למה תלמיד חכם דומה לפני עם הארץ בתחלה דומה לקיתון של זהב סיפר הימנו דומה לקיתון של כסף נהנה ממנו דומה לקיתון של חרש כיון שנשבר שוב אין לו תקנה
…¿a qué se parece un estudioso de la Torá a los ojos de una persona ignorante? Al principio es como una vasija de oro; después de conversar con él es como una vasija de plata; cuando se beneficia de él se vuelve como una vasija de barro, y, una vez rota, ya no puede repararse.
אימרתא בת טלי בת כהן שזינתה הואי אקפה רב חמא בר טוביה חבילי זמורות ושרפה
Imarta, hija de Talí, era hija de sacerdote y cometió adulterio. Rav Jamá bar Toviá la rodeó de haces de ramas y la quemó.
אמר רב יוסף טעה בתרתי טעה בדרב מתנה וטעה בדתניא (דברים יז, ט) ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם בזמן שיש כהן יש משפט בזמן שאין כהן אין משפט:
Rav Yosef dijo: cometió dos errores: desconoció la enseñanza de Rav Matná y también lo enseñado en (Deuteronomio 17:9): «Irás a los sacerdotes levitas y al juez que exista en aquellos días». Cuando hay sacerdocio y Templo, hay jurisdicción; cuando no hay sacerdocio en esa condición, no hay jurisdicción capital.
אמר רבי אלעזר ברבי צדוק מעשה בבת כהן שזינתה וכו': אמר רב יוסף בית דין של צדוקים הוה
«Rabí Elazar ben Tzadok dijo: ocurrió con una hija de sacerdote…». Rav Yosef dijo que se trataba de un tribunal saduceo.
הכי אמר להו והכי אהדרו ליה והתניא אמר רבי אלעזר ברבי צדוק זכורני כשהייתי תינוק ומורכב על כתיפו של אבא והביאו בת כהן שזינתה והקיפוה חבילי זמורות ושרפוה אמרו לו קטן היית ואין מביאין ראיה מן הקטן שני מעשים הוו
¿Eso fue lo que les dijo y así le respondieron? Se enseñó que Rabí Elazar ben Tzadok dijo: «Recuerdo que, cuando era niño y me llevaban sobre los hombros de mi padre, trajeron a una hija de sacerdote adúltera, la rodearon de haces de ramas y la quemaron». Le respondieron: «Eras pequeño, y no se acepta una prueba procedente de un niño». Por tanto, hubo dos incidentes.
הי אמר להו ברישא אילימא הא קמייתא אמר להו ברישא א"ל כשהוא גדול ולא אשגחו ביה אמר להו כשהוא קטן ואשגחו ביה
¿Cuál narró primero? Si narró el primero cuando era adulto y no le hicieron caso, ¿por qué habría narrado después uno que había visto siendo niño y esperaría que le hicieran caso?
אלא הא אמר להו ברישא ואמרו ליה קטן היית ואמר להו כשהוא גדול ואמרו ליה מפני שלא היה בית דין של אותה שעה בקי:
Más bien, primero relató el episodio de su infancia y le respondieron «Eras pequeño»; luego, ya de adulto, relató el otro y le dijeron «El tribunal de aquella época no era experto».
מתני׳ מצות הנהרגין היו מתיזין את ראשו בסייף כדרך שהמלכות עושה רבי יהודה אומר ניוול הוא לו אלא מניחין את ראשו על הסדן וקוצץ בקופיץ אמרו לו אין מיתה מנוולת מזו:
Mishná: el procedimiento de decapitación era cortarle la cabeza con espada, como hace el gobierno. Rabí Yehudá dice: eso lo deshonra; más bien, se coloca la cabeza sobre un tajo y se la corta con un hacha. Los sabios le dijeron: «No hay muerte más degradante que esa».
גמ׳ תניא אמר להן רבי יהודה לחכמים אף אני יודע שמיתה מנוולת היא אבל מה אעשה שהרי אמרה תורה (ויקרא יח, ג) ובחקותיהם לא תלכו
Guemará: se enseñó que Rabí Yehudá dijo a los sabios: «También yo sé que es una muerte degradante, pero ¿qué puedo hacer si la Torá dice (Levítico 18:3): “No seguiréis sus costumbres”?».
ורבנן כיון דכתיב סייף באורייתא לא מינייהו קא גמרינן
Los sabios responden: como la espada ya está escrita en la Torá, no aprendemos este método de las naciones.
דאי לא תימא הכי הא דתניא שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי היכי שרפינן והכתיב ובחקותיהם לא תלכו אלא כיון דכתיב שריפה באורייתא דכתיב (ירמיהו לד, ה) ובמשרפות אבותיך וגו' לאו מינייהו קא גמרינן והכא נמי כיון דכתיב סייף באורייתא לאו מינייהו קא גמרינן
Si no dijeras eso, ¿cómo explicarías que se enseñara que se queman objetos en honor de los reyes y que ello no pertenece a las costumbres amorreas? ¿No está escrito «No seguiréis sus costumbres»? Como la quema está mencionada en la Torá, pues está escrito (Jeremías 34:5): «Como las hogueras por tus padres…», no la aprendemos de ellos. Del mismo modo, como la espada está escrita en la Torá, no aprendemos el método de ellos.
