שדומה לפז זהב שחוט שנטוה כחוט זהב סגור בשעה שנפתח כל החנויות נסגרות זהב פרוים שדומה לדם הפרים
porque se parece al oro fino. Oro estirado, porque se extiende como un hilo. Oro cerrado, porque cuando se abría para la venta, todas las demás tiendas cerraban. Oro de Parvaim, porque se asemeja a la sangre de los toros.
רב אשי אמר חמשה הן וכל חד וחד אית ביה זהב וזהב טוב תניא נמי הכי בכל יום היה זהבה ירוק והיום אדום והיינו זהב פרוים שדומה לדם הפרים
Rav Ashi dijo: son cinco clases, y cada una incluye oro común y oro bueno. También se enseñó así: todos los días su oro era verdoso y ese día rojo; ese es el oro de Parvaim, semejante a la sangre de los toros.
בכל יום מקריב פרס שחרית וכו' בכל יום היתה דקה והיום דקה מן הדקה תנו רבנן דקה מה ת"ל והלא כבר נאמר (שמות ל, לו) ושחקת ממנה הדק אלא להביא דקה מן הדקה
«Todos los días ofrecía media porción por la mañana», etcétera. «Todos los días era fino y ese día extremadamente fino». Enseñaron los sabios: ¿qué enseña «fino», cuando ya se dijo «Y molerás de él muy fino» (Éxodo 30:36)? Que ese día debe ser todavía más fino.
בכל יום כהנים עולין במזרחו של כבש דאמר מר כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין למזרח
«Todos los días los sacerdotes subían por el lado oriental de la rampa», pues dijo el maestro: cada vez que gires, hazlo hacia la derecha, en dirección oriental.
והיום (עולין) באמצע (ויורדין) באמצע מאי טעמא משום כבודו דכהן גדול
«Y ese día subían por el centro y bajaban por el centro». ¿Por qué? Por el honor del sumo sacerdote.
בכל יום כהן [גדול] מקדש ידיו ורגליו מן הכיור וכו' מאי טעמא משום כבודו של כהן גדול
«Todos los días el sumo sacerdote santificaba sus manos y pies con el lavatorio», etcétera. ¿Por qué? Por el honor del sumo sacerdote.
בכל יום היו שם ארבע מערכות תנו רבנן בכל יום היו שתים מערכות והיום שלש אחת מערכה גדולה ואחת מערכה שניה של קטורת ואחת שמוסיפין בו ביום דברי רבי יהודה
«Todos los días había allí cuatro fogatas». Enseñaron los sabios: todos los días había dos fogatas y ese día tres: una fogata principal, otra destinada al incienso y otra adicional de aquel día, según rabí Yehudá.
רבי יוסי אומר בכל יום שלש והיום ארבע אחת של מערכה גדולה ואחת מערכה שניה של קטורת ואחת של קיום האש ואחת שמוסיפין בו ביום
Rabí Yosi dice: todos los días tres y ese día cuatro: la principal, la segunda destinada al incienso, una para mantener el fuego y otra adicional de aquel día.
רבי (מאיר) אומר בכל יום ארבע והיום חמש אחת של מערכה גדולה ואחת של מערכה שניה של קטורת ואחת של קיום האש ואחת לאיברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב ואחת שמוסיפין בו ביום
Rabí Meir dice: todos los días cuatro y ese día cinco: la principal, la segunda para el incienso, la destinada a mantener el fuego, una para los miembros y grasas no consumidos desde la víspera, y la adicional de aquel día.
דכולי עלמא מיהת תרתי אית להו מנלן אמר קרא (ויקרא ו, ב) היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה זו מערכה גדולה ואש המזבח תוקד בו זו מערכה שניה של קטורת ורבי יוסי קיום האש מנא ליה נפקא ליה מוהאש על המזבח תוקד בו
En todo caso, todos coinciden en que había al menos dos. ¿De dónde se sabe? El versículo dice: «Este es el holocausto sobre su hoguera, sobre el altar, toda la noche» (Levítico 6:2): esa es la fogata principal. «Y el fuego del altar arderá sobre él»: esa es la segunda fogata destinada al incienso. ¿De dónde deduce rabí Yosi la fogata para mantener el fuego? De «Y el fuego sobre el altar arderá sobre él».
ור' יהודה ההוא להצתת אליתא הוא דאתא דתניא היה רבי יהודה אומר מניין להצתת אליתא שלא תהא אלא בראשו של מזבח תלמוד לומר (ויקרא ו, ה) והאש על המזבח תוקד בו אמר רבי יוסי מניין שעושה מערכה לקיום האש תלמוד לומר והאש על המזבח תוקד בו
Y rabí Yehudá sostiene que ese versículo viene a enseñar la ignición de las astillas, pues enseñó: ¿de dónde se sabe que las astillas solo deben encenderse en lo alto del altar? De «Y el fuego sobre el altar arderá sobre él» (Levítico 6:5). Rabí Yosi dijo: ¿de dónde sabemos que se prepara una fogata para mantener el fuego? De «Y el fuego sobre el altar arderá sobre él».
ורבי יוסי הצתת אליתא מנא ליה נפקא ליה מהיכא דנפקא ליה לרבי שמעון דתניא (ויקרא א, ז) ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח לימד על הצתת אליתא שלא תהא אלא בכהן כשר ובכלי שרת דברי ר' יהודה אמר לו רבי שמעון וכי תעלה על דעתך שזר קרב לגבי מזבח אלא לימד על הצתת אליתא שלא תהא אלא בראשו של מזבח
Y rabí Yosi, ¿de dónde aprende la ignición de las astillas? Del mismo lugar que rabí Shimón, como se enseñó: «Y los hijos de Aarón, los sacerdotes, pondrán fuego sobre el altar» (Levítico 1:7): esto enseña que el encendido de las astillas corresponde solo a un sacerdote apto y con un utensilio sagrado, según rabí Yehudá. Rabí Shimón le respondió: ¿acaso se te ocurre que un no sacerdote pueda acercarse al altar? Más bien enseña que las astillas solo deben encenderse encima del altar.
ורבי יהודה אי מהתם הוה אמינא קאי אארעא ועביד במפוחא קמ"ל
Y rabí Yehudá responde: si lo aprendiéramos de allí, podría pensarse que se puede estar de pie en el suelo y avivar el fuego con un fuelle. Por eso el otro versículo nos enseña lo contrario.
ורבי מאיר איברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב מנא ליה נפקא ליה מואש ורבנן וא"ו לא דרשי
¿Y rabí Meir, de dónde aprende la fogata para los miembros y grasas que no se consumieron desde la víspera? De la conjunción «y fuego». Los demás sabios no interpretan la letra «y».
ורבנן איברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב מאי עביד להו מהדר להו למערכה גדולה דתניא מניין לאיברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב
Y los sabios, ¿qué hacen con los miembros y grasas no consumidos desde la víspera? Los devuelven a la fogata principal, como se enseñó: ¿de dónde se sabe que los miembros y grasas que no se consumieron desde la víspera
יומא מ״ה א
15 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
