Yomá 81a:1
שכוסס שעורים של תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש (ויקרא כב, יד) כי יאכל פרט למזיק
... que mastica granos de cebada de terumá paga el principal, pero no el quinto adicional: «Si come», excluye a quien se perjudica.
שכוסס שעורים של תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש (ויקרא כב, יד) כי יאכל פרט למזיק
... que mastica granos de cebada de terumá paga el principal, pero no el quinto adicional: «Si come», excluye a quien se perjudica.
אמר רב שיזבי א"ר יוחנן זר שבלע שזפין של תרומה והקיאן ואכלן אחר ראשון משלם (את) קרן וחומש שני אין משלם אלא דמי עצים לראשון בלבד
Dijo rab Shizbí en nombre de rabí Yojanán: Un no sacerdote que traga ciruelas de terumá y las vomita, y luego otro las come: el primero paga el principal y el quinto; el segundo solo paga al primero el valor de la leña.
האוכל והשותה אין מצטרפין מאן תנא אמר רב חסדא במחלוקת שנויה ור' יהושע היא דתנן כלל א"ר יהושע כל שטומאתו ושיעורו שוה מצטרף
«Comer y beber no se suman». ¿Qué tana lo enseña? Dijo rab Jisdá: Es una cuestión discutida, y sigue a rabí Yehoshúa, pues aprendimos que rabí Yehoshúa estableció la regla: Todo aquello cuya clase de impureza y cuya medida son iguales se suma.
טומאתו ולא שיעורו שיעורו ולא טומאתו לא טומאתו ולא שיעורו אין מצטרפין
Si coincide la impureza pero no la medida, o la medida pero no la impureza, o no coincide ninguna, no se suma.
רב נחמן אמר אפילו תימא רבנן עד כאן לא קא אמרי רבנן התם אלא לענין טומאה דשם טומאה חד היא אבל הכא משום יתובי דעתא הוא והאי לא מיתבא דעתיה
Rab Najmán dijo: Incluso puede seguir a los sabios. Ellos solo dijeron aquello respecto de la impureza, donde hay una sola categoría de impureza; aquí, en cambio, se trata de apaciguar el apetito, y la combinación no lo consigue.
וכן אמר ר"ל במחלוקת שנויה ורבי יהושע היא דתנן כלל א"ר יהושע כו' ורבי יוחנן אמר אפילו תימא רבנן עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא לענין טומאה אבל הכא משום יתובי דעתיה הוא והאי לא קא מיתבא דעתיה
También Reish Lakish dijo que la enseñanza sigue a rabí Yehoshúa y citó su regla. Rabí Yojanán dijo: Incluso sigue a los sabios; ellos hablaron de impureza, mientras que aquí se trata de apaciguar el apetito, y esa combinación no lo consigue.
מתני׳ אכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת אכל ועשה מלאכה חייב (שני) חטאות אכל אוכלין שאינן ראוין לאכילה ושתה משקין שאינן ראוין לשתיה ושתה ציר או מורייס פטור
Mishná: Quien come y bebe durante un mismo olvido de la prohibición solo debe una ofrenda por el pecado. Quien come y realiza un trabajo debe dos ofrendas. Quien come alimentos no aptos para comer, bebe líquidos no aptos para beber, o bebe salmuera o salsa de pescado, está exento.
גמ׳ אמר ר"ל מפני מה לא נאמרה אזהרה בעינוי משום דלא אפשר היכי נכתוב נכתוב רחמנא לא יאכל אכילה בכזית נכתוב רחמנא לא תעונה קום אכול משמע
Guemará: Dijo Reish Lakish: ¿Por qué no se expresó un mandamiento negativo directo sobre la aflicción? Porque no es posible formularlo. ¿Cómo habría que escribirlo? Si dijera «No comerá», comer se define por una aceituna. Si dijera «No dejarás de afligirte», se entendería como una orden de levantarse y comer.
מתקיף לה רב הושעיא נכתוב רחמנא השמר פן לא תעונה א"כ נפישי להו לאוי
Rab Hoshayá objetó: La Torá podría haber dicho «Guárdate de no afligirte». Pero eso multiplicaría los mandamientos negativos.
מתקיף לה רב ביבי בר אביי נכתוב רחמנא השמר במצות עינוי אם כן השמר דלאו לאו השמר דעשה עשה מתקיף לה רב אשי נכתוב אל תסור מן העינוי קשיא
Rab Bibi bar Abaye objetó: Podría haber dicho «Guárdate del mandamiento de aflicción». Pero «guárdate» aplicado a una prohibición constituye prohibición, y aplicado a un precepto positivo constituye precepto positivo. Rab Ashi objetó: Podría haber escrito «No te apartes de la aflicción». Queda como dificultad.
ותנא מייתי לה מהכא (במדבר כט, ז) ועניתם את נפשותיכם וכל מלאכה לא תעשו יכול יהא ענוש על תוספת מלאכה ת"ל (ויקרא כג, ל) וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה על עיצומו של יום ענוש כרת ואינו ענוש כרת על תוספת מלאכה
Y el tana deriva la norma de aquí: «Afligiréis vuestras almas y no haréis ningún trabajo» (Números 29:7). ¿Podría pensarse que se impone pena por trabajar durante el tiempo añadido antes o después del día? La Escritura dice «Toda persona que haga cualquier trabajo en ese mismo día» (Levítico 23:30): se impone karet por trabajar en el día mismo, no en el tiempo añadido.
