(בראשית יט, ג) ויפצר בם מאד א"ר אלעזר מכאן שמסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול
«Les insistió mucho» (Génesis 19:3)? Rabí Elazar dijo: De aquí aprendemos que se puede rechazar la invitación de alguien de menor rango, pero no la de una persona de mayor rango.
כתיב (בראשית יח, ה) ואקחה פת לחם וכתיב (בראשית יח, ז) ואל הבקר רץ אברהם אמר רבי אלעזר מכאן שצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה רשעים אומרים הרבה ואפילו מעט אינם עושים
Está escrito «Traeré un trozo de pan» (Génesis 18:5), pero también «Abraham corrió hacia el ganado» (Génesis 18:7). Rabí Elazar dijo: De aquí se aprende que los justos prometen poco y hacen mucho; los malvados prometen mucho y no hacen ni siquiera poco.
מנלן מעפרון מעיקרא כתיב (בראשית כג, טו) ארץ ארבע מאות שקל כסף ולבסוף כתיב (בראשית כג, טז) וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרון את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר דלא שקל מיניה אלא קנטרי דאיכא דוכתא דקרי ליה לתיקלא קנטירא
¿De dónde lo sabemos? De Efrón, pues primero dijo «Una tierra de cuatrocientos siclos de plata» (Génesis 23:15), y al final está escrito que Abraham pesó cuatrocientos siclos de plata «aceptados por el comerciante» (Génesis 23:16). Efrón no aceptó sino grandes monedas llamadas kantar, pues en algunos lugares la unidad de peso se llama así.
כתיב (בראשית יח, ו) קמח וכתיב סלת א"ר יצחק מכאן שהאשה צרה עיניה באורחים יותר מן האיש
Está escrito «harina» y también «flor de harina» (Génesis 18:6). Rabí Yitzjak dijo: De aquí que la mujer suele ser más recelosa que el hombre a la hora de dar comida a los huéspedes.
כתיב (בראשית יח, ו) לושי ועשי עוגות וכתיב (בראשית יח, ח) ויקח חמאה וחלב ובן הבקר ואילו לחם לא אייתי לקמייהו
Está escrito «Amasa y prepara tortas» (Génesis 18:6), y luego «Tomó mantequilla, leche y el ternero» (Génesis 18:8), pero no se dice que trajera pan ante ellos.
אמר אפרים מקשאה תלמידו של רבי מאיר משמיה דרבי מאיר אברהם אבינו אוכל חולין בטהרה היה ושרה אמנו אותו היום פירסה נדה
Efraim Makshaá, discípulo de Rabí Meir, dijo en nombre de su maestro: Nuestro patriarca Abraham comía alimentos no consagrados conservando la pureza ritual, y aquel día nuestra matriarca Sará había comenzado su menstruación.
(בראשית יח, ט) ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל להודיע ששרה אמנו צנועה היתה אמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי יצחק יודעים היו מלאכי השרת ששרה אמנו באהל היתה אלא מאי באהל כדי לחבבה על בעלה
«Le preguntaron: “¿Dónde está Sará, tu esposa?”. Él respondió: “En la tienda”» (Génesis 18:9), para mostrar la modestia de Sará. Rav Yehudá dijo en nombre de Rav —otros lo atribuyen a Rabí Yitzjak—: Los ángeles sabían que Sará estaba en la tienda. ¿Por qué preguntaron? Para hacerla más querida a los ojos de su esposo.
רבי יוסי ברבי חנינא אמר כדי לשגר לה כוס של ברכה תני משום רבי יוסי למה נקוד על איו שבאליו לימדה תורה דרך ארץ שישאל אדם באכסניא שלו והאמר שמואל אין שואלין בשלום אשה כלל על ידי בעלה שאני
Rabí Yosé, hijo de Rabí Janiná, dijo: Para enviarle la copa de bendición. Se enseñó en nombre de Rabí Yosé: ¿Por qué aparecen puntos sobre las letras «alef, yod y vav» de la palabra «a él»? Para enseñar buenos modales: preguntar al anfitrión por los miembros de su familia. Pero Shmuel dijo que no se pregunta por el bienestar de una mujer. Es distinto cuando se pregunta por medio de su marido.
