Kitzur Shulchan Arukh 19
Kitzur Shulchan Arukh 19:1
בַּחֹרֶף אוֹמְרִים מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם. וּמַתְחִילִין בְּמוּסָף שֶׁל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, וְהַשַּׁמָּשׁ מַכְרִיז מִקּוֹדֶם מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם. וְאִם לֹא הִכְרִיז אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ אָז בִּתְפִלַּת הַמּוּסָף שֶׁבְּלַחַשׁ. וְחוֹלֶה שֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּיחִידוּת בְּבֵיתוֹ, וְכֵן בְּנֵי הַכְּפָרִים שֶׁאֵין לָהֶם מִנְיָן, יַמְתִּינוּ בִּתְפִלַּת מוּסָף עַד הַשָּׁעָה שֶׁבְּוַדַּאי הִתְפַּלְלוּ בַּעֲיָרוֹת מוּסָף, וְאָז יִתְפַּלְּלוּ גַּם הֵמָּה מוּסָף וְיֹאמְרוּהוּ. וְאוֹמְרִים אוֹתוֹ עַד מוּסַף יוֹם א' שֶׁל פֶּסַח, דְּהַיְנוּ שֶׁהַצִּבּוּר גַּם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמְרִים אוֹתוֹ עוֹד בִּתְפִלַּת הַלַּחַשׁ. וּבַחֲזָרַת תְּפִלַּת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר פּוֹסֵק מִלְּאָמְרוֹ. וְשׁוּב גַּם הַצִבּוּר אֵין אוֹמְרִים בְּמִנְחָה, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר שָׁמְעוּ מֵהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁפָּסַק מִלְּאָמְרוֹ. וּמִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּיחִידוּת, יַקְדִּים לְהִתְפַּלֵּל אָז תְּפִלַּת הַמּוּסָף בִּכְדֵי שֶׁעֲדַיִן לֹא פָּסַק הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מִלְּאָמְרוֹ בַּעֲיָרוֹת כִּי מִי שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל לְאַחַר שֶׁכְּבָר פָּסַק הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר לְאָמְרוֹ בְּמוּסָף, אֵינוֹ אוֹמְרוֹ עוֹד. יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאוֹמְרִים בַּקַּיִץ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַטָּל, וְיַכְרִיז כֵּן הַשַּׁמָּשׁ קוֹדֵם מוּסַף יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, וְאָז מַתְחִילִין לוֹמַר כֵּן גַּם בְּלַחַשׁ בְּמוּסָף וּפוֹסְקִין מִלּוֹמַר מוֹרִיד הַגָּשֶׁם.
Durante el invierno se dice «Mashiv harúaj umorid haguéshem». Se comienza en Musaf de Sheminí Atzeret. El shamash anuncia previamente: «Mashiv harúaj umorid haguéshem». Si no lo anunció, no se dice durante la Amidá silenciosa de Musaf. Un enfermo que reza solo en su casa, y asimismo los habitantes de aldeas que no tienen minián, deben esperar para rezar Musaf hasta una hora en que con seguridad ya lo hayan rezado en las ciudades. Entonces también ellos rezarán Musaf y lo dirán. Se continúa diciendo hasta Musaf del primer día de Pésaj. La congregación y el oficiante todavía lo dicen durante la Amidá silenciosa, pero en la repetición del oficiante deja de decirse. Desde entonces tampoco la congregación lo dice en Minjá, porque ya escucharon al oficiante dejar de decirlo. Quien reza solo debe apresurarse a rezar entonces Musaf antes de que el oficiante de las ciudades haya dejado de decirlo, porque quien reza después de que ya dejaron de decirlo durante Musaf tampoco debe decirlo. En algunos lugares se dice durante el verano «Mashiv harúaj umorid hatal». El shamash debe anunciarlo antes de Musaf del primer día de Pésaj. Entonces comienzan a decirlo también en la Amidá silenciosa de Musaf y dejan de decir «Morid haguéshem».
