אין שואלין בשלום אשה על ידי בעלה אמר ליה הכי אמר שמואל אין שואלין בשלום אשה כלל שלחה ליה דביתהו שרי ליה תגריה דלא נישוויך כשאר עם הארץ
...que no se pregunta por el bienestar de una mujer a través de su esposo». Le respondió: «Shmuel dijo que no se pregunta por el bienestar de una mujer de ningún modo». Su esposa le mandó decir: «Termina su litigio, para que no te convierta en otro ignorante».
א"ל מאי שיאטיה דמר הכא אמר ליה טסקא דהזמנותא שדר מר אבתראי אמר ליה השתא שותא דמר לא גמירנא טסקא דהזמנותא משדרנא למר אפיק דיסקא דהזמנותא מבי חדיה ואחזי ליה אמר ליה הא גברא והא דסקא אמר ליה הואיל ואתא מר להכא לישתעי מיליה כי היכי דלא לימרו מחנפי רבנן אהדדי
Rav Najmán preguntó: «¿Qué lo trae aquí?». Contestó: «La orden de comparecencia que usted me envió». Dijo: «¿Acaso no sé ni conversar con usted y voy a enviarle una citación?». Rav Yehudá sacó la citación de su ropa y la mostró. Rav Najmán dijo: «Aquí está el hombre y aquí está la citación; ya que ha venido, oigamos su caso, para que nadie diga que los rabinos se favorecen unos a otros».
אמר ליה מאי טעמא שמתיה מר לההוא גברא ציער שליחא דרבנן ונגדיה מר דרב מנגיד על מאן דמצער שלוחא דרבנן דעדיף מיניה עבדי ליה
Le preguntó: «¿Por qué excomulgó a ese hombre?». «Porque hizo sufrir a un emisario de los Sabios». «¿Por qué no lo azotó, como Rav hacía con quienes molestaban a los emisarios rabínicos?». «Le impuse una pena más severa».
מאי טעמא אכריז מר עליה דעבדא הוא אמר ליה דרגיל דקרי אינשי עבדי ותני כל הפוסל פסול ואינו מדבר בשבחא לעולם ואמר שמואל במומו פוסל אימר דאמר שמואל למיחש ליה לאכרוזי עליה מי אמר
«¿Por qué proclamó que es esclavo?». «Porque acostumbra llamar esclavos a otros, y se enseñó que quien descalifica a los demás revela su propio defecto; Shmuel dijo que atribuye a otros su propio defecto». «Shmuel lo dijo para suscitar sospechas, ¿pero acaso autorizó una proclamación pública?».
אדהכי והכי (אתא ההוא בר דיניה מנהרדעי) א"ל ההוא בר דיניה לרב יהודה לדידי קרית לי עבדא דאתינא מבית חשמונאי מלכא אמר ליה הכי אמר שמואל כל דאמר מדבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא
Mientras tanto llegó el litigante de Nehardea y le dijo a Rav Yehudá: «¿A mí me llama esclavo, cuando desciendo de la dinastía jasmonea?». Rav Yehudá respondió: «Shmuel dijo que quien afirma descender de la casa de los jasmoneos es esclavo».
א"ל לא סבר לה מר להא דא"ר אבא אמר רב הונא אמר רב כל ת"ח שמורה הלכה ובא אם קודם מעשה אמרה שומעין לו ואם לאו אין שומעין לו אמר ליה הא איכא רב מתנה דקאי כוותי
Le dijo: «¿No acepta lo que Rabí Abá dijo en nombre de Rav Huná, en nombre de Rav: cuando un sabio enseña una halajá, se le cree si la dijo antes del caso, pero no si la enuncia por primera vez después del hecho?». Respondió: «Rav Matná puede corroborarlo».
רב מתנה לא חזייה לנהרדעא תליסר שני ההוא יומא אתא אמר ליה דכיר מר מאי אמר שמואל כי קאי חדא כרעא אגודא וחדא כרעא במברא א"ל הכי אמר שמואל כל דאמר מדבית חשמונאי מלכא קאתינא עבדא הוא דלא אישתיור מינייהו אלא ההיא רביתא דסלקא לאיגרא ורמיא קלא ואמרה כל דאמר מבית חשמונאי אנא עבדא הוא
Rav Matná no había estado en Nehardea durante trece años, pero aquel día llegó. Le preguntaron: «¿Recuerda qué dijo Shmuel cuando tenía un pie en la ribera y otro en la barca?». Respondió: «Shmuel dijo: quien dice descender de la casa real jasmonea es esclavo, pues no sobrevivió de ellos más que una muchacha que subió al techo y proclamó: 'Quien diga que es de la casa jasmonea es esclavo'».
נפלה מאיגרא ומיתה אכרוז עליה דעבדא הוא
Ella se arrojó del techo y murió. Entonces proclamaron públicamente que aquel hombre era esclavo.
ההוא יומא אקרען כמה כתובתא בנהרדעא כי קא נפיק נפקי אבתריה למירגמיה אמר להו אי שתיקו שתיקו ואי לא מגלינא עלייכו הא דאמר שמואל תרתי זרעייתא איכא בנהרדעא חדא מיקריא דבי יונה וחדא מיקריא דבי עורבתי וסימניך טמא טמא טהור טהור שדיוה לההוא ריגמא מידייהו וקם אטמא בנהר מלכא
Aquel día se rompieron numerosos contratos matrimoniales en Nehardea. Al salir Rav Yehudá, quisieron apedrearlo. Les dijo: «Callaos; de lo contrario revelaré lo que Shmuel dijo: hay dos linajes en Nehardea, uno llamado 'casa de Yoná' y otro 'casa del cuervo'; recordad: el impuro es impuro y el puro es puro». Soltaron las piedras y se formó un dique en el río Malka.
