Kidushín 40a
Kidushín 40a:1
נושאי קיסר שמרוני כל הלילה אמרו ליה שמא דבר ערוה בא לידך וניצלת הימנו דתנינא כל הבא דבר ערוה לידו וניצל הימנו עושין לו נס (תהלים קג, כ) גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו כגון רבי צדוק וחביריו
guardias del César me protegieron toda la noche». Le dijeron: «Quizá tuviste ocasión de cometer una transgresión sexual y te apartaste de ella, pues aprendimos que a quien se le presenta una ocasión así y resiste se le hace un milagro». «Poderosos de fuerza que cumplen Su palabra y escuchan la voz de Su palabra» (Salmos 103:20), como rabí Tzadok y sus compañeros.
Kidushín 40a:2
ר' צדוק תבעתיה ההיא מטרוניתא אמר לה חלש לי ליבאי ולא מצינא איכא מידי למיכל אמרה ליה איכא דבר טמא אמר לה מאי נפקא מינה דעביד הא אכול הא שגרת תנורא קא מנחא ליה סליק ויתיב בגויה אמרה ליה מאי האי אמר לה דעביד הא נפיל בהא אמרה ליה אי ידעי כולי האי לא צערתיך
Una noble romana intentó seducir a rabí Tzadok. Él dijo: «Tengo el corazón débil y no puedo; ¿hay algo para comer?». Ella dijo: «Hay comida impura». Respondió: «¿Qué diferencia hay? Quien comete esto también puede comer aquello». Ella encendió el horno para prepararle comida; él subió y se sentó dentro. Preguntó: «¿Qué haces?». Él respondió: «Quien haga eso acabará cayendo en esto». Ella dijo: «De haber sabido cuánto te afectaría, no te habría importunado».
Kidushín 40a:3
רב כהנא הוה קמזבין דיקולי תבעתיה ההיא מטרוניתא אמר לה איזיל איקשיט נפשאי סליק וקנפיל מאיגרא לארעא אתא אליהו קבליה אמר ליה אטרחתן ארבע מאה פרסי א"ל מי גרם לי לאו עניותא יהב ליה שיפא דדינרי
Rav Kahaná vendía cestos. Una noble intentó seducirlo; él dijo: «Iré a arreglarme». Subió al tejado y se arrojó hacia el suelo. El profeta Eliyahu llegó y lo sostuvo. Le dijo: «Me has obligado a recorrer cuatrocientas parasangas». Rav Kahaná contestó: «¿Y qué me llevó a esto, sino la pobreza?». Eliyahu le dio un recipiente lleno de monedas de oro.
Kidushín 40a:4
רמי ליה רבא לרב נחמן תנן אלו דברים שאדם עושה אותן ואוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא אלו הן כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום שבין אדם לחבירו ותלמוד תורה כנגד כולם
Ravá planteó a Rav Najmán: «Se enseñó que hay actos cuyos frutos se disfrutan en este mundo, mientras el capital permanece para el Mundo Venidero: honrar a los padres, hacer obras de bondad, establecer la paz entre las personas y estudiar Torá, que equivale a todos ellos».
Kidushín 40a:5
בכיבוד אב ואם כתיב (דברים ה, טו) למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך בגמילות חסדים כתיב (משלי כא, כא) רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד
Respecto al honor a los padres, dice «Para que se prolonguen tus días y te vaya bien» (Deuteronomio 5:16); sobre los actos de bondad dice «Quien persigue la justicia y la bondad encontrará vida, justicia y honor» (Proverbios 21:21).
Kidushín 40a:6
ובהבאת שלום כתיב (תהלים לד, טו) בקש שלום ורדפהו וא"ר אבהו אתיא רדיפה רדיפה כתיב הכא בקש שלום ורדפהו וכתיב התם רודף צדקה וחסד בתלמוד תורה כתיב (דברים ל, כ) כי הוא חייך ואורך ימיך
Sobre establecer la paz dice «Busca la paz y persíguela» (Salmos 34:15). Rabí Abahu establece una analogía entre «perseguir» de este pasaje y «quien persigue la justicia y la bondad». Sobre estudiar Torá dice «Porque ella es tu vida y la prolongación de tus días» (Deuteronomio 30:20).