Kitzur Shulchan Arukh 19:2
טָעָה וְלֹא אָמַר מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם, אִם נִזְכַּר קוֹדֶם שֶׁאָמַר הַבְּרָכָה מְחַיֵּה הַמֵּתִים אוֹמֵר בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר רַק שֶׁלֹּא יְהֵא בְּאֶמְצַע עִנְיָן, כְּגוֹן אִם נִזְכַּר לְאַחַר שֶׁאָמַר וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ, אוֹמֵר גַּם כֵּן לִישֵׁנֵי עָפָר, וְאוֹמֵר מַשִּׁיב הָרוּחַ וְכוּ' מִי כָמוֹךָ וְכוּ' וְאִם רוֹצֶה יָכוֹל לוֹמַר לְגַמְרֵי מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם מְכַלְכֵּל חַיִּים וְכוּ', אֲבָל אִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם הַבְּרָכָה מְחַיֵּה הַמֵּתִים צָרִיךְ לַחְזֹר לְרֹאשׁ תְּפִלַּת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה (וְלֹא סָגֵי שֶׁיַּתְחִיל אַתָּה גִּבּוֹר כִּי גּ' בְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת כְּחַדָּא חֲשִׁיבִי לְעִנְיָן זֶה, שֶׁאִם סִיֵּם הַבְּרָכָה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן צָרִיךְ לַחְזֹר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה) (סִימָן קי"ד) טָעָה בְּמַעֲרִיב שֶׁל פֶּסַח אוֹ בְּשַׁחֲרִית אוֹ בְּמוּסָף וְלֹא אֲמָרוֹ, אֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר.
Si se equivocó y no dijo «Mashiv harúaj umorid haguéshem», si recuerda antes de decir la conclusión «Mejayé hametim», lo dice en el lugar donde lo recordó, siempre que no sea en medio de una idea. Por ejemplo, si recordó después de decir «umekayem emunató», debe completar «lishené afar» y después decir «Mashiv harúaj», seguido de «Mi jamoja». Si desea, puede volver y decir desde «Mashiv harúaj umorid haguéshem, mejalkel jayim», etc. Pero si no recordó hasta haber concluido la bendición «Mejayé hametim», debe volver al comienzo de la Amidá. No basta comenzar desde «Atá guibor», porque las tres primeras bendiciones se consideran una sola unidad respecto de esto, y si concluyó incorrectamente una de ellas debe volver al principio de la oración. Si se equivocó en Arvit de Pésaj, en Shajarit o en Musaf, y no lo dijo, no necesita repetir la oración.
Kitzur Shulchan Arukh 19:3
יֵשׁ מְקוֹמוֹת, שֶׁאוֹמְרִים בַּקַּיִץ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַטָּל. אִם טָעָה וְאָמַר כֵּן גַּם בַּחֹרֶף, אִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה ה', גּוֹמֵר הַבְּרָכָה מְחַיֵּה הַמֵּתִים, וְאֵין צָרִיךְ לַחְזֹר בִּשְׁבִיל הַזְכָּרַת גֶּשֶׁם, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר זָכַר טָל. וְאַךְ אִם נִזְכַּר מִקּוֹדֵם שֶׁאָמַר אֶת הַשֵּׁם אוֹמֵר בְּמָּקוֹם דְּסָלְקָא עִנְיָנָא מוֹרִיד הַגָּשֶׁם.
En algunos lugares se dice durante el verano «Mashiv harúaj umorid hatal». Si se equivocó y dijo esto también durante el invierno, si no lo recordó hasta después de decir «Baruj Atá Hashem», concluye «Mejayé hametim» y no necesita volver por no haber mencionado la lluvia, porque ya mencionó el rocío. Sin embargo, si recordó antes de pronunciar el Nombre, debe decir «Morid haguéshem» en un lugar donde termine la idea.
