Sanhedrín 109a:1
מאן נשדר נשדר בהדי נחום איש גם זו דמלומד בנסים הוא
«¿A quién enviaremos? Enviemos a Najum Ish Gam Zu, porque está acostumbrado a los milagros».
מאן נשדר נשדר בהדי נחום איש גם זו דמלומד בנסים הוא
«¿A quién enviaremos? Enviemos a Najum Ish Gam Zu, porque está acostumbrado a los milagros».
כי מטא לההוא דיורא בעא למיבת אמרי ליה מאי איכא בהדך אמר להו קא מובילנא כרגא לקיסר קמו בליליא שרינהו לסיפטיה ושקלו כל דהוה גביה ומלנהו עפרא כי מטא להתם אישתכח עפרא אמר אחוכי קא מחייכי בי יהודאי אפקוהו למקטליה אמר גם זו לטובה אתא אליהו ואידמי להו כחד מינייהו אמר להו דילמא האי עפרא מעפרא דאברהם אבינו הוא דהוה שדי עפרא הוו חרבי גילי הוו גירי בדוק ואשכחו הכי
Cuando llegó a cierta posada, quiso pasar allí la noche. Le preguntaron: «¿Qué llevas contigo?». Respondió: «Llevo un tributo al emperador». Se levantaron de noche, abrieron su cofre, tomaron todo lo que había dentro y lo llenaron de tierra. Cuando llegó ante el emperador y encontraron tierra, dijeron: «¡Los judíos se burlan de mí!». Ordenaron sacarlo para matarlo. Él dijo: «También esto es para bien». Llegó Eliyahu, tomó la apariencia de uno de ellos y les dijo: «Quizá esta tierra sea la tierra de Abraham, nuestro patriarca, que cuando arrojaba polvo se transformaba en espadas y cuando arrojaba paja se convertía en flechas». La probaron y comprobaron que era así.
הוה מחוזא דלא הוו קא יכלי ליה למיכבשיה שדו מההוא עפרא עליה וכבשוה עיילוהו לבי גנזא אמרי שקול דניחא לך מלייה לסיפטא דהבא כי הדר אתא אמרו ליה הנך דיורי מאי אמטית לבי מלכא אמר להו מאי דשקלי מהכא אמטאי להתם שקלי אינהו אמטו להתם קטלינהו להנך דיורי:
Había una ciudad que no podían conquistar. Arrojaron contra ella aquella tierra y la conquistaron. Lo condujeron a la casa del tesoro y le dijeron: «Toma lo que quieras». Llenó su cofre de oro. Cuando regresó, los posaderos le preguntaron: «¿Qué llevaste a la casa del rey?». Respondió: «Lo que tomé de aquí lo llevé allí». Ellos también tomaron tierra y la llevaron al emperador; este ordenó matar a los posaderos.
דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא וכו': מאי עבוד אמרי דבי רבי שילא נבנה מגדל ונעלה לרקיע ונכה אותו בקרדומות כדי שיזובו מימיו מחכו עלה במערבא א"כ ליבנו אחד בטורא
«La generación de la dispersión no tiene parte en el Mundo Venidero», etc. ¿Qué hicieron? En la escuela de rabí Sheila dijeron: «Propusieron construir una torre, subir al firmamento y golpearlo con hachas para hacer brotar sus aguas». En la Tierra de Israel se burlaron de esta interpretación: «En tal caso, ¡habrían debido construirla en una montaña!».
(אלא) א"ר ירמיה בר אלעזר נחלקו לג' כיתות אחת אומרת נעלה ונשב שם ואחת אומרת נעלה ונעבוד עבודת כוכבים ואחת אומרת נעלה ונעשה מלחמה זו שאומרת נעלה ונשב שם הפיצם ה' וזו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין וזו שאומרת נעלה ונעבוד עבודת כוכבים (בראשית יא, ט) כי שם בלל ה' שפת כל הארץ
Dijo rabí Yirmiyá bar Elazar: «Se dividieron en tres grupos: uno decía “Subamos y habitemos allí”; otro, “Subamos y practiquemos idolatría”; y el tercero, “Subamos y hagamos la guerra”. A los que querían habitar allí el Señor los dispersó; los que querían hacer la guerra se transformaron en monos, espíritus, demonios y espectros nocturnos; y sobre los que querían practicar idolatría dice (Génesis 11:9): “Allí confundió el Señor la lengua de toda la tierra”».
