האי אשר תכסה בה מאי עבדי ליה מיבעי להו לכדתניא (דברים כב, יב) על ארבע כנפות כסותך ארבע ולא שלש
¿Qué hacen ellos con el versículo «con la que te cubras»? Lo necesitan para lo enseñado en una baraita: «En las cuatro esquinas de tu vestimenta»: cuatro y no tres.
אתה אומר ארבע ולא שלש או אינו אלא ארבע ולא חמש כשהוא אומר אשר תכסה בה הרי בעלת חמש אמור ומה אני מקיים על ארבע ארבע ולא שלש
Dices que significa cuatro y no tres. ¿O quizá cuatro y no cinco? Cuando dice «con la que te cubras», ya incluyó una prenda de cinco puntas. Entonces, ¿cómo interpreto «sobre las cuatro esquinas»? Cuatro y no tres.
ומה ראית לרבות בעלת חמש ולהוציא בעלת שלש מרבה אני בעלת חמש שיש בכלל חמש ארבע ומוציא אני בעלת שלש שאין בכלל שלש ארבע
¿Por qué incluyes una prenda de cinco puntas y excluyes una de tres? Incluyo una de cinco porque cuatro están comprendidas dentro de cinco; excluyo una de tres porque cuatro no están comprendidas dentro de tres.
ור"ש מאשר נפקא ורבנן אשר לא משמע להו
Rabí Shimón aprende esto de la palabra «asher», «que». Los Sabios no consideran que esa palabra permita tal derivación.
ורבנן האי (במדבר טו, לט) וראיתם אותו מאי עבדי ליה מיבעי להו לכדתניא וראיתם אותו וזכרתם ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת התלויה בו ואיזו זו זו קרית שמע דתנן מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן
¿Y qué hacen los Sabios con «y lo veréis»? Lo necesitan para lo enseñado: «Y lo veréis y recordaréis». Mira esta mitzvá y recuerda otra mitzvá que depende de ella. ¿Cuál es? La recitación del Shemá, pues aprendimos: ¿Desde cuándo se recita el Shemá por la mañana? Desde que se puede distinguir entre tekhelet y blanco.
ותניא אידך וראיתם אותו וזכרתם ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת הסמוכה לה ואיזו זו זו מצות כלאים דכתיב (דברים כב, יא) לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו גדילים תעשה לך
Otra baraita enseña: «Y lo veréis y recordaréis». Mira esta mitzvá y recuerda otra mitzvá que está escrita junto a ella. ¿Cuál es? La prohibición de mezclar lana y lino, pues está escrito: «No vestirás sha'atnez, lana y lino juntos», seguido de «te harás flecos».
תניא אידך וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' כיון שנתחייב אדם במצוה זו נתחייב בכל מצות כולן ור"ש היא דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא
Otra baraita enseña: «Y lo veréis y recordaréis todos los mandamientos de Adonai». Desde el momento en que una persona queda obligada en esta mitzvá, queda obligada en todas las mitzvot. Esta enseñanza sigue a Rabí Shimón, quien sostiene que tzitzit es una mitzvá positiva dependiente del tiempo.
תניא אידך וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' שקולה מצוה זו כנגד כל המצות כולן
Otra baraita enseña: «Y lo veréis y recordaréis todos los mandamientos de Adonai»: esta mitzvá de tzitzit equivale en importancia a todas las mitzvot.
ותניא אידך וראיתם אותו וזכרתם ועשיתם ראיה מביאה לידי זכירה זכירה מביאה לידי עשיה ורשב"י אומר כל הזריז במצוה זו זוכה ומקבל פני שכינה כתיב הכא וראיתם אותו וכתיב התם (דברים ו, יג) את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד
Otra baraita enseña: «Y lo veréis, recordaréis y haréis». La visión conduce al recuerdo y el recuerdo conduce a la acción. Rabí Shimón bar Yojai dice: Todo aquel que es diligente en esta mitzvá merece recibir la Presencia Divina, pues aquí está escrito «y lo veréis», y allí está escrito «a Adonai tu Dios temerás y a Él servirás».
ת"ר חביבין ישראל שסיבבן הקב"ה במצות תפילין בראשיהן ותפילין בזרועותיהן וציצית בבגדיהן ומזוזה לפתחיהן ועליהן אמר דוד (תהלים קיט, קסד) שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך
Los Sabios enseñaron: Amados son Israel, pues HaKadosh Baruj Hu los rodeó de mitzvot: tefilín en sus cabezas, tefilín en sus brazos, tzitzit en sus vestimentas y mezuzá en sus puertas. Sobre ellos dijo David: «Siete veces al día te alabo por Tus justos juicios».
ובשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו לאחר שיצא אמר עליה שירה שנאמר (תהלים יב, א) למנצח על השמינית מזמור לדוד על מילה שניתנה בשמיני
Cuando David entró al baño y se vio desnudo, dijo: «¡Ay de mí, que estoy desnudo y sin ninguna mitzvá!». Cuando recordó la circuncisión que llevaba en su carne, se tranquilizó. Después de salir, pronunció un canto sobre ella, como está escrito: «Para el director, sobre la octava, salmo de David», aludiendo a la circuncisión, que se realiza en el octavo día.
רבי אליעזר בן יעקב אומר כל שיש לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו הכל בחיזוק שלא יחטא שנאמר (קהלת ד, יב) והחוט המשולש לא במהרה ינתק ואומר (תהלים לד, ח) חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם
Rabí Eliezer ben Yaakov dice: Quien tiene tefilín en la cabeza, tefilín en el brazo, tzitzit en su vestimenta y mezuzá en su puerta está fuertemente protegido para no pecar, como está escrito: «El cordón de tres hilos no se rompe fácilmente»; y también: «El ángel de Adonai acampa alrededor de quienes Le temen y los rescata».
תניא היה ר' מאיר אומר מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד שנאמר (שמות כד, י) ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר וכתיב (יחזקאל א, כו) כמראה אבן ספיר דמות כסא
Se enseñó que Rabí Meir decía: ¿Por qué el tekhelet es diferente de todos los demás colores? Porque el tekhelet se asemeja al mar, el mar al firmamento y el firmamento al Trono de Gloria, como está escrito: «Debajo de Sus pies había como una obra de piedra de zafiro y como la esencia del cielo en pureza», y también: «como el aspecto de una piedra de zafiro, la apariencia de un trono».
תניא היה רבי מאיר אומר גדול עונשו של לבן יותר מעונשו של תכלת משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שאמר לשני עבדיו לאחד אמר הבא לי חותם של טיט ולאחד אמר הבא לי חותם של זהב ופשעו שניהם ולא הביאו איזה מהן עונשו מרובה הוי אומר זה שאמר לו הבא לי חותם של טיט ולא הביא
Se enseñó que Rabí Meir decía: El castigo por omitir los hilos blancos de tzitzit es mayor que el castigo por omitir el tekhelet. ¿A qué se parece? A un rey humano que dijo a dos de sus siervos: a uno le dijo «tráeme un sello de barro» y al otro «tráeme un sello de oro». Ambos fueron negligentes y no lo trajeron. ¿Cuál merece mayor castigo? El que recibió la orden de traer el sencillo sello de barro y no lo trajo.
תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר (דברים י, יב) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך
Se enseñó que Rabí Meir decía: Una persona está obligada a recitar cien bendiciones cada día, como está escrito: «Y ahora, Israel, ¿qué [mah] pide Adonai tu Dios de ti?», interpretando «mah» como «me'ah», cien.
רב חייא בריה דרב אויא בשבתא וביומי טבי טרח וממלי להו באיספרמקי ומגדי
Rav Jiya, hijo de Rav Avya, en Shabat y en los días festivos se esforzaba en completar las cien bendiciones mediante especias aromáticas y alimentos especiales.
תניא היה ר"מ אומר חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום אלו הן שעשאני ישראל שלא עשאני אשה שלא עשאני בור
Se enseñó que Rabí Meir decía: Una persona debe recitar tres bendiciones cada día: «que me hizo israelita», «que no me hizo mujer» y «que no me hizo ignorante».
רב אחא בר יעקב שמעיה לבריה דהוה קא מברך שלא עשאני בור אמר ליה כולי האי נמי אמר ליה ואלא מאי מברך שלא עשאני עבד היינו אשה עבד
Rav Aja bar Yaakov escuchó a su hijo bendecir «que no me hizo ignorante». Le dijo: ¿También hasta eso? Su hijo le preguntó: Entonces, ¿qué debo bendecir? ¿«Que no me hizo esclavo»? Eso parece lo mismo que «que no me hizo mujer», pues un esclavo
מנחות מ״ג ב
18 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 18 de agosto de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
