מקלט היה כתוב על פרשת דרכים כדי שיכיר הרוצח ויפנה לשם אמר רב כהנא מאי קרא (דברים יט, ג) תכין לך הדרך עשה [לך] הכנה לדרך
La palabra «Refugio» estaba escrita en las bifurcaciones de los caminos para que el homicida reconociera la dirección y se dirigiera hacia allí. Rav Kahana dijo: ¿Cuál es la fuente? «Prepararás para ti el camino»; realiza preparativos que faciliten el camino.
רב חמא בר חנינא פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא (תהלים כה, ח) טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך אם לחטאים יורה ק"ו לצדיקים
Rav Jama bar Janiná comenzó su exposición de este pasaje con el versículo: «Bueno y recto es Hashem; por eso instruye a los pecadores en el camino». Si Dios muestra el camino incluso a los pecadores, con mayor razón lo muestra a los justos.
ר"ש בן לקיש פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא (שמות כא, יג) ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו וגו' (שמואל א כד, יד) כאשר יאמר משל הקדמוני מרשעים יצא רשע וגו'
Rabí Shimón ben Lakish comenzó su exposición con el versículo: «Quien no acechó, sino que Dios hizo que ocurriera por su mano», y con: «Como dice el proverbio de los antiguos: “De los malvados sale maldad”».
במה הכתוב מדבר בשני בני אדם שהרגו את הנפש אחד הרג בשוגג ואחד הרג במזיד לזה אין עדים ולזה אין עדים הקב"ה מזמינן לפונדק אחד זה שהרג במזיד יושב תחת הסולם וזה שהרג בשוגג יורד בסולם ונפל עליו והרגו זה שהרג במזיד נהרג וזה שהרג בשוגג גולה
¿De qué habla el versículo? De dos personas que mataron: una inadvertidamente y otra deliberadamente. No hubo testigos para ninguno de los homicidios. El Santo, bendito sea, hace que ambos coincidan en una misma posada. Quien mató deliberadamente se sienta debajo de una escalera; quien mató inadvertidamente baja por ella, cae sobre el primero y lo mata. Quien había matado deliberadamente recibe así la muerte, mientras que quien había matado inadvertidamente es visto por testigos y debe exiliarse.
אמר רבה בר רב הונא אמר רב הונא ואמרי לה אמר רב הונא א"ר אלעזר מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו
Rabá bar Rav Huna dijo en nombre de Rav Huna —y algunos dicen que Rav Huna lo dijo en nombre de Rabí Elazar—: De la Torá, de los Profetas y de los Escritos aprendemos que una persona es conducida por el camino por el que desea ir.
מן התורה דכתיב (במדבר כב, יב) לא תלך עמהם וכתיב (במדבר כב, כ) קום לך אתם מן הנביאים דכתיב (ישעיהו מח, יז) אני ה' אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך (זו) תלך מן הכתובים דכתיב (משלי ג, לד) אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן
De la Torá, porque inicialmente está escrito a Bilam: «No vayas con ellos», y después: «Levántate y ve con ellos». De los Profetas: «Yo soy Hashem, tu Dios, que te enseña para tu beneficio, que te guía por el camino que debes seguir». De los Escritos: «Con los burladores Él se burla, y a los humildes concede gracia».
אמר רב הונא רוצח שגלה לעיר מקלט ומצאו גואל הדם והרגו פטור קסבר (דברים יט, ו) ולו אין משפט מות בגואל הדם הוא דכתיב
Rav Huna dijo: Si un homicida se exilió a una ciudad de refugio, el vengador de la sangre lo encontró fuera y lo mató, el vengador queda exento. Rav Huna sostiene que las palabras «Y para él no hay sentencia de muerte» se refieren al vengador de la sangre.
מיתיבי ולו אין משפט מות ברוצח הכתוב מדבר אתה אומר ברוצח או אינו אלא בגואל הדם כשהוא אומר (דברים יט, ד) והוא לא שונא לו מתמול שלשום הוי אומר ברוצח הכתוב מדבר
Se objetó: «Y para él no hay sentencia de muerte» se refiere al homicida. Tú dices que se refiere al homicida; ¿quizá se refiere al vengador de la sangre? Cuando el versículo declara: «Y él no lo odiaba anteriormente», queda claro que habla del homicida.
הוא דאמר כי האי תנא דתניא ולו אין משפט מות בגואל הדם הכתוב מדבר אתה אומר בגואל הדם הכתוב מדבר או אינו אלא ברוצח כשהוא אומר (דברים יט, ו) כי לא שונא הוא לו מתמול שלשום הרי רוצח אמור הא מה אני מקיים ולו אין משפט מות בגואל הדם הכתוב מדבר
Rav Huna sigue la opinión del siguiente tanna: Se enseñó que «Y para él no hay sentencia de muerte» se refiere al vengador de la sangre. ¿Quizá se refiere al homicida? Cuando el versículo declara: «Porque no lo odiaba anteriormente», el homicida ya fue mencionado. Por tanto, «Y para él no hay sentencia de muerte» se refiere al vengador de la sangre.
תנן מוסרין לו שני ת"ח שמא יהרגנו בדרך וידברו אליו מאי לאו דמתרו ביה דאי קטיל בר קטלא הוא
Aprendimos que se entregaban al homicida dos estudiosos de la Torá para acompañarlo, por temor a que el vengador lo matara por el camino, y ellos hablarían con él. ¿No significa que debían advertirle que, si lo mataba, él mismo sería merecedor de muerte?