והא דתנן באידך פירקין אלו הן הנהרגין הרוצח ואנשי עיר הנדחת בשלמא עיר הנדחת כתיב בהו (דברים יג, טז) לפי חרב אלא רוצח מנלן
Aprendimos en otro capítulo que los ejecutados por decapitación son el asesino y los habitantes de la ciudad descarriada. Se entiende la ciudad descarriada, porque está escrito (Deuteronomio 13:16): «A filo de espada»; ¿pero de dónde se aprende respecto del homicida?
דתניא (שמות כא, כ) נקם ינקם נקימה זו איני יודע מה הוא כשהוא אומר (ויקרא כו, כה) והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברית הוי אומר נקימה זו סייף
Se enseñó (Éxodo 21:20): «Ciertamente será vengado». No sabemos qué forma de venganza es. Cuando se dice (Levítico 26:25): «Traeré sobre vosotros una espada que ejecute la venganza del pacto», se deduce que esa venganza es la espada.
ואימא דבריז ליה מיברז לפי חרב כתיב
Pero quizá baste con herirlo profundamente con la espada. Está escrito «A filo de espada».
ואימא דעביד ליה גיסטרא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר קרא (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה
¿Y quizá se lo deba cortar por la mitad? Rav Najmán dijo en nombre de Rabá bar Abuhá: «Amarás a tu prójimo como a ti mismo»: escoge una muerte digna.
אשכחן דקטל עבדא בר חורין מנא לן
Hemos establecido el método para quien mata a un esclavo. ¿De dónde sabemos qué hacer con quien mata a una persona libre?
ולאו קל וחומר הוא קטל עבדא בסייף בר חורין בחנק
¿Acaso no se deduce por razonamiento de mayor a menor? Si por matar a un esclavo se aplica la espada, por matar a un hombre libre se aplicaría estrangulamiento.
הניחא למאן דאמר חנק קל אלא למ"ד חנק חמור מאי איכא למימר
Esto está bien según quien considera más leve el estrangulamiento, pero según quien lo considera más grave, ¿qué se puede decir?
נפקא ליה מדתניא (דברים כא, ט) ואתה תבער הדם הנקי מקרבך הוקשו כל שופכי דמים לעגלה ערופה מה להלן בסייף ומן הצואר אף כאן בסייף ומן הצואר
Se deriva de lo enseñado (Deuteronomio 21:9): «Así extirparás la sangre inocente de en medio de ti». Todos los derramadores de sangre se comparan con el rito de la becerra desnucada: así como allí se usa una hoja cortante sobre el cuello, aquí también se usa una espada y sobre el cuello.
אי מה להלן בקופיץ וממול עורף אף כאן בקופיץ וממול עורף אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר קרא ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה:
Pero si allí se usa un hacha y se corta por detrás del cuello, ¿no debería hacerse igual aquí? Rav Najmán dijo en nombre de Rabá bar Abuhá: «Amarás a tu prójimo como a ti mismo»: escoge una muerte digna.
מתני׳ מצות הנחנקין היו משקעין אותו בזבל עד ארכובותיו ונותן סודר קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו זה מושך אצלו וזה מושך אצלו עד שנפשו יוצאת:
Mishná: el procedimiento de estrangulamiento era hundir al condenado en estiércol hasta las rodillas, poner un pañuelo duro dentro de uno blando y enrollarlo en su cuello. Uno tiraba de un extremo y otro del otro hasta que salía su alma.
גמ׳ תנו רבנן (ויקרא כ, י) איש פרט לקטן (ויקרא כ, י) אשר ינאף את אשת איש פרט לאשת קטן (ויקרא כ, י) אשת רעהו פרט לאשת אחרים
Guemará: enseñaron los sabios (Levítico 20:10): «Un hombre», para excluir a un menor; «que cometa adulterio con la esposa de un hombre», para excluir la esposa de un menor; «la esposa de su prójimo», para excluir la esposa de otras categorías de personas.
(ויקרא כ, ב) מות יומת בחנק אתה אומר בחנק או אינו אלא באחת מכל מיתות האמורות בתורה אמרת כל מקום שנאמר מיתה בתורה סתם אין אתה רשאי למושכה להחמיר עליה אלא להקל עליה דברי רבי יאשיה
(Levítico 20:10): «Ciertamente morirán» significa por estrangulamiento. ¿Cómo sabemos que no se trata de otra pena capital? Cada vez que la Torá menciona la muerte sin especificar el método, no se puede extender la interpretación para agravar la pena, sino para aplicar la más leve; palabras de Rabí Yoshiyá.
רבי יונתן אומר לא מפני שהיא קלה אלא כל מיתה האמורה בתורה סתם אינה אלא חנק
Rabí Yonatán dice: no es simplemente porque sea la más leve; toda pena de muerte sin especificación en la Torá es estrangulamiento.
רבי אומר נאמר מיתה בידי שמים ונאמר מיתה בידי אדם מה מיתה האמורה בידי שמים מיתה שאין בה רושם אף מיתה האמורה בידי אדם מיתה שאין בה רושם
Rabí dice: se habla de muerte a manos del cielo y de muerte a manos del hombre. Así como la muerte enviada desde el cielo no deja marca exterior, también la muerte judicial a manos humanas debe ser una que no deje marca.
ואימא שריפה מדאמר רחמנא בת כהן בשריפה מכלל דהא לאו בת שריפה היא
¿Y por qué no la quema? Puesto que el Misericordioso prescribió expresamente la quema para la hija de sacerdote, se deduce que esta otra no es una pena de quema.
סנהדרין נ״ב ב
26 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
