Shabat 155b
Shabat 155b:1
את הדלועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים מאי לאו דלועין דומיא דנבלה מה נבלה דרכיכא אף דלועין דרכיכי אלמא טרחינן באוכלא ותיובתא דרב יהודה אמר לך רב יהודה לא נבלה דומיא דדלועין מה דלועין דאשוני אף נבלה דאשונא והיכי משכחת לה בבשר פילי א"נ בגורייאתא זוטרי
...calabazas para los animales y carne de un animal muerto para los perros. ¿Acaso las calabazas no son como esa carne? Así como la carne es blanda, también las calabazas serían blandas. Esto demostraría que se permite el esfuerzo con alimentos y refutaría a Rav Yehudá. Él respondería: No; la carne se compara a las calabazas, de modo que ambas son duras. ¿Cuándo ocurre eso? Con carne de elefante o con cachorros muy pequeños.
Shabat 155b:2
תא שמע דתני רב חנן מנהרדעא מפרכינן תבן ואספסתא ומערבין אלמא טרחינן באוכלא תבן בתיבנא סריא אספסתא בעילי זוטרי:
Ven y escucha: Rav Janán de Nehardea enseñó que puede desmenuzarse paja y alfalfa y mezclarlas. Esto demuestra que se permite esforzarse con alimento. Respuesta: La paja está en mal estado y la alfalfa tiene brotes duros.
Shabat 155b:3
מתני׳ אין אובסין את הגמל ולא דורסין אבל מלעיטין ואין מאמירין את העגלים אבל מלעיטין ומהלקטין לתרנגולין ונותנין מים למורסן אבל לא גובלין ואין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך אבל נותנין לפני אווזין ותרנגולין ולפני יוני הרדיסיות:
Mishná: No se puede cebar excesivamente a un camello ni introducirle comida a la fuerza de manera profunda, pero sí se le puede alimentar. No se debe forzar la alimentación de terneros, pero sí darles de comer directamente. Se puede alimentar con la mano a las gallinas y añadir agua al salvado, pero no amasarlo. No se pone agua ante las abejas ni las palomas del palomar, pero sí ante gansos, gallinas y palomas domésticas de la variedad herodiana.
Shabat 155b:4
גמ׳ מאי אין אובסין אמר רב יהודה אין עושין לה אבוס בתוך מעיה מי איכא כי האי גוונא אין וכדאמר רב ירמיה מדיפתי לדידי חזי לי ההוא טייעא דאכלא כורא ואטעינא כורא:
Guemará: ¿Qué significa «no se puede cebar excesivamente a un camello»? Rav Yehudá dijo: No se le puede hacer un pesebre dentro del vientre. ¿Ocurre realmente algo así? Sí, como contó Rav Yirmeyá de Difti: Vi a un árabe dar a su camello una medida de alimento y cargarlo además con otra medida.
Shabat 155b:5
אין מאמירין: איזו היא המראה ואיזו היא הלעטה אמר רב יהודה המראה למקום שאינה יכולה להחזיר הלעטה למקום שיכולה להחזיר רב חסדא אמר אידי ואידי למקום שאינה יכולה להחזיר והמראה בכלי הלעטה ביד
«No se debe forzar la alimentación»: ¿Qué diferencia hay entre la alimentación forzada y la normal? Rav Yehudá dijo: La primera consiste en introducir alimento hasta un lugar desde el que el animal no puede devolverlo; la segunda, hasta un lugar desde el que puede devolverlo. Rav Jisdá dijo: En ambos casos se introduce hasta donde no puede devolverlo, pero la primera se hace con un instrumento y la segunda con la mano.
Shabat 155b:6
מתיב רב יוסף מהלקטין לתרנגולין ואין צריך לומר שמלקיטין ואין מלקיטין ליוני שובך וליוני עלייה ואין צריך לומר שאין מהלקטין מאי מהלקטין ומאי מלקיטין אילימא מהלקטין דספי ליה בידים מלקיטין דשדי ליה קמייהו מכלל דיוני שובך ויוני עלייה מישדא קמייהו נמי לא
Rav Yosef objetó: Se puede alimentar con la mano a las gallinas y, con mayor razón, echarles alimento. No se debe alimentar así a las palomas del palomar ni a las de la buhardilla y, con mayor razón, no se les debe introducir alimento a la fuerza. ¿Qué significa «alimentar con la mano» y qué «echarles alimento»? Si lo primero es ponerles comida en la boca y lo segundo arrojarla delante de ellas, ¿se deduce que ni siquiera se puede echar alimento delante de las palomas del palomar?
Shabat 155b:7
אלא לאו מהלקטין למקום שאינה יכולה להחזיר מלקיטין למקום שיכולה להחזיר מכלל דהמראה בכלי ותיובתא דרב יהודה
Por tanto, ¿no significa que una modalidad introduce el alimento hasta donde no pueden devolverlo y otra hasta donde sí? Se infiere que la alimentación más forzada se realiza con un instrumento, lo que refuta a Rav Yehudá.
Shabat 155b:8
אמר לך רב יהודה לעולם מהלקטין דספי ליה בידים מלקיטין דשדי ליה קמייהו ודקא קשיא לך יוני שובך ויוני עלייה למישדא קמייהו נמי לא הני מזונותן עליך והני אין מזונותן עליך כדתניא נותנין מזונות לפני כלב ואין נותנין מזונות לפני חזיר ומה הפרש בין זה לזה זה מזונותיו עליך וזה אין מזונותיו עליך
Rav Yehudá respondería: No; alimentar con la mano significa darles directamente el alimento, y echarlo significa colocarlo delante de ellas. Sobre tu objeción referente a las palomas del palomar, la diferencia es que estos animales dependen de ti para su alimentación y aquellos no. Como se enseñó: Se puede poner alimento ante un perro, pero no ante un cerdo. ¿Qué diferencia hay? El sustento del primero te corresponde, mientras que el del segundo no.
