Shabat 79a:1
עד שיאמר לוה פרעתי ולא פרעתי
Hasta que el deudor diga «Lo pagué» o «No lo pagué».
עד שיאמר לוה פרעתי ולא פרעתי
Hasta que el deudor diga «Lo pagué» o «No lo pagué».
רבא אמר דכולי עלמא מודה בשטר שכתבו שצריך לקיימו והכא בכותבין שובר קמיפלגי תנא קמא סבר כותבין שובר ורבי יהודה סבר אין כותבין שובר רב אשי אמר מפני שצריך להראותו לבעל חוב שני דאמר ליה חזי גברא דפרע אנא:
Rabá dijo: Todos consideran necesario autenticar el documento; discrepan sobre si se emite recibo de pago. El primer tana lo admite y Rabí Yehudá no. Rav Ashi dijo: Lo conserva porque necesita mostrarlo a otro acreedor y decirle: «Mira, soy una persona que paga».
עור כדי לעשות כו': בעא מיניה רבא מרב נחמן המוציא עור בכמה א"ל כדתנן עור כדי לעשות קמיע [המעבדו בכמה א"ל לא שנא] לעבדו בכמה א"ל לא שנא
«Cuero suficiente para hacer...»: Rabá preguntó a Rav Najmán: ¿Cuál es la cantidad de cuero transportado? Le respondió: Como aprendimos, suficiente para hacer un amuleto. ¿Y si ya está curtido? Le respondió: No hay diferencia. ¿Y si está destinado a curtirse? Tampoco hay diferencia.
ומנא תימרא כדתנן המלבן והמנפץ והצובע והטווה שיעורו כמלא רוחב הסיט כפול והאורג ב' חוטין שיעורו כמלא רוחב הסיט (כפול) אלמא כיון דלטוייה קאי שיעורא כטווי ה"נ כיון דלעבדו קאי שיעורו כמעובד ושלא לעבדו בכמה אמר ליה לא שנא
¿Y de dónde lo sabemos? De la enseñanza: Quien blanquea, carda, tiñe o hila debe una cantidad equivalente al ancho de dos sit, mientras que quien teje dos hilos requiere el ancho de un sit. Puesto que la lana está destinada a hilarse, su medida se determina como la lana hilada. Del mismo modo, el cuero destinado a curtirse tiene la medida del curtido. ¿Y el que no está destinado a curtir? Le respondió: No hay diferencia.
ולא שני בין מעובד לשאינו מעובד איתיביה המוציא סמנין שרוין כדי לצבוע בהן דוגמא לאירא ואילו בסמנין שאינן שרוין תנן קליפי אגוזים וקליפי רמונין סטיס ופואה כדי לצבוע בהן בגד קטן [לפי] סבכה הא איתמר עלה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לפי שאין אדם טורח לשרות סמנין לצבוע בהן דוגמא לאירא
¿No distingues cuero curtido de no curtido? Objeción: Quien transporta tintes ya disueltos necesita cantidad para teñir una muestra de lana, mientras que los no disueltos —cáscaras de nuez y granada, glasto y puá— requieren lo necesario para teñir una tela pequeña para redecilla. Sobre esto Rav Najmán, en nombre de Rabá bar Avuhá, explicó: Porque nadie se esfuerza en disolver tintes para teñir solo una muestra.
והרי זרעוני גינה דמקמי דזרעינהו תנן זרעוני גינה פחות מכגרוגרת רבי יהודה בן בתירא אומר חמשה ואילו בתר דזרעינהו תנן זבל וחול הדק כדי לזבל בו קלח של כרוב דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים כדי לזבל כרישא הא איתמר עלה אמר רב פפא הא דזריע הא דלא זריע לפי שאין אדם טורח להוציא נימא אחת לזריעה
También las semillas de huerto: antes de sembrarlas se exige menos de un higo seco, y Rabí Yehudá ben Beteirá dice cinco; después de sembrarlas, la medida de abono o arena fina es para fertilizar un tallo de col, según Rabí Akiva, o un puerro, según los sabios. Sobre eso Rav Papa dijo que se distingue entre sembrado y no sembrado, porque nadie transporta una sola semilla para sembrarla.
והרי טיט דמקמי דליגבליה תניא מודים חכמים לרבי שמעון במוציא שופכין לרה"ר ששיעורן ברביעית והוינן [בה] שופכין למאי חזו וא"ר ירמיה לגבל בהן את הטיט ואילו בתר דגבליה תניא טיט כדי לעשות בהן פי כור התם נמי כדאמרן לפי שאין אדם טורח (בהן) לגבל את הטיט לעשות בו פי כור
Y con la arcilla, antes de amasarla se enseñó que transportar un cuarto de log de aguas residuales obliga, pues sirven para amasar; pero una vez amasada, la cantidad requerida es suficiente para hacer la boca de un crisol. Allí también se aplica lo dicho: Nadie se esfuerza en amasar arcilla para hacer solo esa boca.
ת"ש דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא שלשה עורות הן מצה וחיפה ודיפתרא מצה כמשמעו דלא מליח ודלא קמיח ודלא עפיץ וכמה שיעורו תני רב שמואל בר רב יהודה כדי לצור בו משקולת קטנה וכמה אמר אביי ריבעא דריבעא דפומבדיתא
Escucha lo que dijo Rabí Jiyá bar Ami en nombre de Ula: Hay tres tipos de cuero: matzá, jifá y diftará. Matzá significa sin salar, sin tratar con harina ni con agallas. ¿Cuál es su medida? Rav Shemuel bar Rav Yehudá enseñó: Para envolver una pequeña pesa. ¿Qué pesa? Abayé dijo: Un cuarto de un cuarto de la medida de Pumbedita.
חיפה דמליח ולא קמיח ולא עפיץ וכמה שיעורו כדתנן עור כדי לעשות קמיע דיפתרא דמליח וקמיח ולא עפיץ וכמה שיעורו כדי לכתוב עליו את הגט קתני מיהת כדי לצור בו משקולת קטנה ואמר אביי ריבעא דריבעא דפומבדיתא התם בבישולא
Jifá es cuero salado, pero no tratado con harina ni agallas; su medida es suficiente para hacer un amuleto. Diftará es cuero salado y tratado con harina, pero no con agallas; su medida, suficiente para escribir un acta de divorcio. En todo caso se enseñó que el cuero matzá sirve para envolver una pesa pequeña, un cuarto de un cuarto de Pumbedita. Allí se trata de cuero ya preparado para el fuego.
והתנן הבגד שלשה על שלשה למדרס השק ד' על ד' העור ה' על ה' מפץ ו' על ו' בין למדרס בין למת ותאני עלה הבגד והשק והעור כשיעור לטומאה כך שיעור להוצאה ההוא בקורטובלא:
Pero aprendimos que una tela de tres por tres [palmos], un saco de cuatro por cuatro, un cuero de cinco por cinco y una estera de seis por seis reciben impureza por presión o por contacto con un muerto. Y se enseñó que las medidas para transportar tela, saco y cuero coinciden con sus medidas para recibir impureza. Eso se refiere al cuero de Córdoba.
שבת ע״ט א
10 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.