Sanhedrín 49a:1
תהא לוטא ולא תהא לאטה
«Sé objeto de una maldición, pero no seas quien la pronuncie».
תהא לוטא ולא תהא לאטה
«Sé objeto de una maldición, pero no seas quien la pronuncie».
אתיוה ליואב דייניה אמר ליה מאי טעמא קטלתיה לאבנר אמר ליה גואל הדם דעשאל הואי עשאל רודף הוה אמר ליה היה לו להצילו באחד מאבריו
Trajeron a Yoav ante el tribunal. Le preguntaron: «¿Por qué mataste a Avner?». Respondió: «Era vengador de la sangre de Asael». Le dijeron: «Asael lo perseguía para matarlo». «Avner podría haberlo detenido hiriéndolo en una extremidad».
אמר ליה לא יכיל ליה א"ל השתא בדופן חמישית כיון ליה דכתיב (שמואל ב ב, כג) ויכהו אבנר באחרי החנית אל החומש וא"ר יוחנן בדופן חמישית במקום שמרה וכבד תלויין בו באחד מאיבריו לא יכיל ליה
Yoav respondió: «No podía». Le dijeron: «Si pudo acertarle precisamente en la quinta costilla, como está escrito (2 Samuel 2:23): “Avner lo golpeó con el extremo posterior de la lanza en la quinta costilla”, y Rabí Yojanán dijo que se refiere al lugar de la quinta costilla, donde están suspendidos el hígado y la vesícula, ¿no podía acertarle en una extremidad?».
אמר ליה ניזיל אבנר מאי טעמא קטלתיה לעמשא אמר ליה עמשא מורד במלכות הוה דכתיב (שמואל ב כ, ד) ויאמר המלך לעמשא הזעק לי את איש יהודה שלשת ימים וגו' וילך עמשא להזעיק את יהודה ויוחר וגו'
Le dijeron: «Dejemos a Avner. ¿Por qué mataste a Amasá?». Respondió: «Amasá se rebeló contra el rey, pues está escrito (2 Samuel 20:4–5): “El rey dijo a Amasá: reúneme en tres días a los hombres de Judá…; Amasá fue a reunirlos, pero se demoró…”».
אמר ליה עמשא אכין ורקין דרש
Le respondieron: «Amasá interpretó las palabras “solo” y “sin embargo” como limitaciones al mandato real».
אשכחינהו דפתיח להו במסכתא אמר כתיב (יהושע א, יח) כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו יומת יכול אפילו לדברי תורה תלמוד לומר רק חזק ואמץ
Encontró a los hombres estudiando un tratado y dijo: «Está escrito (Josué 1:18): “Todo aquel que se rebele contra tu orden y no obedezca cuanto le mandes será ejecutado”. ¿Podría esto aplicarse incluso cuando el mandato se opone a la Torá? La Escritura agrega: “Solo esfuérzate y sé valiente”».
אלא ההוא גברא מורד במלכות הוה דכתיב (מלכים א ב, כח) והשמועה באה עד יואב כי יואב נטה אחרי אדניה ואחרי אבשלום לא נטה
Más bien, Yoav mismo fue rebelde contra el reino, pues está escrito (1 Reyes 2:28): «La noticia llegó a Yoav, porque Yoav se había inclinado por Adoniyahu, aunque no se había inclinado por Avshalom».
מאי לא נטה אמר רב יהודה שביקש לנטות ולא נטה ומאי טעמא לא נטה אמר רבי אלעזר עדיין ליחלוחית של דוד קיימת
¿Qué significa «No se había inclinado»? Rav Yehudá dijo que quiso hacerlo, pero no lo hizo. ¿Por qué? Rabí Elazar dijo: porque todavía perduraba el vigor de David.
רבי יוסי ברבי חנינא אמר עדיין איצטגניני של דוד קיימין דאמר רב יהודה אמר רב ארבע מאות ילדים היו לו לדוד כולן בני יפת תואר היו ומגדלי בלורית היו ומהלכין בראשי הגייסות היו והן הן בעלי אגרופין של דוד
Rabí Yosí bar Janiná dijo que aún existían los guerreros de David, pues Rav Yehudá dijo en nombre de Rav que David tenía cuatrocientos jóvenes nacidos de mujeres bellas cautivas, que llevaban el pelo largo y marchaban a la cabeza de los ejércitos; ellos eran su fuerza de choque.