יכול לא יהא ענוש כרת על תוספת מלאכה אבל יהא ענוש כרת על תוספת עינוי ת"ל (ויקרא כג, כט) כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה על עיצומו של יום ענוש כרת ואינו ענוש כרת על תוספת עינוי
¿Podría no aplicarse karet al trabajo del tiempo añadido, pero sí a la falta de aflicción durante ese tiempo? La Escritura dice «Toda persona que no se aflija en ese mismo día será extirpada» (Levítico 23:29): el karet se aplica al día mismo, no al tiempo añadido.
יכול לא יהא בכלל עונש אבל יהא מוזהר על תוספת מלאכה ת"ל (ויקרא כג, כח) וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה על עיצומו של יום הוא מוזהר ואינו מוזהר על תוספת מלאכה
¿Podría no haber pena, pero sí prohibición de trabajar durante el tiempo añadido? La Escritura dice «No haréis ningún trabajo en ese mismo día» (Levítico 23:28): la prohibición se refiere al día mismo, no al tiempo añadido.
יכול לא יהא מוזהר על תוספת מלאכה אבל יהא מוזהר על תוספת עינוי ודין הוא ומה מלאכה שנוהגת בשבתות וי"ט אינו מוזהר עליה עינוי שאינו נוהג בשבתות וי"ט אינו דין שלא יהא מוזהר עליו
¿Podría no prohibirse el trabajo adicional, pero sí la falta de aflicción durante ese tiempo? Razonemos: Si el trabajo, prohibido en Shabat y festividades, no está prohibido durante ese período, con mayor razón la aflicción, que no se exige en Shabat y festividades.
אבל אזהרה לעינוי של יום עצמו לא למדנו מניין לא יאמר עונש במלאכה דגמר מעינוי ומה עינוי שאינו נוהג בשבתות וי"ט ענוש כרת מלאכה שנוהגת בשבתות וימים טובים לא כל שכן למה נאמר מופנה להקיש ולדון ממנו גזרה שוה נאמר עונש בעינוי ונאמר עונש במלאכה מה מלאכה לא ענש אלא אם כן הזהיר אף עינוי לא ענש אלא אם כן הזהיר
Pero aún no conocemos la advertencia contra no afligirse durante el propio día. ¿De dónde sale? Podría omitirse la pena por trabajo y aprenderla por analogía con la aflicción: si la falta de aflicción, que no rige en Shabat y festividades, acarrea karet, con más razón el trabajo, que sí está prohibido en ellos. ¿Por qué se menciona la pena por trabajo? Para que quede disponible como comparación y analogía verbal: así como no se castiga el trabajo sin previa prohibición, tampoco la falta de aflicción se castiga sin previa prohibición.
איכא למיפרך מה לעינוי שלא הותר מכללו תאמר במלאכה שהותרה מכללה
Podría objetarse: La aflicción no tiene excepciones permitidas, mientras que el trabajo sí las tiene.
אלא לא יאמר עונש בעינוי דגמר ממלאכה מה מלאכה שהותרה מכללה ענוש כרת עינוי שלא הותר מכללו לא כל שכן למה נאמר מופנה להקיש ולדון ממנה גזירה שוה נאמר עונש בעינוי ונאמר עונש במלאכה מה מלאכה ענש והזהיר אף עינוי ענש והזהיר
Más bien, podría omitirse la pena por falta de aflicción y aprenderla del trabajo: si el trabajo, que admite excepciones, acarrea karet, con mayor razón la falta de aflicción, que no admite excepciones. ¿Por qué se enuncia la pena por aflicción? Para compararla mediante analogía: así como el trabajo tiene castigo y advertencia, la aflicción tiene castigo y advertencia.
איכא למיפרך מה למלאכה שכן נוהגת בשבתות וימים טובים תאמר בעינוי שאינו נוהג בשבתות וימים טובים
Podría objetarse que el trabajo está prohibido también en Shabat y festividades, a diferencia de la aflicción.
אמר רבינא האי תנא עצם עצם גמר מופנה דאי לא מופנה איכא למיפרך כדפרכינן
Dijo Ravina: Este tana aprende de la expresión «ese mismo» repetida, que está libre para la comparación; si no estuviera libre, podríamos objetar como lo hicimos.
לאיי אפנויי מופנה חמשה קראי כתיבי במלאכה חד לאזהרה דיממא וחד לאזהרה דליליא וחד לעונש דיממא וחד לעונש דליליא וחד לאפנויי למגמר עינוי ממלאכה בין דיממא בין דליליא
Sí, está libre: Hay cinco versículos sobre el trabajo, uno para prohibirlo de día, otro para prohibirlo de noche, otro para castigarlo de día, otro de noche y uno libre para aprender la aflicción del trabajo, tanto de día como de noche.
דבי ר' ישמעאל תנא נאמר כאן עינוי ונאמר להלן עינוי מה להלן לא ענש אלא אם כן הזהיר אף כאן לא ענש אא"כ הזהיר רב אחא בר יעקב אמר יליף שבת שבתון משבת בראשית מה להלן לא ענש אלא אם כן הזהיר אף כאן לא ענש אלא אם כן הזהיר
La escuela de rabí Yishmael enseñó: Aquí se dice «aflicción» y en otro lugar se dice «aflicción»; así como allí no hay castigo sin advertencia, tampoco aquí. Rab Ajá bar Yaakov dijo: Se aprende «descanso solemne» del Shabat de la creación: así como allí no hay castigo sin advertencia, tampoco aquí.
רב פפא אמר
Rab Pappa dijo:
יומא פ״א א
22 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.