תניא רבי נתן אומר כולם לשם עבודת כוכבים נתכוונו כתיב הכא (בראשית יא, ד) נעשה לנו שם וכתיב התם (שמות כג, יג) ושם אלהים אחרים לא תזכירו מה להלן עבודת כוכבים אף כאן עבודת כוכבים
Se enseñó que rabí Natán dice: «Todos pretendían practicar idolatría». Aquí está escrito (Génesis 11:4): «Hagámonos un nombre», y allí (Éxodo 23:13): «El nombre de otros dioses no mencionarán». Así como allí se trata de idolatría, también aquí.
אמר רבי יוחנן מגדל שליש נשרף שליש נבלע שליש קיים אמר רב אויר מגדל משכח אמר רב יוסף בבל ובורסיף סימן רע לתורה מאי בורסיף אמר ר' אסי בור שאפי:
Dijo rabí Yojanán: «Una tercera parte de la torre fue quemada, otra fue absorbida por la tierra y otra permanece». Dijo Rav: «El aire de la torre provoca olvido». Dijo Rav Yosef: «Bavel y Borsif son una mala señal para la Torá». ¿Qué significa «Borsif»? Dijo rabí Asi: «Pozo vacío».
אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא וכו': ת"ר אנשי סדום אין להן חלק לעולם הבא שנאמר (בראשית יג, יג) ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד רעים בעוה"ז וחטאים לעולם הבא
«Los habitantes de Sedom no tienen parte en el Mundo Venidero», etc. Enseñaron los sabios: «Los habitantes de Sedom no tienen parte en el Mundo Venidero», pues está escrito (Génesis 13:13): «Los hombres de Sedom eran malos y muy pecadores contra el Señor»: «malos» en este mundo y «pecadores» respecto del Mundo Venidero.
אמר רב יהודה רעים בגופן וחטאים בממונם רעים בגופן דכתיב (בראשית לט, ט) ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים וחטאים בממונם דכתיב (דברים טו, ט) והיה בך חטא לה' זו ברכת השם מאד שמתכוונים וחוטאים
Dijo Rav Yehudá: «“Malos” en lo referente a sus cuerpos; “pecadores” en lo referente a sus bienes». «Malos» en sus cuerpos, como está dicho (Génesis 39:9): «¿Cómo haría yo esta gran maldad y pecaría contra Dios?». «Pecadores» en sus bienes, como dice (Deuteronomio 15:9): «Y habrá en ti pecado contra el Señor». «Contra el Señor» indica que blasfemaban contra el Nombre; «mucho», que pecaban intencionadamente.
במתניתא תנא רעים בממונם וחטאים בגופן רעים בממונם דכתיב (דברים טו, ט) ורעה עינך באחיך האביון וחטאים בגופן דכתיב (בראשית לט, ט) וחטאתי לאלהים לה' זו ברכת השם מאד זו שפיכות דמים שנאמר (מלכים ב כא, טז) גם דם נקי שפך מנשה (בירושלים) הרבה מאד [וגו']
En una baraita se enseñó: «“Malos” en sus bienes y “pecadores” en sus cuerpos». «Malos» en sus bienes, como dice (Deuteronomio 15:9): «Y sea malo tu ojo contra tu hermano pobre». «Pecadores» en sus cuerpos, como dice (Génesis 39:9): «Pecaría contra Dios». «Contra el Señor» significa blasfemia; «mucho», derramamiento de sangre, como dice (II Reyes 21:16): «Menashé derramó también muchísima sangre inocente», etc.
ת"ר אנשי סדום לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקב"ה ומה כתיב בהם (איוב כח, ה) ארץ ממנה יצא לחם ותחתיה נהפך כמו אש מקום ספיר אבניה ועפרות זהב לו נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה לא הדריכוהו בני שחץ לא עדה עליו שחל
Enseñaron los sabios: «Los habitantes de Sedom se ensoberbecieron solo por el bien que el Santo, bendito sea, les había dado». ¿Qué está escrito acerca de ellos? (Job 28:5): «De la tierra sale el pan, y debajo de ella se transforma como fuego. Hay un lugar cuyas piedras son zafiros y cuyo polvo contiene oro. Ningún ave rapaz conoce su sendero ni lo ha visto el ojo del halcón; no lo han pisado las fieras orgullosas ni ha pasado por él el león».
