Yomá 87b
Yomá 87b:1
אתא ר' חייא הדר לרישא עייל בר קפרא הדר לרישא אתא ר"ש ברבי הדר לרישא אתא ר' חנינא (בר) חמא אמר כולי האי נהדר וניזיל לא הדר איקפיד ר' חנינא אזל רב לגביה תליסר מעלי יומי דכפורי ולא איפייס
Llegó rabí Jiyá, y Rav volvió al principio. Entró Bar Kapará, y volvió al principio. Llegó rabí Shimón, hijo de Rabí, y volvió al principio. Entró rabí Janiná bar Jamá; Rav dijo: «¿Acaso hemos de volver a empezar tantas veces?», y no volvió a comenzar. Rabí Janiná se ofendió. Rav acudió a él durante trece vísperas de Yom Kipur para reconciliarse, pero no logró apaciguarlo.
Yomá 87b:2
והיכי עביד הכי והאמר ר' יוסי בר חנינא כל המבקש מטו מחבירו אל יבקש ממנו יותר משלש פעמים רב שאני ור' חנינא היכי עביד הכי והאמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו
¿Cómo pudo Rav hacerlo, si rabí Yosi bar Janiná dijo que quien pide perdón a su prójimo no debe insistir más de tres veces? Rav era diferente. ¿Y cómo pudo rabí Janiná negarse a perdonarlo, si Ravá dijo que a quien pasa por alto las ofensas se le pasan por alto todas sus transgresiones?
Yomá 87b:3
אלא ר' חנינא חלמא חזי ליה לרב דזקפוהו בדיקלא וגמירי דכל דזקפוהו בדיקלא רישא הוי אמר שמע מינה בעי למעבד רשותא ולא איפייס כי היכי דליזיל ולגמר אורייתא בבבל
En realidad, rabí Janiná había tenido un sueño en el que Rav aparecía elevado sobre una palmera; y se ha recibido la tradición de que quien es visto elevado sobre una palmera llegará a ser cabeza de una academia. Rabí Janiná pensó: «De esto deduzco que Rav está destinado a ejercer autoridad». Por ello, no lo perdonó, para que Rav fuera a Babilonia y enseñara allí la Torá.
Yomá 87b:4
ת"ר מצות וידוי ערב יוה"כ עם חשכה אבל אמרו חכמים יתודה קודם שיאכל וישתה שמא תטרף דעתו בסעודה ואע"פ שהתודה קודם שאכל ושתה מתודה לאחר שיאכל וישתה שמא אירע דבר קלקלה בסעודה ואף על פי שהתודה ערבית יתודה שחרית שחרית יתודה במוסף במוסף יתודה במנחה במנחה יתודה בנעילה
Enseñaron nuestros sabios: el precepto de confesarse en vísperas de Yom Kipur corresponde al anochecer, pero los sabios dijeron que uno debe confesarse antes de comer y beber, no sea que pierda la lucidez durante la comida. Y aunque se haya confesado antes de comer y beber, vuelve a confesarse después de hacerlo, por si ocurrió algún incidente indebido durante la comida. Y aunque se haya confesado en Arvit, vuelve a confesarse en Shajarit; en Shajarit, vuelve a hacerlo en Musaf; en Musaf, en Minjá; y en Minjá, en Neilá.
Yomá 87b:5
והיכן אומרו יחיד אחר תפלתו ושליח צבור אומרו באמצע מאי אמר אמר רב אתה יודע רזי עולם ושמואל אמר ממעמקי הלב ולוי אמר ובתורתך כתוב לאמר ר' יוחנן אמר רבון העולמים
¿Dónde se dice la confesión? El individuo, después de su oración; el oficiante, en medio de ella. ¿Qué dice? Rav dijo: «Tú conoces los secretos del mundo». Shmuel dijo: «Desde lo profundo del corazón». Leví dijo: «Y en Tu Torá está escrito lo siguiente». Rabí Yojanán dijo: «Señor de los mundos».
Yomá 87b:6
ר' יהודה אמר כי עונותינו רבו מלמנות וחטאתינו עצמו מספר רב המנונא אמר אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי עכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי עפר אני בחיי ק"ו במיתתי הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה יהי רצון מלפניך שלא אחטא ומה שחטאתי מרוק ברחמיך אבל לא ע"י יסורין והיינו וידויא דרבא כולה שתא ודרב המנונא זוטא ביומא דכפורי
Rabí Yehudá dijo: «Porque nuestras iniquidades son demasiadas para contarlas y nuestros pecados han crecido más allá de toda cuenta». Rav Hamnuná dijo: «Dios mío, antes de ser formado no era digno; y ahora que he sido formado, es como si no lo hubiera sido. Polvo soy en mi vida, y con mayor razón en mi muerte. Estoy ante Ti como un recipiente lleno de vergüenza y humillación. Sea Tu voluntad que no peque; y los pecados que he cometido, límpialos con Tu misericordia, pero no por medio de sufrimientos». Esta era la confesión de Ravá durante todo el año y la de Rav Hamnuná Zutá en Yom Kipur.