Kitzur Shulchan Arukh 19:4
אִם טָעָה בַּקַּיִץ וְאָמַר מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם, אִם נִזְכַּר קוֹדֶם שֶׁאָמַר הַבְּרָכָה מְחַיֵּה הַמֵּתִים, חוֹזֵר וּמַתְחִיל אַתָּה גִּבּוֹר וְכוּ' (וְאֵין זֹאת מִדִּין חֲזָרָה, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַבְּרָכָה נִכֶּרֶת שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר בָּהּ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם). אֲבָל אִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם מְחַיֵּה הַמֵּתִים חוֹזֵר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה. אִם לֹא אָמַר רַק מַשִּׁיב הָרוּחַ וְלֹא אָמַר מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם, אֵינוֹ מַזִּיק כְּלָל וְאוֹמֵר מְכַלְכֵּל חַיִּים וְכוּ'. אִם טָעָה בְּמַעֲרִיב אוֹ בְּשַׁחֲרִית שֶׁל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת וַאֲמָרוֹ, אֵין צָרִיךְ לַחְזֹר לְרֹאשׁ (קי"ד).
Si durante el verano se equivocó y dijo «Mashiv harúaj umorid haguéshem», si recuerda antes de concluir «Mejayé hametim», vuelve y comienza desde «Atá guibor». Esto no se considera una repetición formal, sino que se hace para que quede claro que la bendición no contiene «Mashiv harúaj umorid haguéshem». Si no recordó hasta después de concluir «Mejayé hametim», vuelve al principio de la oración. Si solamente dijo «Mashiv harúaj» y no dijo «Morid haguéshem», no perjudica en absoluto y continúa con «Mejalkel jayim». Si se equivocó en Arvit o Shajarit de Sheminí Atzeret y lo dijo, no necesita volver al comienzo.
Kitzur Shulchan Arukh 19:5
מַתְחִילִין לוֹמַר טַל וּמָטָר, בִּתְפִלַּת עַרְבִית שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁים לְאַחַר תְּקוּפַת תִּשְׁרֵי וְהוּא בְּיוֹם דּ' אוֹ בְּיוֹם ה' לְחֹדֶשׁ דֶּעצֶעמְבֶּער, וְאוֹמְרִים עַד פֶּסַח.
Se comienza a decir «Tal umatar» en la oración de Arvit del sexagésimo día después de la tekufá de Tishrei, que cae el cuatro o el cinco de diciembre, y se continúa hasta Pésaj.
Kitzur Shulchan Arukh 19:6
אִם טָעָה וְלֹא אָמַר טַל וּמָטָר, אִם נִזְכַּר קוֹדֶם שֶׁסִּיֵם הַבְּרָכָה מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים, אוֹמֵר שָׁם וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ וְכוּ' וְחוֹתֵם כָּרָאוּי. וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁחָתַם הַבְּרָכָה מִתְפַּלֵּל לְהַלָּן. וּבְתוֹךְ בִּרְכַּת שְׁמַע קוֹלֵנוּ אַחַר רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ, אוֹמֵר וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ וְכוּ' וַאֲפִלּוּ אִם לֹא נִזְכַּר אָז רַק אַחַר שֶׁאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה, כָּל שֶׁלֹּא אָמַר עֲדַיִן אֶת הַשֵּׁם, יָכוֹל לוֹמַר וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ וְכוּ' אֲבָל לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם הַבְּרָכָה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, חוֹזֵר וּמַתְחִיל בָּרֵךְ עָלֵינוּ וְכוּ' וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁאָמַר אֵת הַפָּסוּק יִהְיוּ לְרָצוֹן וְגוֹ', חוֹזֵר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה.
Si se equivocó y no dijo «Tal umatar», si recuerda antes de concluir la bendición «Mevarej hashanim», dice allí: «Veten tal umatar livrajá al pené haadamá, vesabeenu», etc., y concluye correctamente. Si no recordó hasta después de concluir la bendición, continúa rezando. Dentro de la bendición «Shemá kolenu», después de «reikam al teshivenu», dice: «Veten tal umatar livrajá, ki Atá shomea», etc. Incluso si solamente recordó después de decir «Baruj Atá», siempre que todavía no haya pronunciado el Nombre, puede decir: «Veten tal umatar livrajá, ki Atá shomea», etc. Pero si no recordó hasta después de concluir la bendición «Shomea tefilá», vuelve y comienza desde «Barej aleinu». Si no recordó hasta después de decir el versículo «Yihyú leratzón», vuelve al comienzo de la oración.
