Shabat 36b:1
למאי נפקא מינה לגיטי נשים:
¿Qué consecuencia práctica tiene? Los documentos de divorcio de las mujeres.
למאי נפקא מינה לגיטי נשים:
¿Qué consecuencia práctica tiene? Los documentos de divorcio de las mujeres.
הדרן עלך במה מדליקין
Hemos concluido el capítulo «¿Con qué se enciende?».
מתני׳ כירה שהסיקוה בקש ובגבבא נותנים עליה תבשיל בגפת ובעצים לא יתן עד שיגרוף או עד שיתן את האפר בית שמאי אומרים חמין אבל לא תבשיל ובית הלל אומרים חמין ותבשיל בית שמאי אומרים נוטלין אבל לא מחזירין ובית הלל אומרים אף מחזירין:
MISHNÁ: Sobre un fogón calentado con paja o rastrojo se puede colocar un guiso. Si se calentó con residuos de aceitunas o leña, no se puede colocar hasta retirar las brasas o cubrirlas con ceniza. La escuela de Shamai dice: «Agua caliente sí, pero no un guiso»; la escuela de Hilel dice: «Agua caliente y guiso». La escuela de Shamai dice: «Se pueden retirar, pero no volver a colocar»; la escuela de Hilel dice: «También se pueden volver a colocar».
גמ׳ איבעיא להו האי לא יתן לא יחזיר הוא אבל לשהות משהין אף על פי שאינו גרוף ואינו קטום ומני חנניה היא דתניא חנניה אומר כל שהוא כמאכל בן דרוסאי מותר לשהותו על גבי כירה אע"פ שאינו גרוף ואינו קטום או דילמא לשהות תנן ואי גרוף וקטום אין אי לא לא וכל שכן להחזיר
GUEMARÁ: Se preguntó: «Ese “no se puede colocar”, ¿significa “no se puede volver a colocar”, pero sí se permite dejar un alimento antes de Shabat aunque no se hayan quitado las brasas ni cubierto con ceniza? ¿Y corresponde a Jananiá, como se enseñó: Jananiá dice que cualquier alimento cocinado hasta el punto de ser comestible según Ben Derusai puede dejarse sobre un fogón aunque no se hayan retirado las brasas ni cubierto con ceniza? ¿O quizá la Mishná se refiere a dejarlo sobre el fogón, de modo que, si las brasas se retiraron o cubrieron, sí; de lo contrario, no, y con mayor razón estaría prohibido devolverlo?».
ת"ש מדקתני תרי בבי במתני' ב"ש אומרים חמין אבל לא תבשיל ובית הלל אומרים חמין ותבשיל ב"ש אומרים נוטלין אבל לא מחזירין וב"ה אומרים אף מחזירין אי אמרת בשלמא לשהות תנן הכי קתני כירה שהסיקוה בקש ובגבבא משהין עליה תבשיל בגפת ובעצים לא ישהא עד שיגרוף או עד שיתן אפר ומה הן משהין בית שמאי אומרים חמין אבל לא תבשיל וב"ה אומרים חמין ותבשיל וכי היכי דפליגי בלשהות פליגי נמי בלהחזיר שבית שמאי אומרים נוטלין אבל לא מחזירין ובית הלל אומרים אף מחזירין
Ven y escucha: la Mishná enseña dos cláusulas: «La escuela de Shamai dice: agua caliente, pero no un guiso; la escuela de Hilel dice: agua caliente y guiso». «La escuela de Shamai dice: se puede retirar, pero no devolver; la escuela de Hilel dice: también devolver». Si aceptamos que se refiere a dejar alimentos, se entiende así: «En un fogón encendido con paja y rastrojo se pueden dejar guisos; si se encendió con residuos de aceituna o madera, no se pueden dejar hasta retirar las brasas o cubrirlas con ceniza». ¿Y qué puede dejarse? Según la escuela de Shamai, agua caliente y no guisos; según la de Hilel, ambos. Y así como discrepan acerca de dejarlos, también discrepan acerca de devolverlos: la escuela de Shamai permite retirarlos pero no devolverlos, y la de Hilel permite también devolverlos.
אלא אי אמרת להחזיר תנן הכי קתני כירה שהסיקוה בקש ובגבבא מחזירין עליה תבשיל בגפת ובעצים לא יחזיר עד שיגרוף או עד שיתן אפר ומה הן מחזירין בית שמאי אומרים חמין אבל לא תבשיל ובית הלל אומרים חמין ותבשיל בית שמאי אומרים נוטלין אבל לא מחזירין ובית הלל אומרים אף מחזירין הא תו למה לי
Pero si dices que la Mishná trata de devolver alimentos, la lectura sería: «En un fogón encendido con paja y rastrojo se pueden devolver guisos; si se encendió con residuos o leña, no se pueden devolver hasta retirar las brasas o cubrirlas con ceniza». ¿Y qué se puede devolver? Según Shamai, agua caliente pero no guisos; según Hilel, ambos. Después enseña de nuevo que la escuela de Shamai permite retirar pero no devolver, y la de Hilel también devolver. ¿Para qué hace falta repetirlo?
שבת ל״ו ב
6 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.