישראל נינהו (אלא) פלגא ופלגא ספק נפשות להקל
Dijo rab Yosef en nombre de rab Yehudá, en nombre de Shmuel: Al salvar vidas no se sigue la mayoría. ¿En qué situación? Si hay nueve israelitas y un cutita, la mayoría ya es israelita. Si son mitad y mitad, ante duda de vida se aplica la regla permisiva.
Yomá 84b:13
אלא דאיכא תשעה כותיים וישראל אחד הא נמי פשיטא דהוה ליה קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי
Más bien, cuando hay nueve cutitas y un israelita. Pero también parece obvio, pues es una población fija, y toda mezcla fija se considera mitad y mitad.
Yomá 84b:14
לא צריכא דפרוש לחצר אחרת מהו דתימא כל דפריש מרובא פריש קמ"ל דלא הלכו בפקוח נפש אחר הרוב
Se necesita para el caso en que alguien salió hacia otro patio. Podría pensarse que todo lo que sale procede de la mayoría. Por eso se enseña que, al salvar vidas, no se sigue la mayoría.
Yomá 84b:15
איני והאמר ר' אסי א"ר יוחנן תשעה כותיים וישראל אחד באותה חצר מפקחין בחצר אחרת אין מפקחין לא קשיא הא דפרוש כולהו הא דפרוש מקצתייהו
¿Es así? Rabí Asó dijo en nombre de rabí Yojanán: Si hay nueve cutitas y un israelita en un patio, se retiran los escombros; en otro patio no se retiran. No hay contradicción: en un caso salieron todos y en otro solo algunos.
Yomá 84b:16
ומי אמר שמואל הכי והתנן מצא בה תינוק מושלך אם רוב כותיים כותי ואם רוב ישראל ישראל מחצה על מחצה ישראל ואמר רב לא שנו אלא להחיותו אבל לייחסו לא
¿Acaso Shmuel afirmó eso? Aprendimos: Si se encuentra un niño abandonado en una ciudad donde la mayoría son cutitas, se lo considera cutita; si la mayoría son israelitas, israelita; si hay mitad y mitad, israelita. Rav dijo: Esto solo vale para mantenerlo con vida, no para atribuirle linaje.
Ficha editorial de este texto