לא כדתניא וידברו אליו דברים הראוים לו אומרים לו אל תנהג בו מנהג שופכי דמים בשגגה בא מעשה לידו ר"מ אומר הוא מדבר ע"י עצמו שנאמר (דברים יט, ד) וזה דבר הרוצח אמרו לו הרבה שליחות עושה
No. Significa lo que se enseñó: «Hablarán con él» palabras apropiadas para persuadirlo. Le dirán: «No te comportes como quienes derraman sangre; este hecho llegó a su mano inadvertidamente». Rabí Meir dice: El propio homicida habla en su defensa, como está escrito: «Y esta es la palabra del homicida». Los Sabios le dijeron: Muchas veces un representante puede cumplir una misión mejor que el interesado.
אמר מר בשגגה בא מעשה לידו פשיטא דאי במזיד בר גלות הוא אין
El maestro dijo: «Este hecho llegó a su mano inadvertidamente». Esto parece evidente, pues si lo hizo deliberadamente no está sujeto al exilio.
והא תניא ר' יוסי בר' יהודה אומר בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט וב"ד שולחין ומביאין אותם משם
¿Es así? Se enseñó que Rabí Yosí bar Yehudá dice: Inicialmente, tanto quien mató inadvertidamente como quien mató deliberadamente se apresuraban a huir a las ciudades de refugio; después, el tribunal enviaba agentes para traerlos de allí.
מי שנתחייב מיתה הרגוהו שנאמר (דברים יט, יב) ושלחו זקני עירו ולקחו אותו משם ונתנו אותו ביד גואל הדם ומת מי שלא נתחייב פטרוהו שנאמר (במדבר לה, כה) והצילו העדה את הרוצח מיד גואל הדם מי שנתחייב גלות מחזירין אותו למקומו שנא' (במדבר לה, כה) והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה
A quien merecía la muerte, lo ejecutaban, como está escrito: «Los ancianos de su ciudad enviarán a tomarlo de allí, lo entregarán en manos del vengador de la sangre y morirá». A quien no merecía castigo, lo liberaban, como está escrito: «La congregación salvará al homicida de manos del vengador». A quien estaba obligado al exilio, lo devolvían, como está escrito: «La congregación lo devolverá a su ciudad de refugio, a la cual había huido».
רבי אומר מעצמן הן גולין כסבורין הן אחד שוגג ואחד מזיד קולטות והן אינן יודעין שבשוגג קולטות במזיד אינן קולטות
Rabí Yehudá HaNasí dice: Tanto quien actuó inadvertidamente como quien actuó deliberadamente huían por iniciativa propia, porque pensaban que las ciudades acogían a ambos. No sabían que solamente acogen a quien actuó inadvertidamente y no a quien actuó deliberadamente.
א"ר אלעזר עיר שרובה רוצחים אינה קולטת שנאמר (יהושע כ, ד) ודבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו ולא שהושוו דבריהן לדבריו
Rabí Elazar dijo: Una ciudad cuya mayoría de habitantes son homicidas no acoge a otro homicida, como está escrito: «Hablará a oídos de los ancianos de aquella ciudad sus palabras»; se requiere que sus palabras sean diferentes de las palabras de los habitantes, no que todos tengan historias semejantes.
וא"ר אלעזר עיר שאין בה זקנים אינה קולטת דבעינן זקני העיר וליכא איתמר עיר שאין בה זקנים רבי אמי ור' אסי חד אומר קולטת וחד אומר אינה קולטת למאן דאמר אינה קולטת בעינן זקני העיר וליכא למאן דאמר קולטת מצוה בעלמא
Rabí Elazar dijo además: Una ciudad que no posee ancianos no acoge, porque necesitamos «los ancianos de la ciudad» y no los hay. Se enseñó que Rabí Ami y Rabí Asi discreparon acerca de una ciudad sin ancianos. Uno dice que acoge y el otro que no. Según quien dice que no acoge, el versículo exige ancianos y no los hay. Según quien dice que acoge, la presencia de ancianos es solamente una mitzvá ideal, pero no una condición indispensable.
ועיר שאין בה זקנים ר' אמי ורבי אסי חד אמר נעשה בה בן סורר ומורה וחד אמר אין נעשה בה בן סורר ומורה למ"ד אין נעשה בה בן סורר ומורה בעינן (דברים כא, יט) זקני עירו וליכא למ"ד נעשה בה בן סורר ומורה מצוה בעלמא
Rabí Ami y Rabí Asi discreparon igualmente respecto de si en una ciudad sin ancianos puede juzgarse a un hijo rebelde y contumaz. Uno dice que sí y el otro que no. Según quien dice que no, necesitamos «los ancianos de su ciudad» y no los hay. Según quien dice que sí, la presencia de ancianos es solamente una mitzvá ideal.
ועיר שאין בה זקנים ר' אמי ור' אסי חד אמר מביאה עגלה ערופה וחד אמר אינה מביאה עגלה ערופה למ"ד אינה מביאה עגלה ערופה בעינן (דברים כא, ג) זקני העיר ההיא וליכא למאן דאמר מביאה עגלה ערופה מצוה בעלמא
También discreparon respecto de si una ciudad sin ancianos lleva una novilla desnucada por un muerto encontrado. Uno dice que la lleva y el otro que no. Según quien dice que no, necesitamos «los ancianos de aquella ciudad» y no los hay. Según quien dice que sí, su presencia es únicamente una mitzvá ideal.
א"ר חמא בר חנינא מפני מה נאמרה פרשת רוצחים
Rabí Jama bar Janiná dijo: ¿Por qué el pasaje de los homicidas fue expresado…
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
20
Pasajes
100%
ES
0
Refs
0
Guardado
מכות י׳ ב
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de julio de 2026.