Shabat 155b:9
אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא אין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך אבל נותנין לפני אווזין ולפני תרנגולין ולפני יוני הרדיסיות מ"ט לאו משום דהני מזונותן עליך והני אין מזונותן עליך
Rav Ashi dijo: También nuestra Mishná lo confirma: «No se pone agua ante las abejas ni las palomas del palomar, pero sí ante gansos, gallinas y palomas herodianas». ¿No es porque estas dependen de ti para comer y aquellas no?
Shabat 155b:10
וליטעמיך מאי איריא מיא אפילו חיטי ושערי נמי לא אלא שאני מיא דשכיחי באגמא
Según tu razonamiento, ¿por qué menciona específicamente el agua? Tampoco debería permitirse poner trigo y cebada. Más bien, el agua es diferente porque las abejas y las palomas silvestres pueden encontrarla fácilmente en estanques.
Shabat 155b:11
דרש רבי יונה אפיתחא דבי נשיאה מאי דכתיב (משלי כט, ז) (יודע) צדיק דין דלים יודע הקב"ה בכלב שמזונותיו מועטין לפיכך שוהה אכילתו במעיו ג' ימים כדתנן כמה תשהה אכילתו במעיו ויהא טמא בכלב ג' ימים מעת לעת ובעופות ובדגים כדי שתפול לאור ותשרף
Rabí Yoná explicó a la entrada de la casa del líder de la comunidad: ¿Qué significa «El justo reconoce la causa de los pobres» (Proverbios 29:7)? El Santo, bendito sea, sabe que el perro tiene escaso alimento; por eso permite que lo comido permanezca tres días en su vientre. Como estudiamos: ¿Cuánto permanece alimento impuro en el vientre para que todavía transmita impureza? En el perro, tres días completos; en las aves y los peces, el tiempo que tardaría en consumirse si se echara al fuego.
Shabat 155b:12
אמר רב המנונא שמע מינה אורח ארעא למשדא אומצא לכלבא וכמה אמר רב מרי משח אודניה וחוטרא אבתריה הני מילי בדברא אבל במתא לא דאתא למסרך אמר רב פפא לית דעניא מכלבא ולית דעתיר מחזירא
Rav Hamnuna dijo: De ello se aprende que es apropiado echar un trozo de carne a un perro. ¿Cuánto? Rav Mari dijo: Uno tan pequeño como su oreja, y después espantarlo con un palo. Esto se aplica en el campo, pero no en la ciudad, donde se acostumbraría a seguir a las personas. Rav Papa dijo: No hay criatura más pobre que el perro ni más rica que el cerdo.
Shabat 155b:13
תניא כוותיה דרב יהודה איזו היא המראה ואיזו היא הלעטה המראה מרביצה ופוקס את פיה ומאכילה כרשינין ומים בבת אחת הלעטה מאכילה מעומד ומשקה מעומד ונותנין כרשינין בפני עצמן ומים בפני עצמן:
Se enseñó conforme a Rav Yehudá: ¿Cuál es la alimentación forzada y cuál la alimentación normal? La forzada es tumbar al animal, abrirle la boca e introducirle algarrobas y agua al mismo tiempo. La normal es alimentarlo mientras está de pie y darle de beber mientras está de pie, poniendo las algarrobas y el agua separadamente.
Shabat 155b:14
מהלקטין לתרנגולין כו': אמר אביי אמריתה קמיה דמר מתניתין מני ואמר לי ר' יוסי בר יהודה היא דתניא אחד נותן את הקמח ואחד נותן לתוכו מים האחרון חייב דברי רבי ר' יוסי בר יהודה אומר אינו חייב עד שיגבל
«Se puede alimentar a las gallinas»: Abayé dijo: Presenté nuestra Mishná al maestro y le pregunté a quién seguía; me dijo: A Rabí Yosei bar Yehudá, pues se enseñó: Si uno pone harina y otro añade agua, el segundo incurre en responsabilidad, según Rabí. Rabí Yosei bar Yehudá dice que no incurre en ella hasta que amasa.
Shabat 155b:15
דילמא עד כאן לא קאמר רבי יוסי בר יהודה התם אלא קמח דבר גיבול הוא אבל מורסן דלאו בר גיבול הוא אפילו רבי יוסי בר יהודה מודה לא סלקא דעתך דתניא בהדיא אין נותנין מים למורסן דברי רבי ר' יוסי בר יהודה אומר נותנין מים למורסן
Tal vez Rabí Yosei bar Yehudá solo dijo eso sobre la harina, que es susceptible de amasarse; pero respecto del salvado, que no es susceptible de amasarse del mismo modo, incluso él admitiría la prohibición. No puede ser, porque se enseñó expresamente: No se añade agua al salvado, según Rabí. Rabí Yosei bar Yehudá dice que sí se le puede añadir agua.
Shabat 155b:16
ת"ר אין גובלין את הקלי וי"א גובלין מאן י"א א"ר חסדא
Enseñaron los Sabios: No se debe amasar harina tostada; otros dicen que sí puede amasarse. ¿Quiénes son esos «otros»? Rav Jisdá dijo:
Ficha editorial de este texto
