אשמעינן טעמא ואשמעינן דהלכתא כרבנן אלא דאמר מוציא מאי קמ"ל ואיהו דעבד לאפוקי נפשיה מפלוגתא
nos habría enseñado su razonamiento y que la halajá sigue a los Sabios. Al decir “Motzí”, ¿qué novedad enseñó?». Él lo hizo para evitar entrar en la disputa, pues todos aceptan esa fórmula.
והלכתא המוציא לחם מן הארץ דקי"ל כרבנן דאמרי דאפיק משמע:
La halajá es que se dice «Hamotzí léjem min haáretz», porque la halajá sigue a los Sabios, quienes sostienen que **hamotzí** también indica una acción pasada.
ועל הירקות אומר וכו': קתני ירקות דומיא דפת מה פת שנשתנה ע"י האור אף ירקות נמי שנשתנו ע"י האור אמר רבנאי משמיה דאביי זאת אומרת שלקות מברכין עליהן בורא פרי האדמה (ממאי מדקתני ירקות דומיא דפת)
Respecto de las verduras, la Mishná enseña una ley semejante a la del pan. Así como el pan fue transformado por el fuego, también se refiere a verduras cocidas. Ravnaí dijo en nombre de Abayé: de aquí se aprende que sobre verduras cocidas se recita «Que crea el fruto de la tierra».
דרש רב חסדא משום רבינו ומנו רב שלקות מברכין עליהם בורא פרי האדמה ורבותינו היורדין מארץ ישראל ומנו עולא משמיה דר' יוחנן אמר שלקות מברכין עליהן שהכל נהיה בדברו ואני אומר כל שתחלתו בורא פרי האדמה שלקו שהכל נהיה בדברו וכל שתחלתו שהכל נהיה בדברו שלקו בורא פרי האדמה
Rav Jisda enseñó en nombre de nuestro maestro, Rav: sobre verduras cocidas se recita «Que crea el fruto de la tierra». Nuestros maestros que descendieron de la Tierra de Israel —es decir, Ulá en nombre de Rabí Yojanán— dijeron que se recita «Por cuya palabra todo llegó a existir». Yo digo: aquello que crudo recibe «Que crea el fruto de la tierra», al cocinarse recibe «Por cuya palabra»; aquello que crudo recibe «Por cuya palabra», al cocinarse mejora y recibe «Que crea el fruto de la tierra».
בשלמא כל שתחלתו שהכל נהיה בדברו שלקו בפה"א משכחת לה בכרבא וסלקא וקרא אלא כל שתחלתו בפה"א שלקו שהכל היכי משכחת לה א"ר נחמן בר יצחק משכחת לה בתומי וכרתי
Se comprende que algo cuya bendición cruda es «Por cuya palabra» pase al cocinarse a «Que crea el fruto de la tierra», como el repollo, la remolacha y la calabaza. Pero ¿qué alimento crudo recibe «Que crea el fruto de la tierra» y cocido «Por cuya palabra»? Rav Najmán bar Yitzjak dijo: ajo y puerro, que se disfrutan más crudos y se deterioran al cocinarse.
דרש רב נחמן משום רבינו ומנו שמואל שלקות מברכין עליהם בפה"א וחברינו היורדים מארץ ישראל ומנו עולא משמיה דר' יוחנן אמר שלקות מברכין עליהן שהכל נהיה בדברו
Rav Najmán enseñó en nombre de nuestro maestro Shmuel: sobre verduras cocidas se recita «Que crea el fruto de la tierra». Nuestros compañeros que descendieron de Israel —Ulá en nombre de Rabí Yojanán— dijeron: «Por cuya palabra todo llegó a existir».
ואני אומר במחלוקת שנויה דתניא יוצאין ברקיק השרוי ובמבושל שלא נמוח דברי ר"מ ור' יוסי אומר יוצאים ברקיק השרוי אבל לא במבושל אע"פ שלא נמוח
Yo digo que esta cuestión depende de una disputa entre tanaítas. Se enseñó: se puede cumplir la obligación de matzá con una oblea remojada y con una cocida que no se haya disuelto; estas son palabras de Rabí Meír. Rabí Yosí dice: se cumple con una remojada, pero no con una cocida, aunque no se haya disuelto.
