Shabat 41a:1
דלית ליה גידודי הא דאית ליה גידודי:
...se refiere a una piscina sin bordes y otra a una que tiene bordes.
דלית ליה גידודי הא דאית ליה גידודי:
...se refiere a una piscina sin bordes y otra a una que tiene bordes.
וא"ר זירא אנא חזיתיה לר' אבהו שהניח ידיו כנגד פניו של מטה ולא ידענא אי נגע אי לא נגע פשיטא דלא נגע דתניא ר' אליעזר אומר כל האוחז באמה ומשתין כאילו מביא מבול לעולם
Y dijo Rabí Zeirá: «Vi a Rabí Abahu colocando las manos frente a sus partes íntimas, pero no sé si las tocó o no». Evidentemente no las tocó, pues se enseñó: «Rabí Eliézer dice que quien se agarra el miembro mientras orina es como si trajera un diluvio al mundo».
אמר אביי עשאוה כבולשת דתנן בולשת שנכנסה לעיר בשעת שלום חביות פתוחות אסורות סתומות מותרות בשעת מלחמה אלו ואלו מותרות לפי שאין פנאי לנסך אלמא כיון דבעיתי לא מנסכי ה"נ כיון דבעית לא אתי להרהורי והכא מאי ביעתותא ביעתותא דנהרא
Dijo Abaye: «Lo consideraron como una tropa invasora». Pues aprendimos: «Si una tropa entra en una ciudad en tiempo de paz, los toneles abiertos quedan prohibidos y los cerrados permitidos; en tiempo de guerra ambos están permitidos, pues no tienen tiempo de hacer libaciones». Se ve que cuando están asustados no hacen libaciones. Igualmente aquí, por el miedo, no se llega a tener pensamientos indebidos. ¿Qué miedo existe aquí? El miedo al río.
איני והאמר ר' אבא אמר רב הונא אמר רב כל המניח ידיו כנגד פניו של מטה כאילו כופר בבריתו של אברהם אבינו לא קשיא הא כי נחית הא כי סליק כי הא דרבא שחי ר' זירא זקיף רבנן דבי רב אשי כי קא נחתי זקפי כי קא סלקי שחי
¿Es así? Rabí Abba dijo en nombre de Rav Huna, en nombre de Rav: «Quien coloca las manos frente a sus partes íntimas es como si negara el pacto de Abraham, nuestro padre». No hay contradicción: un caso es cuando baja al agua y el otro cuando sale. Así actuaban Rava, que se inclinaba, y Rabí Zeirá, que se mantenía erguido. Los sabios de la casa de estudio de Rav Ashi se erguían al entrar y se inclinaban al salir.
ר' זירא הוה קא משתמיט מדרב יהודה דבעי למיסק לארעא דישראל דאמר רב יהודה כל העולה מבבל לא"י עובר בעשה שנאמר (ירמיהו כז, כב) בבלה יובאו ושמה יהיו אמר איזיל ואשמע מיניה מילתא ואיתי ואיסק אזל אשכחיה דקאי בי באני וקאמר ליה לשמעיה הביאו לי נתר הביאו לי מסרק פתחו פומייכו ואפיקו הבלא ואשתו ממיא דבי באני אמר אילמלא (לא) באתי אלא לשמוע דבר זה דיי
Rabí Zeirá evitaba encontrarse con Rav Yehudá, porque quería subir a la Tierra de Israel y Rav Yehudá decía: «Todo el que sube de Babilonia a la Tierra de Israel transgrede un mandamiento positivo, como está dicho (Jeremías 27:22): “A Babilonia serán llevados y allí permanecerán”». Rabí Zeirá dijo: «Iré a escuchar una enseñanza de él, luego me marcharé». Fue y lo encontró en la casa de baños, diciendo a su sirviente: «Tráeme natrón, tráeme un peine; abrid la boca y dejad salir el vapor; bebed agua de la casa de baños». Dijo: «Aunque hubiera venido solo para escuchar estas palabras, habría bastado».