Kitzur Shulchan Arukh 19:7
טָעָה בַּקַּיִץ וְאָמַר טַל וּמָטָר, חוֹזֵר וּמַתְחִיל בָּרֵךְ עָלֵינוּ, וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁאָמַר אֵת הַפָּסוּק יִהְיוּ לְרָצוֹן, חוֹזֵר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה. (קי"ז)
Si durante el verano se equivocó y dijo «Tal umatar», vuelve y comienza desde «Barej aleinu». Si no recordó hasta después de decir «Yihyú leratzón», vuelve al principio de la oración.
Kitzur Shulchan Arukh 19:8
אִם נִסְתַּפֵּק לוֹ אִם אָמַר מַשִּׁיב הָרוּחַ אוֹ לֹא אָמַר, אִם הוּא לְאַחַר ל' יוֹם שֶׁכְּבָר הִתְפַּלֵּל תִּשְׁעִים פְּעָמִים כָּרָאוּי, חֶזְקָתוֹ שֶׁגַּם עַתָּה הִתְפַּלֵּל כְּהֶרְגֵּל שֶׁלּוֹ כָּרָאוּי. אֲבָל בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם צָרִיךְ לַחְזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל. וְכֵן בְּטַל וּמָטָר אִם מִסְתַּפֵּק לוֹ לְאַחַר שֶׁכְּבָר הִתְפַּלֵּל תִּשְׁעִים תְּפִלּוֹת כָּרָאוּי מוֹקְמֵינָן אֲחַזַּקְתֵיה שֶׁגַּם עַתָּה הִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, וְקֹדֶם לָכֵן צָרִיךְ לַחְזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל. (קי"ד)
Si duda acerca de si dijo «Mashiv harúaj», si ya transcurrieron treinta días y ha rezado correctamente noventa veces, se presume que también ahora rezó correctamente conforme a su costumbre. Pero dentro de los primeros treinta días debe volver a rezar. Lo mismo se aplica a «Tal umatar»: si duda después de haber rezado correctamente noventa oraciones, se mantiene la presunción de que también ahora rezó correctamente. Antes de ello debe repetir la oración.
Kitzur Shulchan Arukh 19:9
טָעָה בְּמַעֲרִיב לֵיל רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁל חֹל, וְנִזְכַּר לְאַחַר שֶׁהִתְחִיל בָּרֵךְ עָלֵינוּ שֶׁהַדִּין הוּא שֶׁצָרִיךְ לְסַיֵּם כָּל אוֹתָה בְּרָכָה (כְּמוֹ שֶׁאֶכְתֹּב לְקַמָּן סִימָן ע"ו) אֵינוֹ אוֹמֵר טַל וּמָטָר כֵּיוָן שֶׁגַּם הַצִּבּוּר אֵינָם אוֹמְרִים, וְאִם חָלָה הַשְּׁאֵלָה (הוּא יוֹם הַתְחָלָה לִשְׁאֹל טַל וּמָטָר) בְּיוֹם שַׁבָּת, וְטָעָה וְהִתְפַּלֵּל שֶׁל חֹל וְהִתְחִיל בָּרֵךְ עָלֵינוּ, גַּם כֵּן אֵינוֹ אוֹמֵר טַל וּמָטָר, כֵּיוָן שֶׁהַצִּבּוּר עֲדַיִן לֹא הִתְחִילוּ, וְהַיָּחִיד נִגְרָר אַחַר הַצִּבּוּר. (קי"ז)
Si se equivocó en Arvit de la primera noche de Pésaj y comenzó la Amidá de un día de semana, y recordó después de comenzar «Barej aleinu», siendo la ley que debe concluir toda aquella bendición, no dice «Tal umatar», porque la congregación tampoco lo dice. Si el día en que comienza la petición de lluvia cae en Shabat y se equivocó rezando la Amidá de un día de semana y comenzó «Barej aleinu», tampoco dice «Tal umatar», porque la congregación todavía no comenzó a decirlo y el individuo sigue a la congregación.
