Shabat 121b
Shabat 121b:1
אייתו להו פורייתא לרב חנן בר רבא לא אייתו ליה אשכחיה מתני ליה לבריה ועל צואה של קטן מפני קטן א"ל אבין שטיא מתני שטותא לבניה והלא היא עצמה מוכנת לכלבים וכ"ת דלא חזיא ליה מאתמול והתניא נהרות המושכין ומעיינות הנובעין הרי הן כרגלי כל אדם
...les trajeron camas, pero a Rav Janán bar Ravá no se la trajeron. Lo encontró enseñando a su hijo: «Y sobre las heces de un niño, a causa del niño». Le dijo: ¡Avín, necio, le enseñas necedades a tu hijo! ¿Acaso las heces mismas no están preparadas para los perros? Y si dices que no estaban disponibles desde ayer, ¿no se enseñó que los ríos que fluyen y los manantiales que brotan son como los pies de cualquier persona?
Shabat 121b:2
ואלא היכי אתנייה אימא על צואה של תרנגולים מפני קטן
Entonces, ¿cómo debía enseñárselo? Di: «Sobre las heces de las gallinas, a causa del niño».
Shabat 121b:3
ותיפוק ליה דהוי גרף של רעי וכ"ת גרף של רעי אגב מנא אין איהו גופיה לא והא ההוא עכבר דאישתכח באיספרמקי דרב אשי ואמר להו נקוטו בצוציתיה ואפקוה באשפה וקטן באשפה מאי בעי ליה בחצר חצר נמי גרף של רעי הוא באשפה שבחצר:
¿Y acaso no se permite retirarlas por ser un recipiente de inmundicias? Y si dices que el recipiente de inmundicias puede retirarse con otro utensilio, pero no por sí mismo, ¿qué ocurre con aquel ratón encontrado entre los perfumes de Rav Ashi, sobre el cual dijo: «Agarradlo por la cola y sacadlo al basurero»? ¿Y qué hacía un niño en el basurero? Se trata del patio. Pero también en el patio constituye una inmundicia. Se trata de un basurero situado en el patio.
Shabat 121b:4
ועל עקרב שלא תישך: א"ר יהושע בן לוי כל המזיקין נהרגין בשבת מתיב רב יוסף חמשה נהרגין בשבת ואלו הן זבוב שבארץ מצרים וצירעה שבנינוה ועקרב שבחדייב ונחש שבא"י וכלב שוטה בכל מקום מני אילימא ר' יהודה הא אמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה אלא לאו ר"ש והני הוא דשרי אחריני לא
«Y sobre un escorpión para que no pique». Dijo Rabí Yehoshúa ben Leví: Se puede matar en Shabat a todos los seres dañinos. Objetó Rav Yosef: Se pueden matar cinco en Shabat: la mosca de Egipto, el avispón de Nínive, el escorpión de Jadyev, la serpiente de la Tierra de Israel y un perro rabioso en cualquier lugar. ¿Quién es el autor de esta enseñanza? Si dices que es Rabí Yehudá, él considera culpable por realizar una labor que no necesita por sí misma. ¿No será Rabí Shimón? Entonces solamente permite matar estos cinco, pero no otros.
Shabat 121b:5
אמר ר' ירמיה ומאן נימא לן דהא מתרצתא היא דילמא משבשתא היא אמר רב יוסף אנא מתנינא לה ואותיבנא לה ואנא מתריצנא לה ברצו אחריו ודברי הכל
Dijo Rabí Yirmeyá: ¿Quién nos asegura que esa baraita es correcta? Quizá esté equivocada. Dijo Rav Yosef: Yo mismo la enseñé, la cité como objeción y la explico: se refiere a cuando los animales lo persiguen, y es opinión de todos.
Shabat 121b:6
תני תנא קמיה דרבא בר רב הונא ההורג נחשים ועקרבים בשבת אין רוח חסידים נוחה הימנו א"ל ואותן חסידים אין רוח חכמים נוחה מהם ופליגא דרב הונא דרב הונא חזייה לההוא גברא דקא קטיל זיבורא א"ל שלימתינהו לכולהו
Un maestro enseñó ante Ravá bar Rav Huna: Quien mata serpientes y escorpiones en Shabat no cuenta con la aprobación de los piadosos. Le dijo: Y esos piadosos no cuentan con la aprobación de los sabios. Esto discrepa de Rav Huna, pues Rav Huna vio a un hombre matando avispas y le dijo: ¿Ya has acabado con todas?