בשלמא הביאו נתר הביאו מסרק קמ"ל דברים של חול מותר לאומרם בלשון קדש פתחו פומייכו ואפיקו הבלא נמי כדשמואל דאמר שמואל הבלא מפיק הבלא אלא אשתו מיא דבי באני מאי מעליותא דתניא אכל ולא שתה אכילתו דם וזהו תחילת חולי מעיים אכל ולא הלך ד' אמות אכילתו מרקבת וזהו תחילת ריח רע הנצרך. לנקביו ואכל דומה לתנור שהסיקוהו ע"ג אפרו וזהו תחילת ריח זוהמא רחץ בחמין ולא שתה מהן דומה לתנור שהסיקוהו מבחוץ ולא הסיקוהו מבפנים רחץ בחמין ולא נשתטף בצונן דומה לברזל שהכניסוהו לאור ולא הכניסוהו לצונן רחץ ולא סך דומה למים ע"ג חבית:
Es comprensible que dijera «traedme natrón, traedme un peine», pues enseña que los asuntos profanos pueden decirse en la lengua sagrada. También «abrid la boca y dejad salir el vapor», como dijo Shmuel: «El vapor expulsa al vapor». Pero ¿qué ventaja tiene beber agua de la casa de baños? Se enseñó: «Quien come y no bebe convierte su comida en sangre, y ese es el comienzo de una enfermedad intestinal. Quien come y no camina cuatro codos deja que su comida se pudra, y ese es el principio del mal olor. Quien necesita evacuar y come se parece a un horno que se calienta sobre sus propias cenizas, y ese es el principio del mal olor del cuerpo. Quien se baña con agua caliente y no bebe de ella se parece a un horno calentado por fuera y no por dentro. Quien se baña con agua caliente y no se enjuaga con agua fría se parece al hierro introducido en fuego sin enfriarlo después en agua fría. Quien se baña y no se unta se parece a agua derramada sobre un barril».
מתני׳ מוליאר הגרוף שותין הימנו בשבת אנטיכי אע"פ שגרופה אין שותין הימנה:
MISHNÁ: De un calentador de tipo muliár cuyas brasas fueron retiradas se puede beber en Shabat; de uno de tipo antijí no se puede beber, aunque sus brasas hayan sido retiradas.
גמ׳ היכי דמי מוליאר הגרוף תנא מים מבפנים וגחלים מבחוץ אנטיכי רבה אמר בי כירי רב נחמן בר יצחק אמר בי דודי מאן דאמר בי דודי כ"ש בי כירי ומאן דאמר בי כירי אבל בי דודי. לא תניא כוותיה דרב נחמן אנטיכי אע"פ שגרופה וקטומה אין שותין הימנה מפני שנחושתה מחממתה:
GUEMARÁ: ¿Qué es un muliár con brasas retiradas? Se enseñó: «Tiene el agua dentro y las brasas fuera». ¿Qué es un antijí? Rabá dijo: «Un recipiente con fogones». Rav Najmán bar Yitzjak dijo: «Un recipiente con caldera». Según quien dice «caldera», con mayor razón se prohíbe el de fogones; según quien dice «fogones», no se prohíbe necesariamente el de caldera. Se enseñó de acuerdo con Rav Najmán: «De un antijí, aunque sus brasas hayan sido retiradas o cubiertas, no se bebe porque su cobre continúa calentándolo».
מתני׳ המיחם שפינהו לא יתן לתוכו צונן בשביל שיחמו אבל נותן הוא לתוכו או לתוך הכוס כדי להפשירן:
MISHNÁ: En un hervidor retirado del fuego no se pone agua fría para calentarla, pero se puede poner agua fría en él o en una copa para entibiarla.
גמ׳ מאי קאמר אמר רב אדא בר מתנא הכי קאמר המיחם שפינה ממנו מים חמין לא יתן לתוכן מים מועטים כדי שיחמו אבל נותן לתוכו מים מרובים כדי להפשירן
GUEMARÁ: ¿Qué significa? Dijo Rav Adá bar Mataná: «Así se enseña: en un hervidor del que se ha retirado el agua caliente no se pone poca agua fría para calentarla, pero sí mucha agua para entibiarla».
שבת מ״א א
10 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.