(בראשית יח, יב) אחרי בלותי היתה לי עדנה אמר רב חסדא אחר שנתבלה הבשר ורבו הקמטין נתעדן הבשר ונתפשטו הקמטין וחזר היופי למקומו
«Después de haber envejecido, ¿volveré a tener deleite?» (Génesis 18:12). Rav Jisdá explicó: Después de que la carne se debilitó y aparecieron arrugas, la piel volvió a rejuvenecer, las arrugas desaparecieron y regresó la belleza.
כתיב (בראשית יח, יב) ואדוני זקן וכתיב (בראשית יח, יג) ואני זקנתי דלא מותיב הקב"ה כדקאמרה איהי
Está escrito «Mi señor es viejo» (Génesis 18:12), pero después «Yo he envejecido» (Génesis 18:13), porque el Santo, bendito sea, no reprodujo literalmente las palabras de Sará.
תנא דבי רבי ישמעאל גדול שלום שאפי' הקב"ה שינה בו שנאמר (בראשית יח, יב) ותצחק שרה בקרבה וגו' (בראשית יח, יב) ואדוני זקן וכתיב (בראשית יח, יג) ויאמר ה' אל אברהם וגו' ואני זקנתי
Se enseñó en la escuela de Rabí Yishmael: Tan grande es la paz que incluso el Santo, bendito sea, modificó sus palabras por ella. Sará se había reído diciendo «Mi señor es viejo» (Génesis 18:12), pero Dios dijo a Abraham: «¿Por qué se rió Sará, diciendo: “Yo he envejecido”?» (Génesis 18:13).
(בראשית כא, ז) ותאמר מי מלל לאברהם הניקה בנים שרה כמה בנים הניקה שרה אמר רבי לוי אותו היום שגמל אברהם את יצחק בנו עשה סעודה גדולה היו כל אומות העולם מרננים ואומרים ראיתם זקן וזקנה שהביאו אסופי מן השוק ואומרים בנינו הוא ולא עוד אלא שעושין משתה גדול להעמיד דבריהם
«Y dijo: “¿Quién habría dicho a Abraham que Sará amamantaría hijos?”» (Génesis 21:7). ¿A cuántos niños amamantó? Rabí Leví dijo: El día que Abraham destetó a su hijo Yitzjak, preparó un gran banquete. Los pueblos murmuraban: «¿Habéis visto a dos ancianos que trajeron un niño abandonado del mercado y dicen que es suyo? Encima celebran un gran banquete para sostener su historia».
מה עשה אברהם אבינו הלך וזימן כל גדולי הדור ושרה אמנו זימנה את נשותיהם וכל אחת ואחת הביאה בנה עמה ומניקתה לא הביאה ונעשה נס בשרה אמנו ונפתחו דדיה כשני מעיינות והניקה את כולן ועדיין היו מרננים ואומרים אם שרה הבת תשעים שנה תלד אברהם בן מאה שנה יוליד מיד נהפך קלסתר פנים של יצחק ונדמה לאברהם פתחו כולם ואמרו (בראשית כה, יט) אברהם הוליד את יצחק
¿Qué hizo nuestro patriarca Abraham? Invitó a todos los personajes importantes de la generación; nuestra matriarca Sará invitó a sus esposas. Cada mujer llevó a su bebé, pero no llevó nodriza. Se produjo un milagro: de los pechos de Sará brotó leche como dos manantiales, y amamantó a todos. Aun así murmuraban: «Aunque Sará, con noventa años, diera a luz, ¿podría Abraham engendrar con cien?». De inmediato, la apariencia de Yitzjak se transformó y se pareció a la de Abraham. Todos proclamaron: «Abraham engendró a Yitzjak» (Génesis 25:19).