Kitzur Shulchan Arukh 19:10
שָׁכַח יַעֲלֶה וְיָבֹא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּשַׁחֲרִית אוֹ בְּמִנְחָה, וּבְחֹל הַמּוֹעֵד, בֵּין בְּשַׁחֲרִית בֵּין בְּמִנְחָה בֵּין בְּמַעֲרִיב, אִם נִזְכַּר קוֹדֶם שֶׁאָמַר יִהְיוּ לְרָצוֹן, חוֹזֵר וּמַתְחִיל רְצֵה, וַאֲפִלּוּ אִם נִזְכַּר קוֹדֵם שֶׁהִתְחִיל מוֹדִים, כֵּיוָן שֶׁסִּיֵּם בִּרְכַּת הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן, צָרִיךְ לְהַתְחִיל רְצֵה (כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּמַשִּׁיב הָרוּחַ) אַךְ אִם נִזְכַּר קוֹדֶם בִּרְכַּת הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן, אוֹמְרוֹ שָׁם וּמְסַיֵּם וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ וְכוּ', וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר יִהְיוּ לְרָצוֹן וְגוֹ', חוֹזֵר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה. וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ שָׁכַח יַעֲלֶה וְיָבֹא בְּמַעֲרִיב, בֵּין שֶׁרֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא בּ' יָמִים, בֵּין שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא יוֹם א', כֵּיוָן שֶׁאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה ה' וְהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם, שׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר, אֶלָּא מְסַיֵּם הַמַחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן וְגוֹמֵר תְּפִלָּתוֹ. וְהַטַּעַם בָּזֶה מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ מְקַדְּשִׁין אֵת הַחֹדֶשׁ בַּלַּיְלָה. (תכ"ב ת"צ)
Si olvidó «Yaalé veyavó» en Rosh Jódesh durante Shajarit o Minjá, o durante Jol Hamoed en Shajarit, Minjá o Arvit, si recuerda antes de decir «Yihyú leratzón», vuelve y comienza desde «Retzé». Incluso si recordó antes de comenzar Modim, dado que ya concluyó la bendición «Hamajazir Shejinató leTzión», debe comenzar nuevamente desde «Retzé», como se explicó respecto de «Mashiv harúaj». Si recuerda antes de concluir «Hamajazir Shejinató leTzión», lo dice allí y concluye «Vetejezená eineinu», etc. Si no recordó hasta después de «Yihyú leratzón», vuelve al principio de la oración. Si en Rosh Jódesh olvidó «Yaalé veyavó» durante Arvit, tanto si Rosh Jódesh dura dos días como si dura uno solo, una vez que dijo «Baruj Atá Hashem» y pronunció el Nombre, ya no vuelve. Concluye «Hamajazir Shejinató leTzión» y termina la oración. La razón es que antiguamente no se santificaba el nuevo mes durante la noche.
Kitzur Shulchan Arukh 19:11
שָׁכַח בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אוֹ בְּחֹל הַמּוֹעֵד יַעֲלֶה וְיָבֹא בְּשַׁחֲרִית, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁהִתְפַּלֵּל מוּסָף, (שֶׁכְּבָר זָכַר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְשֶׁל חֹל הַמּוֹעֵד) מִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית, וְאִם עָבַר זְמַנָּהּ יַשְׁלִימֶנָּה בִּתְפִלַת הַמִּנְחָה. (עַיֵּן שערי תשובה סִימָן ק"ח סקי"ב) כְּדִלְקַמָּן כ"א סָעִיף ד'. לְקַמָּן סִימָן כ' סָעִיף י.
