אתיא בק"ו מנוצה של עזים שאין מטמא בנגעים מטמא באהל המת עור בהמה טמאה שמטמאה בנגעים אינו דין שמטמאה באהל המת
que puede deducirse por un razonamiento de mayor a menor a partir del pelo de cabra: aunque no se impurifica por afecciones cutáneas, se impurifica como tienda sobre un cadáver; el cuero de animal impuro, que sí se impurifica por afecciones cutáneas, con mayor razón se impurifica como tienda sobre un cadáver.
ואלא הא דתני רב יוסף לא הוכשרו במלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד למאי הלכתא לתפילין תפילין בהדיא כתיב בהו (שמות יג, ט) למען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר בפיך
Entonces, ¿a qué se refiere la enseñanza de Rav Yosef de que solo el cuero de animales puros es apto para el servicio celestial? A los tefilín. Pero en los tefilín está expresamente escrito «Para que la Torá del Señor esté en tu boca» (Éxodo 13:9), es decir, de aquello permitido a tu boca.
אלא לעורן והאמר אביי שי"ן של תפילין הל"מ
Más bien se refiere al cuero de las cajas. Pero Abayé dijo que la letra shin de los tefilín es una ley transmitida a Moshé en el Sinaí.
אלא לכורכן בשערן ולתופרן בגידן הא נמי הל"מ הוא דתניא תפילין מרובעות הל"מ נכרכו' בשערן ונתפרות בגידן
Entonces se refiere a envolverlos con pelo y coserlos con tendones. También eso es una ley transmitida a Moshé en el Sinaí, pues se enseñó que los tefilín deben ser cuadrados, envueltos con pelo y cosidos con tendones.
אלא לרצועו' והא"ר יצחק רצועות שחורות הל"מ נהי דגמירי שחורות טהורות מי גמירי
Por tanto, se refiere a las correas. Pero Rabí Yitzjak dijo que las correas negras son una ley transmitida a Moshé en el Sinaí. Aunque se haya recibido que deben ser negras, ¿se recibió que deban provenir de animales puros?
מאי הוי עלה דתחש שהיה בימי משה א"ר אלעא אמר רשב"ל אומר היה ר"מ תחש שהיה בימי משה בריה בפני עצמה היה ולא הכריעו בה חכמים אם מין חיה הוא אם מין בהמה הוא וקרן אחת היתה לו במצחו ולפי שעה נזדמן לו למשה ועשה ממנו משכן ונגנז
¿Cuál es la conclusión respecto del tajash de los días de Moshé? Rabí Ilaá dijo en nombre de Resh Lakish que Rabí Meir enseñaba: El tajash de los días de Moshé era una criatura singular. Los sabios no determinaron si pertenecía a los animales salvajes o domésticos. Tenía un cuerno en la frente, apareció providencialmente para Moshé durante un tiempo, con él se construyó el Tabernáculo y luego desapareció.
מדקאמר קרן אחת היתה לו במצחו ש"מ טהור היה דא"ר יהודה שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת היתה לו במצחו שנאמר (תהלים סט, לב) ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס מקרין תרתי משמע אמר ר"נ בר יצחק מקרן כתיב וליפשוט מיניה דמין בהמה הוא כיון דאיכא קרש דמין חיה הוא ולית ליה אלא חדא קרן איכא למימר מין חיה הוא:
Como se dice que tenía un cuerno en la frente, se deduce que era puro, pues Rabí Yehudá dijo que el toro sacrificado por Adam el primero tenía un cuerno en la frente, como está escrito: «Será más agradable al Señor que un toro con cuerno y pezuñas» (Salmos 69:32). Pero «cuernos» implica dos. Rav Najmán bar Yitzjak dijo: La palabra está escrita en singular. ¿Podemos concluir que era doméstico? Como existe el keresh, animal salvaje que tiene un solo cuerno, quizá el tajash era salvaje.
מתני׳ פתילת הבגד שקיפלה ולא הבהבה ר"א אומר טמאה היא ואין מדליקין בה רע"א טהורה היא ומדליקין בה:
Mishná: Si alguien dobló una pieza de tela para convertirla en mecha sin chamuscarla, Rabí Eliezer dice que sigue siendo impura y no se enciende con ella; Rabí Akiva dice que es pura y se puede encender.
גמ׳ בשלמא לענין טומאה בהא פליגי דר"א סבר קיפול אינו מועיל ובמילתיה קמייתא קיימא ור"ע סבר קיפול מועיל ובטולי בטיל
Guemará: En cuanto a impureza, se entiende que discrepan: Rabí Eliezer considera que doblarla no modifica su estado anterior; Rabí Akiva sostiene que doblarla sí sirve y que ha perdido su condición original.
אלא לענין הדלק' במאי פליגי א"ר אלעזר א"ר אושעיא וכן א"ר אדא בר אהבה הכא בג' על ג' מצומצמות עסקינן ובי"ט שחל להיות ע"ש עסקינן דכ"ע אית להו דר' יהודה דאמר מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים ודכ"ע אית להו דעולא דאמר עולא המדליק צריך שידליק ברוב היוצא ר"א סבר קיפול אינו מועיל וכיון דאדליק ביה פורתא הויא ליה שבר כלי וכי קא מדליק בשבר כלי קמדליק ור"ע סבר קיפול מועיל ואין תורת כלי עליו וכי קמדליק בעץ בעלמא קמדליק.
Pero, en cuanto al encendido, ¿en qué discrepan? Rabí Elazar dijo en nombre de Rabí Oshaya, y también Rav Ada bar Ahavá, que se trata de una pieza de exactamente tres por tres palmos y de un Yom Tov que cae en vísperas de Shabat. Ambos siguen a Rabí Yehudá, quien permite alimentar el fuego con utensilios pero no con sus fragmentos; y ambos siguen a Ula, quien exige encender la mayor parte de la mecha saliente. Rabí Eliezer cree que el plegado no sirve y, apenas arde una parte, se convierte en fragmento de utensilio, con lo que se está encendiendo con un fragmento prohibido. Rabí Akiva cree que el plegado elimina su condición de utensilio y que se enciende con simple material combustible.
אמר רב יוסף היינו דתנינא ג' על ג' מצומצמות ולא ידענא למאי הלכתא
Rav Yosef dijo: Por eso aprendimos que mide exactamente tres por tres palmos, aunque yo no sabía para qué ley era relevante.
ומדקא מתרץ רב אדא בר אהבה אליבא דר' יהודה ש"מ כר"י ס"ל ומי א"ר אדא בר אהבה הכי והא"ר אדא בר אהבה
Y puesto que Rav Ada bar Ahavá responde conforme a Rabí Yehudá, parece que comparte su opinión. ¿Pero acaso Rav Ada bar Ahavá lo dijo? Pues Rav Ada bar Ahavá dijo
שבת כ״ח ב
12 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
