קדשים שהוא חייב באחריותן יש להן אונאה ושאינו חייב באחריותן אין להן אונאה רבי יהודה אומר אף המוכר ס"ת בהמה ומרגלית אין להם אונאה אמרו לו לא אמרו אלא את אלו:
«... que los bienes consagrados cuya responsabilidad recae sobre quien los ofrece sí están sujetos a onaá; si no responde por ellos, no. Rabí Yehudá añade que quien vende un rollo de la Torá, un animal o una perla tampoco está sujeto a onaá». Los sabios respondieron que solo se exceptúan las categorías antes enumeradas.
גמ׳ מנהני מילי דתנו רבנן (ויקרא כה, יד) וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד יצאו קרקעות שאינן מטלטלים יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות יצאו שטרות דכתיב וכי תמכרו ממכר שגופו מכור וגופו קנוי יצאו שטרות שאין גופן מכור ואין גופן קנוי ואינן עומדין אלא לראיה שבהם
GUEMARÁ: Los sabios interpretaron «Cuando vendáis o compréis de la mano de vuestro prójimo» (Levítico 25:14): lo que se adquiere mano a mano, excluyendo tierras, que no se trasladan; esclavos, equiparados a tierras; y documentos, cuyo papel no es el objeto patrimonial vendido, sino la prueba escrita.
מכאן אמרו המוכר שטרותיו לבשם יש להם אונאה פשיטא לאפוקי מדרב כהנא דאמר אין אונאה לפרוטות קמ"ל יש אונאה לפרוטות הקדשות אמר קרא (ויקרא כה, כה) אחיו אחיו ולא הקדש
Por eso, quien vende documentos como papel para un perfumista sí está sujeto a onaá, incluso si el precio es una perutá, frente a Rav Kahaná, que negaba onaá en montos tan pequeños. Se excluyen consagraciones por «tu hermano»: no bienes del Templo.
מתקיף לה רבה בר ממל כל היכא דכתיב ידו ידו ממש הוא אלא מעתה דכתיב (במדבר כא, כו) ויקח את כל ארצו מידו הכי נמי דכל ארעא בידיה הוה נקיט לה אלא מרשותו הכא נמי מרשותו
Rabá bar Mamel objetó que «de su mano» no siempre significa mano física: «Tomó toda su tierra de su mano» (Números 21:26) significa de su dominio, no que sostuviese la tierra en la mano.
וכל היכא דכתיב ידו לאו ידו ממש הוא והתניא (שמות כב, ג) אם המצא תמצא בידו אין לי אלא ידו גגו חצירו וקרפיפו מנין ת"ל אם המצא תמצא מ"מ
¿Pero nunca significa mano física? Se enseñó que «Si se encuentra en su mano» (Éxodo 22:3) incluye por otra expresión el techo, patio y cercado del ladrón, además de su mano.
טעמא דכתב רחמנא אם המצא תמצא הא לאו הכי הוה אמינא כל היכא דכתב ידו ידו ממש הוא ותו תניא ונתן בידה אין לי אלא ידה גגה חצירה וקרפיפה מנין ת"ל ונתן מ"מ טעמא דכתב רחמנא ונתן הא לאו הכי הו"א כל היכא דכתב ידו ידו ממש
La ampliación escrita era necesaria precisamente porque, en sentido ordinario, «mano» sería literal. Igualmente «La pondrá en su mano» al entregar una carta de divorcio incluye techo, patio y cercado mediante una enseñanza adicional.
אלא כל ידו ידו ממש הוא ושאני התם דליכא למימר הכי אלא ברשותו
Por tanto, la palabra «mano» normalmente es literal; en el versículo de la conquista de tierras, donde es imposible el sentido literal, significa dominio.
בעי רבי זירא שכירות יש לו אונאה או אין לו אונאה ממכר אמר רחמנא אבל לא שכירות או דלמא לא שנא אמר ליה אביי מי כתיב ממכר לעולם ממכר סתמא כתיב והאי נמי ביומיה מכירה היא
Rabí Zeirá preguntó si las reglas de onaá se aplican al alquiler: la Torá habla de venta, ¿excluye el arrendamiento? Abayé respondió que no dice «venta permanente»; el alquiler es una venta limitada a su período.
בעי רבא חטין וזרען בקרקע מהו יש להם אונאה או אין להם אונאה כמאן דשדיין בכדא דמיין ויש להם אונאה או דלמא בטלינהו על גב ארעא
Ravá preguntó si el trigo ya sembrado en tierra está sujeto a onaá. ¿Es todavía mercancía como trigo en una vasija o ha quedado incorporado a la tierra?
היכי דמי אילימא דאמר איהו שדאי בה שיתא ואתו סהדי ואמרי דלא שדא בה אלא חמשה והאמר רבא כל דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין אפילו פחות מכדי אונאה חוזר
No se trata de afirmar haber sembrado seis medidas cuando testigos prueban cinco, pues Ravá dijo que en errores de medida, peso o cantidad se reclama incluso por menos del sexto.
אלא דאמר איהו שדאי בה כדאבעי לה ואיגלאי מילתא דלא שדא בה כדאבעי לה יש להם אונאה או אין להם אונאה כמאן דשדי בכדא דמיין ויש להם אונאה או דלמא בטלינהו אגב ארעא
Se trata de que dijo haber sembrado la cantidad apropiada y resultó insuficiente. ¿El trigo conserva el carácter de mercancía y permite onaá, o ya forma parte de la tierra?
נשבעין עליהן או אין נשבעין עליהן כמאן דשדיין בכדא דמיין ונשבעין עליהן או דלמא בטלינהו אגב ארעא ואין נשבעין עליהן
¿Se puede prestar juramento por ese trigo? ¿Se considera mercancía que admite juramento, o parte de la tierra, que queda excluida?
עומר מתירן או אין עומר מתירן היכי דמי אי דאשרוש תנינא אי דלא אשרוש תנינא דתנן אם השרישו קודם לעומר עומר מתירן ואם לאו אסורין עד שיבא עומר הבא
¿La ofrenda del ómer permite comerlo? Si el trigo ya echó raíces antes del ómer, se permite; si no, permanece prohibido hasta el siguiente ómer, como establece una Mishná.
לא צריכא דחצדינהו וזרעינהו קודם לעומר ואתא ליה עומר וחליף עילוייהו ולא אשרוש קודם לעומר
La duda es cuando el trigo se cortó y volvió a sembrarse antes del ómer, pero el ómer pasó antes de que echara raíces ...
בבא מציעא נ״ו ב
14 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