ולא היא דכ"ע שלקות מברכין עליהן בפה"א ועד כאן לא קאמר ר' יוסי התם אלא משום דבעינן טעם מצה וליכא אבל הכא אפי' רבי יוסי מודה
Sin embargo, no es así. Todos admiten que sobre verduras cocidas se dice «Que crea el fruto de la tierra». Rabí Yosí solo discrepa respecto de matzá porque se requiere que conserve sabor de matzá, y al cocinarse lo pierde. Respecto de las bendiciones también Rabí Yosí admitiría que conserva su identidad vegetal.
אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן שלקות מברכין עליהם בפה"א ור' בנימין בר יפת א"ר יוחנן שלקות מברכין עליהם שהכל נהיה בדברו א"ר נחמן בר יצחק קבע עולא לשבשתיה כר' בנימין בר יפת
Rabí Jiya bar Abá dijo en nombre de Rabí Yojanán: sobre verduras cocidas se dice «Que crea el fruto de la tierra». Rabí Binyamín bar Yefet dijo en nombre de Rabí Yojanán: «Por cuya palabra todo llegó a existir». Rav Najmán bar Yitzjak dijo: Ulá fijó su enseñanza errónea de acuerdo con Rabí Binyamín bar Yefet.
תהי בה ר' זירא וכי מה ענין ר' בנימין בר יפת אצל ר' חייא בר אבא ר' חייא בר אבא דייק וגמיר שמעתא מרבי יוחנן רביה ורבי בנימין בר יפת לא דייק ועוד רבי חייא בר אבא כל תלתין יומין מהדר תלמודיה קמיה דר' יוחנן רביה ור' בנימין בר יפת לא מהדר ועוד בר מן דין ובר מן דין דההוא תורמסא דשלקי ליה שבע זמנין בקדרה ואכלי ליה בקנוח סעודה אתו ושאלו לר' יוחנן ואמר להו מברכין עלויה בורא פרי האדמה
Rabí Zeira expresó sorpresa: «¿Qué comparación existe entre Rabí Binyamín bar Yefet y Rabí Jiya bar Abá? Rabí Jiya bar Abá estudiaba cuidadosamente las enseñanzas de Rabí Yojanán, su maestro; Rabí Binyamín bar Yefet no era tan preciso. Además, Rabí Jiya bar Abá repasaba cada treinta días sus estudios delante de Rabí Yojanán, mientras que Rabí Binyamín no. Y aparte de todo esto, hubo un altramuz que cocieron siete veces en una olla y comieron como postre. Preguntaron a Rabí Yojanán y respondió que se dice sobre él “Que crea el fruto de la tierra”».
ועוד אמר ר' חייא בר אבא אני ראיתי את ר' יוחנן שאכל זית מליח ובריך עליו תחלה וסוף אי אמרת בשלמא שלקות במילתייהו קיימי בתחלה מברך עליו בורא פרי העץ ולבסוף מברך עליו ברכה אחת מעין שלש אלא אי אמרת שלקות לאו במילתייהו קיימי בשלמא בתחלה מברך עליו שהכל נהיה בדברו אלא לבסוף מאי מברך
Además, Rabí Jiya bar Abá dijo: «Vi a Rabí Yojanán comer una aceituna salada y bendecir antes y después». Si dices que los alimentos cocidos o procesados conservan su condición, se comprende: antes dijo «Que crea el fruto del árbol» y después una bendición abreviada de tres. Pero si no conservan su condición, aunque antes dijera «Por cuya palabra», ¿qué bendición posterior habría recitado?
דילמא בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שברא
Quizá recitó «Que crea numerosas almas y sus necesidades por todo lo que creó».
מתיב רב יצחק בר שמואל ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח יוצא בהן ובקלח שלהן אבל לא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין ואי ס"ד במילתייהו קאי שלוקין אמאי לא
Rav Yitzjak bar Shmuel planteó una objeción: las verduras con las que se cumple la obligación de maror en Pésaj pueden utilizarse junto con sus tallos, pero no encurtidas, escaldadas ni cocidas. Si conservaran su condición, ¿por qué no servirían cocidas?
שאני התם דבעינן טעם מרור וליכא
Allí es diferente, porque se requiere el sabor amargo del maror, y después de cocinarlas ya no existe.
אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא רבי יוחנן היכי מברך על זית מליח כיון דשקילא לגרעיניה
Rabí Yirmeyá preguntó a Rabí Zeira: «¿Cómo pudo Rabí Yojanán recitar una bendición posterior sobre una aceituna salada? Puesto que retiró el hueso,
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
15
Pasajes
100%
ES
0
Refs
0
Guardado
ברכות ל״ח ב
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 21 de julio de 2026.
