מתני׳ הביאו לפניו מליח תחלה ופת עמו מברך על המליח ופוטר את הפת שהפת טפלה לו זה הכלל כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה:
Mishná: si trajeron primero un alimento salado y pan junto con él, bendice sobre el alimento salado y exime al pan, porque el pan es secundario. Esta es la regla general: cuando un alimento es principal y otro lo acompaña como secundario, se bendice sobre el principal y se exime al secundario.
גמ׳ ומי איכא מידי דהוי מליח עיקר ופת טפלה אמר רב אחא בריה דרב עוירא אמר רב אשי באוכלי פירות גנוסר שנו
Guemará: ¿existe realmente un caso en el que el alimento salado sea principal y el pan secundario? Rav Aja, hijo de Rav Avira, dijo en nombre de Rav Ashi: la Mishná se refiere a quienes comen los frutos de Guinosar, que eran extraordinariamente dulces y después necesitaban comer algo salado.
אמר רבה בר בר חנה כי הוה אזלינן בתריה דרבי יוחנן למיכל פירות גנוסר כי הוינן בי מאה מנקטינן ליה לכל חד וחד עשרה עשרה וכי הוינן בי עשרה מנקטינן ליה כל חד וחד מאה מאה וכל מאה מינייהו הוה מחזיק להו צנא בר תלתא סאוי ואכיל להו ומשתבע דלא טעים זיונא זיונא ס"ד אלא אימא מזונא
Rabá bar bar Janá dijo: cuando seguíamos a Rabí Yojanán para comer los frutos de Guinosar, si éramos cien, cada uno recogía diez frutos para él; y si éramos diez, cada uno recogía cien. Cada cien llenaban una canasta de tres seá. Él los comía todos y juraba que no había probado alimento. ¿Acaso puede pensarse que no había probado nada nutritivo? Más bien, decía que todavía no había probado una comida satisfactoria.
רבי אבהו אכיל עד דהוה שריק ליה דודבא מאפותיה ורב אמי ורב אסי הוו אכלי עד דנתור מזייהו רשב"ל הוה אכיל עד דמריד ואמר להו רבי יוחנן לדבי נשיאה והוה משדר ליה רבי יהודה נשיאה באלושי אבתריה ומייתי ליה לביתיה
Rabí Abahu comía esos frutos hasta que una mosca podía resbalar sobre su frente debido al brillo. Rav Ami y Rav Asi comían hasta que se les caía el cabello. Rabí Shimón ben Lakish comía hasta perder el juicio, y Rabí Yojanán avisaba a la casa del nasi. Rabí Yehudá Nesiá enviaba grupos de hombres detrás de él y lo llevaban a casa.
כי אתא רב דימי אמר עיר אחת היתה לו לינאי המלך בהר המלך שהיו מוציאים ממנה ששים רבוא ספלי טרית לקוצצי תאנים מע"ש לע"ש
Cuando llegó Rav Dimi de la Tierra de Israel, dijo: el rey Yanai poseía una ciudad en la Montaña del Rey de la cual se producían seiscientas mil vasijas de pescado en conserva cada semana para los trabajadores que recogían higos.
כי אתא רבין אמר אילן אחד היה לו לינאי המלך בהר המלך שהיו מורידים ממנו ארבעים סאה גוזלות משלש בריכות בחדש כי אתא ר' יצחק אמר עיר אחת היתה בארץ ישראל וגופנית שמה שהיו בה שמנים זוגות אחים כהנים נשואים לשמנים זוגות אחיות כהנות ובדקו רבנן מסורא ועד נהרדעא ולא אשכחו בר מבנתיה דרב חסדא דהוו נסיבן לרמי בר חמא ולמר עוקבא בר חמא ואע"ג דאינהי הוו כהנתא אינהו לא הוו כהני
Cuando llegó Ravin, dijo: el rey Yanai poseía un árbol en la Montaña del Rey del cual recogían cuarenta seá de pichones de tres generaciones cada mes. Cuando llegó Rabí Yitzjak, dijo: había una ciudad en la Tierra de Israel llamada Gufnit, en la cual había ochenta parejas de hermanos kohanim casados con ochenta parejas de hermanas kohanot. Los Sabios buscaron desde Sura hasta Nehardea y no encontraron otro caso semejante, salvo las hijas de Rav Jisda, que estaban casadas con Rami bar Jama y Mar Ukva bar Jama. Aunque ellas eran hijas de kohén, sus esposos no eran kohanim.
אמר רב כל סעודה שאין בה מלח אינה סעודה אמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן כל סעודה שאין בה שריף אינה סעודה:
Rav dijo: toda comida que no contiene sal no es una verdadera comida. Rabí Jiyá bar Abá dijo en nombre de Rabí Yojanán: toda comida que no contiene un alimento líquido o condimentado no es una verdadera comida.