Si olvidó «Yaalé veyavó» durante Shajarit de Rosh Jódesh o Jol Hamoed, aunque no lo recuerde hasta después de haber rezado Musaf —donde ya mencionó Rosh Jódesh o Jol Hamoed—, de todos modos debe repetir Shajarit. Si ya pasó el tiempo de Shajarit, debe compensarla durante Minjá, como se explicará en el capítulo 21, apartado 4, y más adelante en el capítulo 20, apartado 10.
Kitzur Shulchan Arukh 19:12
בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא צָרִיךְ לַחְזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל, צָרִיךְ לְהַמְתִּין כְּדֵי הִלּוּךְ דּ' אַמּוֹת.
Siempre que deba volver a rezar, debe esperar el tiempo necesario para caminar cuatro amot.
Kitzur Shulchan Arukh 19:13
שְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁטָּעָה בִּתְפִלַּת הַלַּחַשׁ, אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל שֵׁנִית מִפְּנֵי טֹרַח הַצִּבּוּר, אֶלָּא סוֹמֵךְ עַל הַתְּפִלָּה שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם, (וְלָכֵן לְאַחַר חֲזָרַת הַתְּפִלָּה יֹאמַר אֱלֹהַי נְצֹר וְכוּ' וְיַפְסִיעַ גּ' פְּסִיעוֹת) אַךְ אִם טָעָה בּג' בְּרָכוֹת רִאשׁוֹנוֹת וְנִזְכַּר קוֹדֵם שֶׁהִשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ, בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יְהֵא בַּחֲזָרָתוֹ טֹרַח הַצִּבּוּר, יַחְזֹר (קכ"ג קכ"ו).
Un oficiante que se equivocó durante su Amidá silenciosa no vuelve a rezarla una segunda vez, para no causar molestia a la congregación. Se apoya en la oración que repetirá en voz alta. Por eso, después de la repetición dirá «Elohai netzor» y retrocederá tres pasos. Sin embargo, si se equivocó en una de las tres primeras bendiciones y lo recordó antes de terminar su oración, de manera que repetirla no cause molestia a la congregación, debe volver.
Kitzur Shulchan Arukh 19:14
בְּיוֹם הַתַּעֲנִית בֵּין בְּתַעֲנִית צִבּוּר בֵּין בְּתַעֲנִית יָחִיד, אוֹמְרִים בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה בְּבִרְכַּת שְׁמַע קוֹלֵנוּ, עֲנֵנוּ, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לִבְכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה יְסַיֵּם כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ וְכוּ'. וְאִם שָׁכַח מִלּוֹמַר עֲנֵנוּ, אִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁאָמַר אֵת הַשֵּׁם מִבִּרְכַּת שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, אֵינוֹ חוֹזֵר וְאוֹמְרוֹ, אֶלָּא לְאַחַר שֶׁגָּמַר כָּל הַתְּפִלָּה, לְאַחַר אֱלֹהַי נְצֹר קוֹדֶם שֶׁיַּעֲקֹר רַגְלָיו, אוֹמְרוֹ עַד בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה וּמְסַיֵּם יִהְיוּ לְרָצוֹן וְכוּ', וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁעָקַר רַגְלָיו, אֵינוֹ אוֹמְרוֹ עוֹד כְּלָל (תקס"ה).
En un día de ayuno, tanto ayuno público como privado, se dice «Anenu» durante Minjá dentro de la bendición «Shemá kolenu». Al llegar a «bejol et tzará vetzuká», continúa: «Ki Atá shomea», etc. Si olvidó decir «Anenu» y no lo recordó hasta después de pronunciar el Nombre en la bendición «Shomea tefilá», no vuelve a decirlo allí. Después de terminar toda la oración, tras «Elohai netzor» y antes de mover los pies, dice «Anenu» hasta «bejol et tzará vetzuká» y concluye con «Yihyú leratzón». Si no recordó hasta después de haber movido los pies, ya no lo dice.