Yomá 87b:7
אמר מר זוטרא לא אמרן אלא דלא אמר אבל אנחנו חטאנו אבל אמר אבל אנחנו חטאנו תו לא צריך דאמר בר המדודי הוה קאימנא קמיה דשמואל והוה יתיב וכי מטא שליחא דצבורא ואמר אבל אנחנו חטאנו קם מיקם אמר שמע מינה עיקר וידוי האי הוא
Dijo Mar Zutra: todo esto se dijo solamente cuando no pronunció «Pero nosotros hemos pecado». Si dijo «Pero nosotros hemos pecado», no necesita agregar más. Pues Bar Hamdudé contó: «Yo estaba de pie ante Shmuel, que se hallaba sentado; y cuando el oficiante llegó a decir “Pero nosotros hemos pecado”, Shmuel se levantó». De aquí aprendemos que esa es la parte esencial de la confesión.
Yomá 87b:8
תנן התם בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין את כפיהן ארבעה פעמים ביום בשחרית במוסף במנחה ובנעילת שערים ואלו הן שלשה פרקים בתעניות ובמעמדות וביום הכפורים
Estudiamos allí: en tres ocasiones del año los sacerdotes alzan sus manos para bendecir al pueblo cuatro veces al día: en Shajarit, Musaf, Minjá y al cierre de las puertas, Neilá. Estas tres ocasiones son los días de ayuno, los turnos de representación del pueblo en el Templo y Yom Kipur.
Yomá 87b:9
מאי נעילת שערים רב אמר צלותא יתירתא ושמואל אמר מה אנו מה חיינו מיתיבי אור יוה"כ מתפלל שבע ומתודה בשחרית מתפלל שבע ומתודה במוסף מתפלל שבע ומתודה במנחה מתפלל שבע ומתודה בנעילה מתפלל שבע ומתודה
¿Qué significa «cierre de las puertas»? Rav dijo: una oración adicional. Shmuel dijo: la súplica «¿Qué somos y qué es nuestra vida?». Se objeta: en la noche de Yom Kipur se recitan siete bendiciones y la confesión; en Shajarit se recitan siete y la confesión; en Musaf, siete y la confesión; en Minjá, siete y la confesión; y en Neilá, siete y la confesión.
Yomá 87b:10
תנאי היא דתניא יום הכפורים עם חשיכה מתפלל שבע ומתודה וחותם בוידוי דברי ר"מ וחכמים אומרים מתפלל שבע ואם רצה לחתום בוידוי חותם תיובתא דשמואל תיובתא
Es una disputa entre tanaítas, pues se enseñó: cuando Yom Kipur llega al anochecer se recitan siete bendiciones y la confesión, y se concluye con la confesión, según rabí Meir. Los sabios dicen: se recitan siete bendiciones y, si se quiere concluir con la confesión, se puede hacerlo. Esto constituye una refutación de Shmuel. En efecto, es una refutación.
Yomá 87b:11
עולא בר רב נחית קמיה דרבא פתח באתה בחרתנו וסיים במה אנו מה חיינו ושבחיה רב הונא בריה דרב נתן אמר ויחיד אומרה אחר תפלתו
Ulá bar Rav descendió a oficiar delante de Ravá. Comenzó con «Tú nos escogiste» y concluyó con «¿Qué somos y qué es nuestra vida?», y Ravá lo elogió. Rav Huna, hijo de Rav Natán, dijo: el individuo la dice después de su oración.
Yomá 87b:12
אמר רב תפלת נעילה פוטרת את של ערבית רב לטעמיה דאמר צלותא יתירא היא וכיון דצלי ליה תו לא צריך
Dijo Rav: la oración de Neilá exime de la oración nocturna. Rav sigue su propia opinión, pues considera que Neilá es una oración adicional; una vez que la ha rezado, ya no necesita otra.
Yomá 87b:13
ומי אמר רב הכי והאמר רב הלכה כדברי האומר תפלת ערבית רשות לדברי האומר חובה קאמר
¿Acaso Rav dijo eso? ¡También dijo Rav que la halajá concuerda con quien sostiene que la oración nocturna es facultativa! Su afirmación se refiere a quien considera obligatoria la oración nocturna.
Yomá 87b:14
מיתיבי אור יום הכפורים מתפלל שבע ומתודה שחרית שבע ומתודה מוסף שבע ומתודה בנעילה מתפלל שבע ומתודה ערבית מתפלל שבע מעין שמונה עשרה רבי חנינא בן גמליאל משום אבותיו מתפלל שמונה עשרה שלימות
Se objeta: en la noche de Yom Kipur se recitan siete bendiciones y la confesión; en Shajarit, siete y la confesión; en Musaf, siete y la confesión; en Neilá, siete y la confesión; y en Arvit se recitan siete bendiciones con un resumen de las dieciocho. Rabí Janiná ben Gamliel dice, en nombre de sus antepasados, que se recitan las dieciocho bendiciones completas.
Ficha editorial de este texto