Kidushín 40a:7
בשילוח הקן נמי כתיב (דברים כב, ז) למען ייטב לך והארכת ימים ליתני נמי הא תנא ושייר תני תנא אלו דברים ואת אמרת תנא ושייר
Pero también respecto de enviar a la madre ave se dice «Para que te vaya bien y prolongues tus días» (Deuteronomio 22:7). ¿Por qué no se enumera? Quizá el tana mencionó algunos ejemplos y omitió otros. Pero si enseñó «estas son las cosas», ¿cómo afirmar que omitió alguno?
Kidushín 40a:8
אמר רבא רב אידי אסברא לי (ישעיהו ג, י) אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו וכי יש צדיק טוב ויש צדיק שאינו טוב אלא טוב לשמים ולבריות זהו צדיק טוב טוב לשמים ורע לבריות זהו צדיק שאינו טוב
Ravá dijo: Rav Idí me lo explicó mediante «Decid al justo que le irá bien, pues comerá los frutos de sus obras» (Isaías 3:10). ¿Hay un justo bueno y otro que no lo es? El justo bueno lo es ante Dios y con las personas; quien es bueno ante Dios pero se porta mal con las personas es un justo que no es llamado bueno.
Kidushín 40a:9
כיוצא בדבר אתה אומר (ישעיהו ג, יא) אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו וכי יש רשע רע ויש שאינו רע אלא רע לשמים ורע לבריות הוא רשע רע רע לשמים ואינו רע לבריות זהו רשע שאינו רע
Del mismo modo se dice «Ay del malvado malo, porque recibirá la retribución de sus manos» (Isaías 3:11). ¿Hay un malvado malo y otro que no lo es? El malvado malo lo es ante Dios y con las personas; el que actúa mal ante Dios pero no daña a las personas es un malvado que no es llamado malo.
Kidushín 40a:10
הזכות יש לה קרן ויש לה פירות שנאמר אמרו צדיק כי טוב וגו' עבירה יש לה קרן ואין לה פירות שנאמר אוי לרשע רע וגו'
Los méritos tienen capital y frutos, como dice «Decid al justo que le irá bien…». Las transgresiones tienen capital pero no frutos, como dice «Ay del malvado malo…».
Kidushín 40a:11
ואלא מה אני מקיים (משלי א, לא) ויאכלו מפרי דרכם וממועצותיהם ישבעו עבירה שעושה פירות יש לה פירות ושאין עושה פירות אין לה פירות
¿Cómo se interpreta «Comerán del fruto de su conducta y quedarán saciados de sus consejos» (Proverbios 1:31)? Cuando una transgresión produce consecuencias, también tiene frutos; cuando no los produce, no los tiene.
Kidushín 40a:12
מחשבה טובה מצרפה למעשה שנאמר (מלאכי ג, טז) אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו מאי ולחושבי שמו אמר רב אסי אפילו חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה
Una buena intención se agrega al mérito de una acción, como está escrito: «Entonces hablaron entre sí los temerosos del Señor, el Señor escuchó y se escribió ante Él un libro de recuerdo para quienes temen al Señor y piensan en Su nombre» (Malaquías 3:16). ¿Qué significa «piensan en Su nombre»? Rav AsÍ dijo: si alguien pensó realizar una mitzvá, pero se vio impedido de cumplirla, la Escritura se lo considera como si la hubiera cumplido.