מתני׳ אכל ענבים ותאנים ורמונים מברך אחריהם שלש ברכות דברי רבן גמליאל וחכ"א ברכה אחת (מעין שלש) ר"ע אומר אפי' אכל שלק והוא מזונו מברך עליו ג' ברכות השותה מים לצמאו מברך שהכל נהיה בדברו ר' טרפון אומר בורא נפשות רבות וחסרונן:
Mishná: quien come uvas, higos o granadas recita después las tres bendiciones completas de Birkat Hamazón, según Rabán Gamliel. Los Sabios dicen que recita una bendición que resume las tres. Rabí Akiva dice: incluso si comió verduras cocidas y estas constituyeron su alimento principal, recita sobre ellas tres bendiciones. Quien bebe agua para calmar su sed bendice «Shehakol nihyá bidvaró». Rabí Tarfón dice que recita «Boré nefashot rabot vejesronán».
גמ׳ מ"ט דר"ג דכתיב (דברים ח, ח) ארץ חטה ושעורה וגו' וכתיב ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם וגו' וכתיב (דברים ח, י) ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך
Guemará: ¿cuál es la razón de Rabán Gamliel? Está escrito: «Una tierra de trigo y cebada…». Después dice: «Una tierra en la que no comerás pan con pobreza…». Y posteriormente: «Comerás, quedarás satisfecho y bendecirás al Eterno, tu Dios». Rabán Gamliel conecta la obligación de bendecir con todas las especies mencionadas.
ורבנן ארץ הפסיק הענין ור"ג נמי ארץ הפסיק הענין ההוא מבעי ליה למעוטי הכוסס את החטה
Los Sabios sostienen que la repetición de la palabra «tierra» interrumpe el tema y limita Birkat Hamazón al pan. También Rabán Gamliel reconoce que «tierra» interrumpe el tema. Necesita esa interrupción para excluir a quien mastica granos de trigo sin convertirlos en pan.
א"ר יעקב בר אידי א"ר חנינא כל שהוא מחמשת המינין בתחלה מברך עליו במ"מ ולבסוף ברכה אחת מעין שלש
Rabí Yaakov bar Idi dijo en nombre de Rabí Janiná: sobre todo alimento elaborado con las cinco especies de cereal se bendice inicialmente «Boré miné mezonot» y posteriormente una bendición que resume las tres.
אמר רבה בר מרי אריב"ל כל שהוא משבעת המינין בתחלה מברך בורא פרי העץ ולבסוף ברכה אחת מעין שלש
Rabá bar Mari dijo en nombre de Rabí Yehoshúa ben Leví: sobre todo fruto de las siete especies se bendice inicialmente «Boré perí haetz» y posteriormente una bendición que resume las tres.
א"ל אביי לרב דימי מאי ניהו ברכה אחת מעין שלש א"ל אפירי דעץ על העץ ועל פרי העץ ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחלת לאבותינו לאכול מפריה ולשבוע מטובה רחם ה' אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל מקדשך ועל מזבחך ותבנה ירושלים עיר קדשך במהרה בימינו והעלנו לתוכה ושמחנו בה כי אתה טוב ומטיב לכל
Abayé preguntó a Rav Dimi: ¿cuál es el texto de la bendición que resume las tres? Le respondió: sobre los frutos de árbol se dice: «Por el árbol, por el fruto del árbol, por el producto del campo y por la tierra deseable, buena y amplia que concediste a nuestros antepasados para comer de su fruto y saciarnos de su bondad. Ten misericordia, Eterno, Dios nuestro, de Israel, Tu pueblo; de Jerusalén, Tu ciudad; de Tu Santuario y de Tu altar. Reconstruye Jerusalén, Tu ciudad santa, rápidamente en nuestros días; haznos subir a ella y alégranos en ella, porque Tú eres bueno y haces el bien a todos».
דחמשת המינין על המחיה ועל הכלכלה ועל תנובת השדה כו' וחותם על הארץ ועל המחיה
Sobre alimentos de las cinco especies se dice: «Por el sustento, por el alimento y por el producto del campo…», y concluye: «Por la tierra y por el sustento».
מיחתם במאי חתים כי אתא רב דימי אמר רב חתים בר"ח ברוך מקדש ישראל וראשי חדשים הכא מאי
¿Con qué fórmula se concluye la bendición sobre frutos? Cuando llegó Rav Dimi, dijo que Rav enseñaba que en Rosh Jódesh se concluye: «Bendito Aquel que santifica a Israel y los comienzos de los meses». ¿Qué se dice aquí?
רב חסדא אמר על הארץ ועל פירותיה ור' יוחנן אמר על הארץ ועל הפירות א"ר עמרם ולא פליגי הא לן והא להו
Rav Jisda dijo: «Por la tierra y por sus frutos». Rabí Yojanán dijo: «Por la tierra y por los frutos». Rabí Amram dijo que no discrepan: una fórmula es para quienes viven en la Tierra de Israel y comen sus frutos, y la otra para quienes viven fuera de ella.
מתקיף לה ר"נ בר יצחק אינהו אכלי ואנן מברכין אלא איפוך רב חסדא אמר על הארץ ועל הפירות ר' יוחנן אמר על הארץ ועל פירותיה
Rav Najmán bar Yitzjak objetó: ¿ellos comen los frutos y nosotros pronunciamos la bendición particular sobre ellos? Más bien, debe invertirse: Rav Jisda dijo «Por la tierra y por los frutos»; Rabí Yojanán dijo «Por la tierra y por sus frutos».
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
17
Pasajes
100%
ES
0
Refs
0
Guardado
ברכות מ״ד א
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 21 de julio de 2026.
