כעבין חייבין כלמודין פטורים א"ל אביי לרב יוסף האי כובא דארעא מאי מברכין עלויה א"ל מי סברת נהמא הוא גובלא בעלמא הוא ומברכין עלויה בורא מיני מזונות
con forma de panes normales, está obligado; si lo hizo como tiras alargadas o tablas, está exento. Abayé preguntó a Rav Yosef: «¿Qué se bendice sobre la torta cocida en el suelo?». Respondió: «¿Crees que es pan? Es simplemente una masa cocida, y se dice sobre ella “Que crea diversas clases de alimentos”».
מר זוטרא קבע סעודתיה עלויה וברך עלויה המוציא לחם מן הארץ ושלש ברכות
Mar Zutra estableció sobre ella su comida y recitó «Que hace salir pan de la tierra» y Birkat Hamazón.
אמר מר בר רב אשי ואדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח מ"ט (דברים טז, ג) לחם עוני קרינן ביה
Mar bar Rav Ashí dijo: una persona puede cumplir con ella la obligación de matzá en Pésaj. ¿Por qué? Porque puede denominarse «pan de aflicción».
ואמר מר בר רב אשי האי דובשא דתמרי מברכין עלויה שהכל נהיה בדברו מ"ט זיעה בעלמא הוא
Mar bar Rav Ashí también dijo: sobre la miel o jugo que sale de los dátiles se recita «Por cuya palabra todo llegó a existir». ¿Por qué? Porque es simple líquido exudado del fruto.
כמאן כי האי תנא דתנן דבש תמרים ויין תפוחים וחומץ ספוניות ושאר מי פירות של תרומה רבי אליעזר מחייב קרן וחומש ורבי יהושע פוטר
¿Conforme a quién? Conforme al tana de la siguiente Mishná: respecto de miel de dátiles, vino de manzanas, vinagre de frutos otoñales y otros jugos de frutos de terumá, Rabí Eliezer obliga a pagar el principal y una quinta parte si fueron consumidos indebidamente; Rabí Yehoshúa exime de la quinta parte, pues no se consideran el fruto mismo.
א"ל ההוא מרבנן לרבא טרימא מהו לא הוה אדעתיה דרבא מאי קאמר ליה יתיב רבינא קמיה דרבא א"ל דשומשמי קא אמרת או דקורטמי קא אמרת או דפורצני קא אמרת
Uno de los Sabios preguntó a Rava: «¿Cuál es la bendición sobre trimá?». Rava no entendió inicialmente a qué se refería. Ravina estaba sentado delante de él y preguntó: «¿Te refieres a un preparado de sésamo, de cártamo o de semillas de uva?».
אדהכי והכי אסקיה רבא לדעתיה אמר ליה חשילתא ודאי קא אמרת ואדכרתן מלתא הא דאמר רב אסי האי תמרי של תרומה מותר לעשות מהן טרימא ואסור לעשות מהן שכר והלכתא תמרי ועבדינהו טרימא מברכין עלוייהו בורא פרי העץ מאי טעמא במלתייהו קיימי כדמעיקרא.
Mientras tanto, Rava comprendió la pregunta y dijo: «Seguramente te refieres a fruta machacada. Me recordaste la enseñanza de Rav As í: está permitido hacer trimá con dátiles de terumá, pero está prohibido elaborar cerveza con ellos». La halajá es que, si se machacan dátiles y se hace trimá, se dice «Que crea el fruto del árbol», porque permanecen esencialmente como al principio.
שתיתא רב אמר שהכל נהיה בדברו ושמואל אמר בורא מיני מזונות
Respecto de **shetitá**, una mezcla de harina tostada y agua, Rav dice: «Por cuya palabra todo llegó a existir»; Shmuel dice: «Que crea diversas clases de alimentos».
אמר רב חסדא ולא פליגי הא בעבה הא ברכה עבה לאכילה עבדי לה רכה לרפואה קא עבדי לה
Rav Jisda dijo: no discrepan. Rav se refiere a una mezcla líquida y Shmuel a una espesa. La espesa se prepara como alimento; la líquida, con finalidad medicinal.
מתיב רב יוסף ושוין שבוחשין את השתות בשבת ושותין זיתום המצרי ואי ס"ד לרפואה קא מכוין רפואה בשבת מי שרי
Rav Yosef planteó una objeción: se enseñó que todos admiten que durante Shabat se puede mezclar shetitá y beber cerveza egipcia. Si su finalidad es medicinal, ¿acaso está permitido un tratamiento en Shabat?
