Sanhedrín 108b:1
א"כ לא נפנה דרך כרמים
«Entonces no abriremos el camino hacia las viñas».
א"כ לא נפנה דרך כרמים
«Entonces no abriremos el camino hacia las viñas».
דרש רבא מאי דכתיב (איוב יב, ה) לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל מלמד שהיה נח הצדיק מוכיח אותם ואמר להם דברים שהם קשים כלפידים והיו (בוזים) [מבזין] אותו אמרו לו זקן תיבה זו למה אמר להם הקב"ה מביא עליכם את המבול אמרו מבול של מה אם מבול של אש יש לנו דבר אחר ועליתה שמה ואם של מים הוא מביא אם מן הארץ הוא מביא יש לנו עששיות של ברזל שאנו מחפין בהם את הארץ ואם מן השמים הוא מביא יש לנו דבר ועקב שמו ואמרי לה עקש שמו
Rava interpretó (Job 12:5): «Una antorcha despreciada por los pensamientos del que vive seguro, dispuesta para los pies vacilantes». Esto enseña que Nóaj el justo los reprendía con palabras duras como antorchas, pero lo despreciaban. Le preguntaban: «Anciano, ¿para qué sirve esta arca?». Respondía: «El Santo, bendito sea, traerá sobre ustedes el Diluvio». Preguntaban: «¿Un diluvio de qué? Si es de fuego, tenemos una sustancia llamada Alitá; si es de agua que sale de la tierra, tenemos láminas de hierro con las que cubriremos la tierra; y si cae de los cielos, tenemos una sustancia llamada Ékev, o según otros, Ikesh».
אמר להם הוא מביא מבין עקבי רגליכם שנאמר (איוב יב, ה) נכון למועדי רגל תניא מימי המבול קשים כשכבת זרע שנאמר נכון למועדי רגל אמר רב חסדא ברותחין קלקלו בעבירה וברותחין נידונו כתיב הכא (בראשית ח, א) וישכו המים וכתיב התם (אסתר ז, י) וחמת המלך שככה
Les dijo: «Lo traerá de entre los talones de sus pies», como está escrito (Job 12:5): «Dispuesta para los pies vacilantes». Se enseñó que las aguas del Diluvio eran densas como el semen. Dijo Rav Jisdá: «Pecaron en actos ardientes y fueron juzgados con aguas ardientes». Aquí dice (Génesis 8:1): «Las aguas se calmaron», y allí (Ester 7:10): «Se calmó la ira del rey».
(בראשית ז, י) ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ מה טיבם של שבעת הימים
(Génesis 7:10): «Al cabo de siete días llegaron las aguas del Diluvio sobre la tierra». ¿A qué corresponden esos siete días?
אמר רב אלו ימי אבילות של מתושלח ללמדך שהספדן של צדיקים מעכבין את הפורענות לבא דבר אחר לשבעת ששינה עליהם הקב"ה סדר בראשית שהיתה חמה יוצאת ממערב ושוקעת במזרח דבר אחר שקבע להם הקב"ה זמן גדול ואח"כ זמן קטן ד"א לשבעת הימים שהטעימם מעין העולם הבא כדי שידעו מה טובה מנעו מהן
Dijo Rav: «Son los días de duelo por Metushelaj, para enseñarte que el duelo por los justos retrasa la desgracia». Otra explicación: durante siete días el Santo, bendito sea, cambió el orden de la Creación, y el sol salía por el oeste y se ponía por el este. Otra explicación: Dios estableció para ellos un plazo largo y después uno corto. Otra explicación: durante siete días les dejó probar algo del Mundo Venidero, para que supieran qué bien habían perdido.
(בראשית ז, ב) מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו אישות לבהמה מי אית לה א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן מאותם שלא נעבדה בהם עבירה
(Génesis 7:2): «De todo animal puro tomarás siete parejas, macho y su hembra». ¿Tienen los animales matrimonio? Dijo rabí Shmuel bar Najmaní en nombre de rabí Yonatán: «De aquellos con los que no se había cometido transgresión».
מנא ידע אמר רב חסדא שהעבירן לפני התיבה כל שהתיבה קולטתו בידוע שלא נעבדה בהם עבירה וכל שאין התיבה קולטתו בידוע שנעבדה בה עבירה רבי אבהו אמר מאותן הבאין מאיליהן
¿Cómo lo supo? Dijo Rav Jisdá: «Los hizo pasar delante del arca. Aquellos que el arca admitía no habían participado en una transgresión, y los que no admitía sí». Rabí Abahu dijo: «De los que vinieron por sí solos».