מכריז רב יהודה בפומבדיתא אדא ויונתן עבדי יהודה בר פפא ממזירא בטי בר טוביה ברמות רוחא לא שקיל גיטא דחירותא מכריז רבא במחוזא בלאי דנאי טלאי מלאי זגאי כולם לפסול אמר רב יהודה גובאי גבעונאי דורנוניתא דראי נתינאי אמר רב יוסף האי בי כובי דפומבדיתא כולם דעבדי
Rav Yehudá proclamaba en Pumbedita: «Adá y Yonatán son esclavos; Yehudá bar Papá es mamzer; Batí bar Tuviyá, por arrogancia, no acepta documento de emancipación». Rabá proclamaba en Majoza: «Balai, Danai, Talai, Malai y Zagai: todos tienen linajes descalificados». Rav Yehudá dijo: «Los Govaí son gabaonitas, y los Dornonita, netinim». Rav Yosef dijo: «La familia Beit Kuví de Pumbedita son todos esclavos».
אמר רב יהודה אמר שמואל ארבע מאות עבדים ואמרי לה ארבעת אלפים עבדים היו לו לפשחור בן אימר וכולם נטמעו בכהונה וכל כהן שיש בו עזות פנים אינו אלא מהם אמר אביי כולהו יתבן בשורא דבנהרדעא ופליגא דרבי אלעזר דאמר ר' אלעזר אם ראית כהן בעזות מצח אל תהרהר אחריו שנא' (הושע ד, ד) ועמך כמריבי כהן
Rav Yehudá dijo en nombre de Shmuel: Pashjur ben Imer tenía cuatrocientos esclavos —otros dicen cuatro mil—, que se mezclaron entre las familias sacerdotales. Todo kohén insolente desciende de ellos. Abayé dijo que todos vivían junto a la muralla de Nehardea. Esto discrepa de Rabí Elazar, quien dijo: «Si ves a un kohén insolente, no cuestiones su linaje, pues está escrito: 'Tu pueblo es como quienes disputan con el sacerdote'» (Oseas 4:4).
אמר רבי אבין בר רב אדא אמר רב כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו כשהקב"ה משרה שכינתו מעיד על כל השבטים ואין מעיד עליו שנאמר (תהלים קכב, ד) שבטי יה עדות לישראל אימתי הוי עדות לישראל בזמן שהשבטים שבטי יה
Rabí Avín bar Rav Adá dijo en nombre de Rav: quien se casa con una mujer inadecuada, cuando el Santo, bendito sea, hace morar su Presencia, da testimonio de las demás tribus, pero no de él, según «las tribus del Señor, testimonio para Israel» (Salmos 122:4). ¿Cuándo sirven de testimonio? Cuando las tribus son las tribus del Señor.
אמר ר' חמא ברבי חנינא כשהקב"ה משרה שכינתו אין משרה אלא על משפחות מיוחסות שבישראל שנא' (ירמיהו לא, א) בעת ההיא נאם ה' אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל לכל ישראל לא נאמר אלא לכל משפחות
Rabí Jamá bar Rabí Janiná dijo: cuando el Santo, bendito sea, hace morar su Presencia, la hace morar solamente entre familias de linaje establecido de Israel, como dice «En aquel tiempo, declara el Señor, seré Dios de todas las familias de Israel» (Jeremías 31:1): no dice «de todo Israel», sino «de todas las familias».
[והמה] יהיו לי לעם אמר רבה בר רב הונא זו מעלה יתירה יש בין ישראל לגרים דאילו בישראל כתיב בהו (יחזקאל לז, כז) והייתי להם לאלהים [והמה] יהיו לי לעם ואילו בגרים כתיב (ירמיהו ל, כא) מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי נאם ה' והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים
«Y serán para mí un pueblo». Rabá bar Rav Huná dijo: hay una distinción favorable a Israel respecto de los conversos. De Israel dice: «Seré para ellos Dios y ellos serán para mí pueblo» (Ezequiel 37:27), mientras que respecto de los conversos dice: «¿Quién se atreve a acercarse a mí?, declara el Señor... Seréis para mí pueblo, y yo seré para vosotros Dios» (Jeremías 30:21-22).
אמר רבי חלבו קשים גרים לישראל כספחת שנאמר (ישעיהו יד, א) ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב כתיב הכא ונספחו וכתיב התם (ויקרא יד, נו) לשאת ולספחת
Rabí Jelbo dijo: los conversos son difíciles para Israel como una afección cutánea, pues está escrito «el converso se unirá a ellos y se agregará a la casa de Yaakov» (Isaías 14:1); allí dice «se agregará» y sobre las lesiones cutáneas dice «hinchazón o afección» (Levítico 14:56).
אמר רבי חמא בר חנינא כשהקדוש ברוך הוא
Rabí Jamá bar Janiná dijo: cuando el Santo, bendito sea,
קידושין ע׳ ב
16 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