Kidushín 40a:13
מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה שנאמר (תהלים סו, יח) און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה' ואלא מה אני מקים (ירמיהו ו, יט) הנני מביא אל העם הזה רעה פרי מחשבותם מחשבה שעושה פרי הקב"ה מצרפה למעשה מחשבה שאין בה פרי אין הקב"ה מצרפה למעשה
El Santo, bendito sea, no suma el mal pensamiento como si fuera un acto, como dice «Si hubiera albergado iniquidad en mi corazón, el Señor no me habría escuchado» (Salmos 66:18). ¿Qué significa entonces «Traeré a este pueblo el mal, fruto de sus pensamientos» (Jeremías 6:19)? El pensamiento que produce resultados se cuenta con el acto; el que no los produce, no.
Kidushín 40a:14
ואלא הא דכתיב (יחזקאל יד, ה) למען תפוש את [בית] ישראל בלבם אמר רב אחא בר יעקב ההוא בעבודת כוכבים הוא דכתיב דאמר מר חמורה עבודת כוכבים שכל הכופר בה כמודה בכל התורה כולה
¿Y cómo se entiende «Para prender a la casa de Israel por sus corazones» (Ezequiel 14:5)? Rav Ajá bar Yaakov dijo: se refiere a la idolatría, pues los sabios enseñaron que rechazar la idolatría equivale a reconocer toda la Torá.
Kidushín 40a:15
עולא אמר כדרב הונא דאמר רב הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו הותרה לו סלקא דעתך אלא נעשית לו כהיתר
Ulá explicó como Rav Huna, quien dijo: si una persona comete una transgresión y la repite, esta se vuelve «permitida» para ella. ¿Realmente permitida? No, sino que comienza a verla como si lo fuera.
Kidushín 40a:16
אמר רבי אבהו משום רבי חנינא נוח לו לאדם שיעבור עבירה בסתר ואל יחלל שם שמים בפרהסיא שנאמר (יחזקאל כ, לט) ואתם בית ישראל כה אמר ה' איש גילוליו לכו עבדו [ואחר] אם אינכם שומעים אלי ואת שם קדשי לא תחללו
Rabí Abahu dijo en nombre de rabí Janiná: es preferible que alguien cometa una transgresión en secreto y no profane públicamente el nombre del Cielo, según «Vosotros, casa de Israel, así dice el Señor: que cada uno vaya a servir a sus ídolos… pero no profanéis más Mi santo nombre» (Ezequiel 20:39).
Kidushín 40a:17
אמר רבי אלעאי הזקן אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ ואל יחלל שם שמים בפרהסיא
Rabí Ilai el Anciano dijo: si alguien ve que su impulso lo domina, que vaya a un lugar donde nadie lo conozca, vista de negro y se cubra de negro; así podrá hacer aquello a lo que lo impulsa su corazón sin profanar públicamente el nombre del Cielo.
Kidushín 40a:18
איני והתניא כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם מה היא רבה אומר זה המסתכל בקשת רב יוסף אומר זה העובר עבירה בסתר
¿Pero no se enseñó que habría sido mejor que no viniera al mundo quien no cuida el honor de su Creador? ¿A quién se refiere? Rabá dice: al que contempla fijamente el arcoíris. Rav Yosef dice: al que comete una transgresión en secreto.
Kidushín 40a:19
לא קשיא הא דמצי כייף ליצריה והא דלא מצי כייף ליצריה
No hay contradicción: un caso es cuando la persona puede dominar su impulso; el otro, cuando no consigue dominarlo.
Kidushín 40a:20
תנן התם אין מקיפין בחילול השם אחד שוגג ואחד מזיד מאי אין מקיפין אמר מר זוטרא שאין עושים כחנווני מר בריה דרבנא אמר לומר שאם היתה שקולה מכרעת
Se enseñó: al profanar el Nombre divino no se le concede aplazamiento, tanto si el acto fue involuntario como deliberado. ¿Qué significa «no se concede aplazamiento»? Mar Zutra dijo: no se le trata como un comerciante que lleva una cuenta de crédito. Mar, hijo de Ravaná, dijo: si la balanza está equilibrada, esa transgresión la inclina.
Kidushín 40a:21
ת"ר לעולם
Enseñaron los sabios: siempre
Ficha editorial de este texto