(בראשית ו, יד) עשה לך תיבת עצי גופר מאי גופר אמר רב אדא אמרי דבי ר' שילא זו מבליגה ואמרי לה גולמיש
(Génesis 6:14): «Hazte un arca de madera de gófer». ¿Qué es gófer? Dijo Rav Ada, según la escuela de rabí Sheila: «Es la madera llamada mabliga»; y otros dicen: «Golmish».
צוהר תעשה לתיבה א"ר יוחנן אמר לו הקב"ה לנח קבע בה אבנים טובות ומרגליות כדי שיהיו מאירות לכם כצהרים
«Harás una abertura de luz para el arca». Dijo rabí Yojanán: «El Santo, bendito sea, dijo a Nóaj: “Coloca en ella piedras preciosas y perlas, para que los iluminen como el mediodía”».
(בראשית ו, טז) ואל אמה תכלנה מלמעלה דבהכי [הוא] דקיימא
(Génesis 6:16): «La terminarás en un codo por arriba»: porque así se mantiene firme.
(בראשית ו, טז) תחתיים שנים ושלישים תעשה תנא תחתיים לזבל אמצעיים לבהמה עליונים לאדם
(Génesis 6:16): «La harás con pisos inferior, segundo y tercero». Se enseñó: «El piso inferior para el estiércol, el intermedio para los animales y el superior para las personas».
(בראשית ח, ז) וישלח את העורב אמר ר"ל תשובה ניצחת השיבו עורב לנח אמר לו רבך שונאני ואתה שנאתני רבך שונאני מן הטהורין שבעה מן הטמאים שנים ואתה שנאתני שאתה מניח ממין שבעה ושולח ממין שנים אם פוגע בי שר חמה או שר צנה לא נמצא עולם חסר בריה אחת או שמא לאשתי אתה צריך
(Génesis 8:7): «Envió al cuervo». Reish Lakish dijo: «El cuervo dio a Nóaj una respuesta contundente: “Tu Señor me odia y tú me odias. Tu Señor me odia porque tomó siete de los puros y solo dos de los impuros; tú me odias porque dejas a los de siete y envías a uno de los de dos. Si me daña el ángel del calor o el del frío, ¿no quedará el mundo sin una especie? ¿O acaso necesitas a mi compañera?”».
אמר לו רשע במותר לי נאסר לי בנאסר לי לא כ"ש
Nóaj le respondió: «¡Malvado! Si aun con la que me está permitida tengo prohibido unirme, ¡cuánto más con la que me está prohibida!».
ומנלן דנאסרו דכתיב (בראשית ו, יח) ובאת אל התיבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך וכתיב (בראשית ח, טז) צא מן התיבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך וא"ר יוחנן מיכן אמרו שנאסרו בתשמיש המטה
¿De dónde se sabe que estaban prohibidas las relaciones? Está escrito (Génesis 6:18): «Entrarás en el arca, tú y tus hijos, tu esposa y las esposas de tus hijos contigo», y (Génesis 8:16): «Sal del arca, tú y tu esposa, tus hijos y las esposas de tus hijos contigo». Dijo rabí Yojanán: «De aquí dedujeron que las relaciones conyugales estaban prohibidas».
ת"ר שלשה שמשו בתיבה וכולם לקו כלב ועורב וחם כלב נקשר עורב רק חם לקה בעורו
Enseñaron los sabios: «Tres mantuvieron relaciones en el arca y todos fueron castigados: el perro, el cuervo y Jam. El perro quedó atado al aparearse; el cuervo escupe el semen; y Jam fue castigado en la piel».
(בראשית ח, ח) וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים א"ר ירמיה מכאן שדירתן של עופות טהורים עם הצדיקים
(Génesis 8:8): «Envió de sí una paloma para ver si las aguas habían disminuido». Dijo rabí Yirmiyá: «De aquí se aprende que las aves puras habitan junto a los justos».
