ביאה ומושב כתיב בהו ה"ק ללמד שכל מקום שנאמר ביאה ומושב אינו אלא לאחר ירושה וישיבה דברי ר' ישמעאל
aparecen tanto «entrada» como «residencia». Por tanto, quería decir que cuando aparecen ambos términos, la obligación empieza después de la conquista y del asentamiento.
אי הכי אמר לו ר"ע הרי שבת שנאמר בו מושבות וא"ל שבת ק"ו היא נימא ליה אנא ביאה ומושב קאמינא חדא ועוד קאמר ליה חדא דאנא ביאה ומושב קאמינא ועוד דקא אמרת הרי שבת שנאמר בו מושבות שבת ק"ו היא
Si es así, ¿por qué rabí Akivá citó el Shabat, que solo menciona residencia? Rabí Yishmael podía haberle dicho: «Yo hablo de ambos términos juntos». En realidad, le dio dos respuestas: primero, que hablaba de entrada y residencia; segundo, que el Shabat se deduce con mayor razón.
במאי קמיפלגי בקירבו נסכים במדבר קא מיפלגי ר' ישמעאל סבר לא קירבו נסכים במדבר ור"ע סבר קירבו נסכים במדבר
¿En qué discrepan? En si se ofrecieron libaciones en el desierto. Rabí Yishmael sostiene que no se ofrecieron y rabí Akivá que sí.
אמר אביי האי תנא דבי ר' ישמעאל מפיק מאידך תנא דבי ר' ישמעאל
Abayé dijo: este tana de la escuela de rabí Yishmael discrepa de otro tana de la misma escuela.
דתנא דבי ר' ישמעאל הואיל ונאמרו ביאות בתורה סתם ופרט לך הכתוב באחד מהן לאחר ירושה וישיבה אף כל לאחר ירושה וישיבה
Pues la escuela de rabí Yishmael enseñó: dado que la Torá habla repetidamente de «entrar» sin especificar más y en uno de esos casos precisa «después de la conquista y del asentamiento», todos esos mandamientos comienzan entonces.
ואידך משום דהוה מלך וביכורים שני כתובים הבאים כאחד וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין
El otro tana discrepa porque el nombramiento de un rey y las primicias son dos textos que señalan la misma condición y, por tanto, no se generalizan.
ואידך צריכי דאי כתב רחמנא מלך ולא כתב ביכורים הוה אמינא ביכורים דקא מיתהני לאלתר ואי כתב ביכורים ולא כתב מלך הוה אמינא מלך דדרכו לכבש לאלתר
El primero responde que ambos son necesarios: si se mencionara solo el rey, se podría creer que las primicias se ofrecen de inmediato porque de ellas se obtiene beneficio; si solo las primicias, se podría pensar que el rey se designa de inmediato, ya que su función es conquistar.
ואידך נכתוב רחמנא מלך ולא בעי ביכורים ואנא אמינא ומה מלך דלכבש לאחר ירושה וישיבה ביכורים לא כל שכן
El otro tana replica: bastaría mencionar al rey; si incluso su nombramiento, necesario para la conquista, se posterga hasta el asentamiento, ¡cuánto más la obligación de las primicias!
ואידך אי כתב הכי הוה אמינא מידי דהוה אחלה קמ"ל
El primero contesta que, sin un texto especial, podríamos equiparar las primicias a la jalá, cuya obligación comienza antes.
והשתא דאמרת חובת הגוף נוהגת בין בא"י בין בח"ל מושב דכתב רחמנא גבי שבת ל"ל איצטריך ס"ד אמינא הואיל ובענינא דמועדות כתיבא תיבעי קידוש כי מועדות קמ"ל
Ahora bien, si los mandamientos personales rigen dentro y fuera de Israel, ¿por qué se dice «residencia» respecto al Shabat? Era necesario: como aparece entre las fiestas, podría pensarse que necesita ser proclamado y santificado, como las festividades. Se enseña que no es así.
מושב דכתב רחמנא גבי חלב ודם למה לי איצטריך סד"א הואיל ובענינא דקרבנות כתיבי בזמן דאיכא קרבן ניתסר חלב ודם בזמן דליכא קרבן לא קמ"ל
¿Por qué se menciona «residencia» respecto a la grasa prohibida y la sangre? Porque, al aparecer entre las leyes de sacrificios, se podría pensar que solo están prohibidas cuando hay sacrificios. El versículo aclara que rigen siempre.
מושב דכתב רחמנא גבי מצה ומרור למה לי איצטריך סד"א הואיל וכתיב (במדבר ט, יא) על מצות ומרורים יאכלוהו בזמן דאיכא פסח אין בזמן דליכא פסח לא קמ"ל
¿Por qué se dice «residencia» respecto a matzá y maror? Porque «Lo comerán con panes ázimos y hierbas amargas» (Números 9:11) podría sugerir que se comen solo cuando hay sacrificio pascual. El texto enseña que no dependen de él.
ביאה דכתב רחמנא גבי תפילין ופטר חמור למה לי ההוא מיבעי ליה לכדתנא דבי ר' ישמעאל עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ
¿Y para qué se menciona la «entrada en la tierra» respecto de los tefilín y del primogénito de asno? Para lo enseñado en la escuela de rabí Yishmael: «Cumple este mandamiento, por cuyo mérito entrarás en la tierra».
בשלמא למ"ד מושב כל מקום שאתם יושבים משמע היינו דכתיב (יהושע ה, יא) ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח ממחרת הפסח אכול מעיקרא לא אכול אלמא
Según quien entiende «residencia» como «dondequiera que habitéis», se explica el versículo «Comieron del producto de la tierra al día siguiente de Pésaj» (Josué 5:11): antes de ese día no comieron. Esto demuestra que
קידושין ל״ז ב
14 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