ופליגא דרבי אבא בר כהנא דאמר רבי אבא בר כהנא אילמלא דוד לא עשה יואב מלחמה ואילמלא יואב לא עסק דוד בתורה דכתיב (שמואל ב ח, טו) ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו ויואב בן צרויה על הצבא מה טעם דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו משום דיואב על הצבא ומה טעם יואב על הצבא משום דדוד עושה משפט וצדקה לכל עמו
Esto discrepa de Rabí Abá bar Kahaná, quien dijo: si no fuera por David, Yoav no habría hecho la guerra; y si no fuera por Yoav, David no habría podido estudiar Torá. Está escrito (2 Samuel 8:15–16): «David hacía justicia y rectitud a todo su pueblo, y Yoav hijo de Tzeruiá estaba al mando del ejército». David podía hacer justicia porque Yoav mandaba el ejército; Yoav podía mandar el ejército porque David practicaba la justicia.
(שמואל ב ג, כו) ויצא יואב מעם דוד וישלח מלאכים אחרי אבנר וישיבו אותו מבור הסירה מאי בור הסירה אמר רבי אבא בר כהנא בור וסירה גרמו לו לאבנר שיהרג
(2 Samuel 3:26): «Yoav salió de la presencia de David y envió mensajeros tras Avner, que lo hicieron regresar desde el pozo de Sira». ¿Qué es el pozo de Sira? Rabí Abá bar Kahaná dijo que un pozo y un espino fueron la causa de que Avner muriera.
(שמואל ב ג, כז) ויטהו יואב אל תוך השער לדבר אתו בשלי אמר רבי יוחנן שדנו דין סנהדרי א"ל מ"ט קטלתיה לעשאל עשאל רודף היה היה לך להצילו באחד מאיבריו לא יכילי ליה השתא בדופן חמישית כוונת ליה באחד מאיבריו לא יכלת ליה
(2 Samuel 3:27): «Yoav lo llevó aparte hacia el interior de la puerta para hablar con él tranquilamente». Rabí Yojanán dijo: lo juzgó como un Sanedrín. Le preguntó: «¿Por qué mataste a Asael?». «Asael era un perseguidor». «Podías haberlo detenido hiriéndolo en una extremidad». «No podía». «¿Pudiste alcanzarlo en la quinta costilla y no en una extremidad?».
לדבר אתו בשלי אמר רב יהודה אמר רב על עיסקי שלו (שמואל ב ג, כז) ויכהו שם אל החומש אמר רבי יוחנן בדופן חמישית מקום שמרה וכבד תלויין בו
«Para hablar con él tranquilamente». Rav Yehudá dijo en nombre de Rav que habló con él acerca de la obligación del pariente de su esposa, como un cuñado. «Lo hirió allí en la quinta costilla» (2 Samuel 3:27). Rabí Yojanán dijo que era el lugar de la quinta costilla, donde están suspendidos hígado y vesícula.
(מלכים א ב, לב) והשיב ה' את דמו על ראשו אשר פגע בשני אנשים צדיקים וטובים ממנו טובים שהיו דורשין אכין ורקין והוא לא דרש צדיקים שהן בפה ולא עשו והוא באיגרת עשה
(1 Reyes 2:32): «El Señor hará volver su sangre sobre su cabeza, porque hirió a dos hombres más justos y mejores que él». Mejores, porque interpretaban las expresiones limitativas «solo» y «sin embargo», mientras que él no; justos, porque ellos podían tener motivos para rebelarse pero no lo hicieron, mientras él ejecutó una orden recibida por carta.
(שמואל ב כ, י) ועמשא לא נשמר בחרב אשר ביד יואב אמר רב שלא חשדו
(2 Samuel 20:10): «Amasá no se guardó de la espada que Yoav tenía en la mano». Rav dijo: porque no sospechaba de él.
(מלכים א ב, לד) ויקבר בביתו במדבר אטו ביתו מדבר הוא אמר רב יהודה אמר רב כמדבר מה מדבר מופקר לכל אף ביתו של יואב מופקר לכל דבר אחר כמדבר מה מדבר מנוקה מגזל ועריות אף ביתו של יואב מנוקה מגזל ועריות (דברי הימים א יא, ח) ויואב יחיה את שאר העיר אמר רב יהודה אפילו מוניני וצחנתא טעים פריס להו:
(1 Reyes 2:34): «Fue enterrado en su casa, en el desierto». ¿Acaso su casa era un desierto? Rav Yehudá dijo en nombre de Rav: era como el desierto, abierto a todos. Otra explicación: como el desierto está libre de robo e inmoralidad sexual, su casa también estaba libre de ellos. (1 Crónicas 11:8): «Yoav dio vida al resto de la ciudad». Rav Yehudá dijo que incluso proporcionaba a los pobres pequeños peces y alimentos.
הדרן עלך נגמר הדין
Volveremos a ti, capítulo «Se concluyó la sentencia».
סנהדרין מ״ט א
17 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.