(בראשית ח, יא) והנה עלה זית טרף בפיה א"ר אלעזר אמרה יונה לפני הקב"ה רבש"ע יהיו מזונותי מרורים כזית ומסורים בידך ואל יהיו מתוקים כדבש ומסורים ביד בשר ודם מאי משמע דהאי טרף לישנא דמזוני הוא דכתיב (משלי ל, ח) הטריפני לחם חוקי
(Génesis 8:11): «He aquí que traía en su pico una hoja de olivo arrancada». Dijo rabí Elazar: «La paloma dijo al Santo, bendito sea: “Señor del universo, que mi sustento sea amargo como la aceituna, pero entregado por Tu mano, y no dulce como la miel y recibido de manos de un ser humano”». ¿Cómo sabemos que «arrancada» puede expresar sustento? Porque está escrito (Proverbios 30:8): «Dame de comer el pan necesario».
(בראשית ח, יט) למשפחותיהם יצאו מן התיבה א"ר יוחנן למשפחותם ולא הם
(Génesis 8:19): «Salieron del arca según sus familias». Dijo rabí Yojanán: «Según sus familias, pero no tal como habían entrado».
אמר רב חנא בר ביזנא אמר ליה אליעזר לשם רבא כתיב למשפחותיהם יצאו מן התיבה אתון היכן הויתון א"ל צער גדול היה לנו בתיבה בריה שדרכה להאכילה ביום האכלנוה ביום שדרכה להאכילה בלילה האכלנוה בלילה האי זקיתא לא הוה ידע אבא מה אכלה יומא חד הוה יתיב וקא פאלי רמונא נפל תולעתא מינה אכלה מיכן ואילך הוה גביל לה חיזרא כי מתלע אכלה
Dijo Rav Janá bar Bizná: «Eliezer preguntó a Shem el Grande: “Está escrito que salieron del arca según sus familias. ¿Cómo estuvieron allí ustedes?”. Respondió: “Sufrimos mucho en el arca. Alimentábamos de día a los animales que comían de día, y de noche a los que comían de noche. Mi padre no sabía qué comía el camaleón. Un día, mientras pelaba una granada, cayó de ella un gusano y el camaleón se lo comió. Desde entonces preparaba ramas en las que se criaban gusanos para alimentarlo”».
אריא אישתא זינתיה דאמר רב לא בציר משיתא ולא טפי מתריסר זינא אישתא אורשינה אשכחיניה אבא דגני בספנא דתיבותא א"ל לא בעית מזוני א"ל חזיתיך דהות טרידא אמינא לא אצערך א"ל יהא רעוא דלא תמות שנאמר (איוב כט, יח) ואומר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים
«Al león lo alimentaba la fiebre», pues dijo Rav: «La fiebre alimenta durante no menos de seis y no más de doce días». «Mi padre encontró al ave urshina durmiendo en la bodega del arca. Le preguntó: “¿No necesitas alimento?”. Respondió: “Vi que estabas ocupado y no quise molestarte”. Le dijo: “¡Que sea Su voluntad que no mueras!”», como está escrito (Job 29:18): «Dije: “Moriré junto a mi nido y multiplicaré mis días como el ave fénix”».
אמר רב חנה בר לואי אמר שם רבא לאליעזר כי אתו עלייכו מלכי מזרח ומערב אתון היכי עבידיתו אמר ליה אייתי הקב"ה לאברהם ואותביה מימיניה והוה שדינן עפרא והוו חרבי גילי והוי גירי שנאמר (תהלים קי, א) מזמור לדוד נאם ה' לאדוני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך וכתיב (ישעיהו מא, ב) מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו
Dijo Rav Janá bar Livai: «Shem el Grande preguntó a Eliezer: “Cuando los reyes del oriente y del occidente vinieron contra ustedes, ¿qué hicieron?”. Respondió: “El Santo, bendito sea, trajo a Abraham y lo sentó a Su derecha. Nosotros arrojábamos polvo y se transformaba en espadas, y paja que se convertía en flechas”», como está escrito (Salmos 110:1): «Salmo de David: el Señor dijo a mi señor: “Siéntate a Mi derecha hasta que ponga a tus enemigos como estrado de tus pies”», y (Isaías 41:2): «¿Quién despertó desde el oriente al justo, lo llamó a Sus pies, entregó naciones ante él y lo hizo dominar reyes, volviéndolos como polvo ante su espada y como paja llevada por su arco?».
נחום איש גם זו הוה רגיל דכל דהוה סלקא ליה אמר גם זו לטובה יומא חד בעו [ישראל] לשדורי דורון לקיסר אמרי בהדי
Najum Ish Gam Zu acostumbraba decir ante todo lo que le sucedía: «También esto es para bien». Un día Israel quiso enviar un regalo al emperador. Dijeron: «Con...»
סנהדרין ק״ח ב
22 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.