עד אברהם לא היה זקנה מאן דהוה בעי למשתעי בהדי אברהם משתעי בהדי יצחק בהדי יצחק משתעי בהדי אברהם אתא אברהם בעא רחמי והוה זקנה שנאמר (בראשית כד, א) ואברהם זקן בא בימים
Antes de Abraham no había signos de vejez. Quien quería hablar con Abraham hablaba con Yitzjak, y quien quería hablar con Yitzjak hablaba con Abraham. Abraham rogó por misericordia y aparecieron los signos de la ancianidad, como está escrito: «Abraham era anciano, entrado en días» (Génesis 24:1).
עד יעקב לא הוה חולשא אתא יעקב בעא רחמי והוה חולשא שנאמר (בראשית מח, א) ויאמר ליוסף הנה אביך חולה עד דאתא אלישע לא הוה דחליש ואתפח אתא אלישע בעא רחמי ואתפח שנאמר (מלכים ב יג, יד) ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו מכלל דחלה חלי אחריתי
Antes de Yaakov no existía la enfermedad. Yaakov rogó por misericordia y apareció la enfermedad, como se dice: «Dijeron a Yosef: “Tu padre está enfermo”» (Génesis 48:1). Hasta la época de Elishá no había enfermos que sanaran; Elishá rogó por misericordia y se recuperó de una enfermedad, pues se dice: «Elishá enfermó de la enfermedad de la que moriría» (II Reyes 13:14), lo que supone que había padecido otra enfermedad antes.
תנו רבנן שלשה חלאין חלה אלישע אחד שדחפו לגיחזי בשתי ידיו ואחד שגירה דובין בתינוקות ואחד שמת בו שנאמר (מלכים ב יג, יד) ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו:
Enseñaron los sabios: Elishá padeció tres enfermedades: una por rechazar a Guejazí con ambas manos, otra por incitar a los osos contra los muchachos y otra de la que murió, como se dice: «Elishá enfermó de la enfermedad de la que moriría» (II Reyes 13:14).
אלא עד שלא יתחילו במלאכה צא ואמור להם על מנת שאין לכם עלי אלא פת וקטנית כו': אמר ליה רב אחא בריה דרב יוסף לרב חסדא פת קטנית תנן או פת וקטנית תנן אמר ליה האלהים צריכה וי"ו כי מורדיא דלברות:
«Antes de que empiecen el trabajo, ve y diles: “Solo os debo pan y legumbres”». Rav Ajá, hijo de Rav Yosef, preguntó a Rav Jisdá: ¿Aprendimos «pan de legumbres» o «pan y legumbres»? Le respondió: «¡Por Dios! Necesita una letra vav tan grande como un remo del río Livrut».
רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו צריך הכל כמנהג המדינה: הכל לאתויי מאי לאתויי הא דתנן השוכר את הפועל ואמר לו כאחד וכשנים מבני העיר נותן לו כפחות שבשכירות דברי רבי יהושע וחכמים אומרים משמנין ביניהם:
«Rabán Shimón ben Gamliel dice: No es necesario, porque todo sigue la costumbre del lugar». ¿Qué incluye «todo»? Lo que aprendimos: si uno contrata a un obrero y le dice «Te pagaré como a uno o dos de los trabajadores de la ciudad», le paga el salario más bajo, según Rabí Yehoshúa; pero los sabios dicen que se calcula un valor intermedio.
מתני׳ ואלו אוכלין מן התורה העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה ובתלוש מן הקרקע עד שלא נגמרה מלאכתו ובדבר שגידולו מן הארץ ואלו שאין אוכלים העושה במחובר לקרקע
Mishná: Estos pueden comer por derecho de la Torá: quien trabaja con productos todavía unidos a la tierra en el momento de concluir su labor, y con productos ya separados de la tierra mientras su procesamiento no ha terminado; siempre que sean productos que crecen en la tierra. Estos no pueden comer: quien trabaja con productos todavía unidos a la tierra...
בבא מציעא פ״ז א
19 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