אמרו וכי מאחר שארץ ממנה יצא לחם ועפרות זהב לו למה לנו עוברי דרכים שאין באים אלינו אלא לחסרינו [מממוננו] בואו ונשכח תורת רגל מארצנו שנאמר (איוב כח, ד) פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו
Dijeron: «Puesto que nuestra tierra produce pan y tiene polvo de oro, ¿para qué queremos viajeros que solo vienen a disminuir nuestros bienes? ¡Hagamos desaparecer de nuestra tierra el tránsito de viajeros!», como está escrito (Job 28:4): «Abre un torrente lejos de los habitantes; olvidados por los caminantes, cuelgan lejos de la humanidad y se balancean».
דרש רבא מאי דכתיב (תהלים סב, ד) עד אנה תהותתו על איש תרצחו כולכם כקיר נטוי גדר הדחויה מלמד שהיו נותנין עיניהן בבעלי ממון ומושיבין אותו אצל קיר נטוי ודוחין אותו עליו ובאים ונוטלין את ממונו
Rava interpretó (Salmos 62:4): «¿Hasta cuándo atacarán a un hombre? Todos ustedes lo matarán, como pared inclinada y cerca derribada». Esto enseña que fijaban sus ojos en los poseedores de riquezas, los sentaban junto a un muro inclinado, lo derribaban sobre ellos y luego se llevaban sus bienes.
דרש רבא מאי דכתיב (איוב כד, טז) חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא (ראו) [ידעו] אור מלמד שהיו נותנים עיניהם בבעלי ממון ומפקידים אצלו אפרסמון ומניחים אותו בבית גנזיהם לערב באים ומריחין אותו ככלב שנא' (תהלים נט, ז) ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר ובאים וחותרים שם ונוטלין אותו ממון
Rava interpretó (Job 24:16): «En la oscuridad perforan las casas; de día se esconden y no conocen la luz». Esto enseña que ponían sus ojos en los ricos y les dejaban en depósito bálsamo fragante, que los ricos guardaban en sus tesoros. Por la noche venían, olfateaban como perros siguiendo el aroma, como dice (Salmos 59:7): «Regresan al anochecer, aúllan como perros y recorren la ciudad». Entonces abrían túneles hasta aquel lugar y robaban el dinero.
(איוב כד, י) ערום הלכו מבלי לבוש ואין כסות בקרה חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה גבולות ישיגו עדר גזלו וירעו (איוב כא, לב) והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד
(Job 24:10): «Andan desnudos y sin ropa, y hambrientos llevan las gavillas; se llevan el asno de los huérfanos y toman en prenda el buey de la viuda; mueven los linderos y roban rebaños que apacientan». (Job 21:32): «Él es llevado al sepulcro y se vela su túmulo».
דרש ר' יוסי בציפורי אחתרין ההיא ליליא תלת מאה מחתרתא בציפורי אתו וקא מצערי ליה אמרו ליה יהבית אורחיה לגנבי אמר להו מי הוה ידענא דאתו גנבי כי קא נח נפשיה דרבי יוסי שפעי מרזבי דציפורי דמא
Rabí Yosí interpretó esto en Tziporí, y aquella noche se excavaron trescientos túneles para robar en la ciudad. Vinieron y lo increparon: «¡Has enseñado a los ladrones sus métodos!». Respondió: «¿Cómo iba yo a saber que vendrían ladrones?». Cuando murió rabí Yosí, los canalones de Tziporí manaron sangre.
אמרי דאית ליה חד תורא מרעי חד יומא דלית ליה לירעי תרי יומי ההוא יתמא בר ארמלתא הבו ליה תורי למרעיה אזל שקלינהו וקטלינהו אמר להו
Decían: «Quien tiene un buey debe pastorear un día; quien no tiene, dos días». A un huérfano hijo de viuda le dieron bueyes para pastorearlos. Fue, los tomó, los mató y les dijo:
סנהדרין ק״ט א
17 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.