א"ל אביי ואת לא תסברא והא תנן כל האוכלין אוכל אדם לרפואה בשבת וכל המשקין שותה אלא מה אית לך למימר גברא לאכילה קא מכוין ה"נ גברא לאכילה קא מכוין
Abayé le respondió: «¿Acaso no aceptas la Mishná que dice que una persona puede consumir en Shabat todos los alimentos con intención medicinal y beber todas las bebidas?». ¿Qué debes responder allí? Que tiene intención de comer normalmente. Aquí también, tiene intención alimenticia.
לישנא אחרינא אלא מה אית לך למימר גברא לאכילה קא מכוין ורפואה ממילא קא הויא ה"נ לאכילה קא מכוין ורפואה ממילא קא הויא
Otra versión: ¿qué debes responder allí? Que tiene intención alimenticia y el efecto medicinal se produce indirectamente. Aquí también come como alimento y la curación se produce por sí misma.
וצריכא דרב (ושמואל) דאי מהאי ה"א לאכילה קא מכוין ורפואה ממילא קא הויא אבל הכא כיון דלכתחלה לרפואה קא מכוין לא לבריך עלויה כלל קמ"ל כיון דאית ליה הנאה מיניה בעי ברוכי:
Aun así, era necesaria la enseñanza de Rav. De aquella Mishná podría haberse pensado que bendice porque su intención principal es alimenticia y la curación secundaria. Pero aquí, donde desde el principio la prepara como medicina, podría pensarse que no bendice. Rav enseña que, puesto que obtiene placer, debe bendecir.
שעל הפת הוא אומר המוציא וכו': ת"ר מה הוא אומר המוציא לחם מן הארץ רבי נחמיה אומר מוציא לחם מן הארץ אמר רבא במוציא כולי עלמא לא פליגי דאפיק משמע דכתיב (במדבר כג, כב) אל מוציאם ממצרים כי פליגי בהמוציא רבנן סברי המוציא דאפיק משמע דכתיב (דברים ח, טו) המוציא לך מים מצור החלמיש ורבי נחמיה סבר המוציא דמפיק משמע שנאמר (שמות ו, ז) המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים
Respecto del pan, la Mishná dice «Hamotzí, que hace salir pan de la tierra». Los Sabios enseñaron: ¿qué fórmula se recita? «Hamotzí léjem min haáretz». Rabí Nejemiá dice: «Motzí léjem min haáretz». Rava dijo: todos admiten que **motzí** puede referirse a una acción pasada, como está escrito: «Dios que los sacó de Egipto». Discrepan respecto de **hamotzí**. Los Sabios sostienen que también indica pasado, como está escrito: «El que hizo salir para ti agua de la roca de pedernal». Rabí Nejemiá sostiene que indica futuro, como está escrito: «El que los sacará de debajo de las cargas de Egipto».
ורבנן ההוא הכי קאמר להו קודשא בריך הוא לישראל כד מפיקנא לכו עבידנא לכו מלתא כי היכי דידעיתו דאנא הוא דאפיקית יתכון ממצרים דכתיב (שמות ו, ז) וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא
Los Sabios explican aquel versículo de este modo: el Santo, bendito sea, dijo a Israel: «Cuando los saque, realizaré para ustedes algo mediante lo cual sabrán que Yo fui quien los sacó de Egipto», como continúa el versículo: «Sabrán que Yo soy el Eterno, su Dios, que los saca».
משתבחין ליה רבנן לרבי זירא [את] בר רב זביד אחוה דר"ש בר רב זביד דאדם גדול הוא ובקי בברכות הוא אמר להם לכשיבא לידכם הביאוהו לידי זמנא חדא איקלע לגביה אפיקו ליה ריפתא פתח ואמר מוציא אמר זה הוא שאומרים עליו דאדם גדול הוא ובקי בברכות הוא בשלמא אי אמר המוציא
Los Sabios elogiaron ante Rabí Zeira al hijo de Rav Zevid, hermano de Rabí Shimón bar Rav Zevid, diciendo que era un gran hombre y experto en bendiciones. Rabí Zeira dijo: «Cuando se presente la ocasión, tráiganlo ante mí». Una vez llegó a su casa. Le sirvieron pan y comenzó diciendo «Motzí». Rabí Zeira dijo: «¿Este es el hombre del que dicen que es grande y experto en bendiciones? Si hubiera dicho “Hamotzí”,
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
16
Pasajes
100%
ES
0
Refs
0
Guardado
ברכות ל״ח א
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 21 de julio de 2026.