Shabat 121b:7
ת"ר נזדמנו לו נחשים ועקרבים הרגן בידוע שנזדמנו לו להורגן לא הרגן בידוע שנזדמנו להורגו ונעשה לו נס מן השמים אמר עולא ואיתימא רבה בר בר חנה א"ר יוחנן בנישופין בו
Enseñaron los sabios: Si una persona se encuentra con serpientes y escorpiones y los mata, es sabido que se le presentaron para que los matara. Si no los mata, es sabido que se le presentaron para matarlo, y se le hizo un milagro desde el Cielo. Dijo Ulá, y algunos dicen Rabá bar bar Janá en nombre de Rabí Yojanán: Esto se refiere a cuando silban amenazadoramente contra él.
Shabat 121b:8
א"ר אבא בר כהנא פעם אחת נפל אחד בבהמ"ד ועמד ניותי אחד והרגו אמר רבי פגע בו כיוצא בו
Dijo Rabí Abá bar Kahaná: Una vez cayó uno en la casa de estudio; se levantó un hombre de Niyotá y lo mató. Dijo Rabí: Se encontró con alguien semejante a él.
Shabat 121b:9
איבעיא להו פגע בו כיוצא בו דשפיר עביד או לא ת"ש דר' אבא בריה דר' חייא בר אבא ור' זירא הוו יתבי אקילעא דבי ר' ינאי נפק מילתא מבינייהו בעו מיניה מר' ינאי מהו להרוג נחשים ועקרבים בשבת אמר להו צירעה אני הורג נחש ועקרב לא כ"ש דילמא לפי תומו דאמר רב יהודה רוק דורסו לפי תומו ואמר רב ששת נחש דורסו לפי תומו ואמר רב קטינא עקרב דורסו לפי תומו
Se preguntaron: ¿«Se encontró con alguien semejante a él» significa que actuó correctamente o no? Ven y escucha: Rabí Abá, hijo de Rabí Jiyá bar Abá, y Rabí Zeirá estaban sentados a la entrada de la casa de Rabí Yanai. Surgió entre ellos una cuestión y preguntaron a Rabí Yanai: ¿Se permite matar serpientes y escorpiones en Shabat? Les dijo: Yo mataría una avispa; ¡con mayor razón una serpiente o un escorpión! Quizá se refería a hacerlo de manera incidental, como dijo Rav Yehudá: Se puede pisar saliva de manera incidental. Rav Shéshet dijo: Se puede pisar una serpiente de manera incidental. Y Rav Katiná dijo: Se puede pisar un escorpión de manera incidental.
Shabat 121b:10
אבא בר מרתא דהוא אבא בר מניומי הוה מסקי ביה דבי ריש גלותא זוזי אייתיוהו קא מצערא ליה הוה שדי רוקא אמר להו ריש גלותא אייתו מאנא סחיפו עלויה אמר להו לא צריכתו הכי א"ר יהודה רוק דורסו לפי תומו אמר להו צורבא מרבנן הוא שבקוהו
Abá bar Marta, también llamado Abá bar Minyumi, debía dinero a la casa del exilarca. Lo llevaron y lo estaban atormentando. Escupió en el suelo, y el exilarca dijo: Traed un recipiente para cubrir la saliva. Él les dijo: No hace falta; así dijo Rav Yehudá: Se puede pisar la saliva de manera incidental. Les dijo el exilarca: Es un estudioso de la Torá; dejadlo en paz.
Shabat 121b:11
אמר ר' אבא בר כהנא א"ר חנינא פמוטות של בית רבי מותר לטלטלן בשבת א"ל ר' זירא בניטלין בידו אחת או בשתי ידים
Dijo Rabí Abá bar Kahaná en nombre de Rabí Janiná: Está permitido mover los candelabros de la casa de Rabí en Shabat. Le preguntó Rabí Zeirá: ¿Los que pueden levantarse con una mano o con las dos?
Ficha editorial de este texto
