Sanhedrín 46a:1
השתא דמרחקי מהדדי אהני לרבויי עבודת כוכבים דדמי ליה בכל מילי
Ahora que las expresiones están separadas, esto permite incluir también la idolatría, que se asemeja al caso particular en todos los aspectos.
השתא דמרחקי מהדדי אהני לרבויי עבודת כוכבים דדמי ליה בכל מילי
Ahora que las expresiones están separadas, esto permite incluir también la idolatría, que se asemeja al caso particular en todos los aspectos.
ור' אליעזר דריש ריבויי ומיעוטי והומת ותלית רבוי כי קללת מיעוט אי הוו מקרבי להדדי לא הוו מרבינן אלא עבודת כוכבי' דדמי לה בכל מילי השתא דמרחקי מהדדי אהני לרבויי שאר הנסקלין:
Rabí Eliezer interpreta inclusiones y exclusiones: «Será ejecutado y lo colgarás» incluye; «Porque el colgado es una maldición» excluye. Si las expresiones estuvieran juntas, incluiríamos solo la idolatría, que se asemeja al blasfemo en todo; al estar separadas, esto permite incluir a todos los demás condenados a lapidación.
האיש תולין וכו': מ"ט דרבנן אמר קרא (דברים כא, כב) ותלית אותו אותו ולא אותה ור' אליעזר אותו בלא כסותו
«Al hombre se lo cuelga…». ¿Cuál es la razón de los sabios? La Escritura dice (Deuteronomio 21:22): «Lo colgarás»: a él, no a ella. Y Rabí Eliezer entiende «a él» como sin sus ropas.
ורבנן אין הכי נמי אלא אמר קרא (דברים כא, כב) וכי יהיה באיש חטא איש ולא אשה
¿Y los sabios? También admiten esa interpretación, pero la Escritura dice (Deuteronomio 21:22): «Si un hombre tiene un delito»: un hombre, no una mujer.
ור' אליעזר האי וכי יהיה באיש מאי דריש ביה אמר ריש לקיש ההוא למעוטי בן סורר ומורה והתניא בן סורר ומורה נסקל ונתלה דברי ר' אליעזר אלא אמר רב נחמן בר יצחק לרבות בן סורר ומורה מאי טעמא
¿Y cómo interpreta Rabí Eliezer «Si un hombre»? Reish Lakish dijo que excluye al hijo descarriado y rebelde. Pero se enseñó que Rabí Eliezer dice: «El hijo descarriado y rebelde es lapidado y colgado». Más bien, Rav Najmán bar Yitzjak dijo que sirve para incluir al hijo descarriado y rebelde. ¿Por qué?
דאמר קרא וכי יהיה באיש חטא איש ולא בן חטא מי שעל חטאו נהרג יצא בן סורר ומורה שעל שום סופו נהרג הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות:
Porque está escrito «Si un hombre tiene un delito»: un hombre y no un hijo; uno que muere por su acto, y no el hijo descarriado y rebelde, que muere por lo que se prevé que hará en el futuro. Es una exclusión seguida de otra exclusión, y dos exclusiones juntas vienen a incluir.
אמר להן רבי אליעזר והלא שמעון בן שטח תלה נשים כו': אמר רב חסדא לא שנו אלא בשתי מיתות אבל במיתה אחת דנין והא מעשה דשמעון בן שטח דמיתה אחת הואי וקא אמרו ליה דאין דנין
«Rabí Eliezer les dijo: ¿Acaso Shimón ben Shétaj no colgó mujeres…?». Rav Jisdá dijo que la regla de no juzgar a dos en un mismo día solo rige cuando se trata de dos tipos de pena de muerte, pero, si ambas son la misma, pueden juzgarse. Sin embargo, el episodio de Shimón ben Shétaj trataba de una sola pena y, aun así, los sabios le objetaron que no se juzga a dos.
אלא אי איתמר הכי איתמר לא שנו אלא במיתה אחת כעין שתי מיתות והיכי דמי כגון שתי עבירות אבל במיתה אחת ועבירה אחת דנין
Más bien, si se dijo algo, fue así: no se juzga a dos en un mismo día cuando una sola pena corresponde a dos delitos distintos, como si fueran dos penas diferentes; pero si es la misma pena por el mismo delito, sí se puede juzgar.
מתיב רב אדא בר אהבה אין דנין שנים ביום אחד ואפילו בנואף ונואפת תרגמא רב חסדא בבת כהן ובועלה
Rav Adá bar Ahavá objetó: no se juzga a dos en un mismo día, ni siquiera a un adúltero y una adúltera. Rav Jisdá explicó que se trata de la hija de un sacerdote y de su amante.
או בבת כהן וזוממי זוממיה
O de la hija de un sacerdote y de los testigos que intentaron incriminar falsamente a los testigos de su caso.
תניא ר"א בן יעקב אומר שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא כדי לעשות סייג לתורה
Se enseñó: Rabí Eliezer ben Yaakov dice: «He oído que el tribunal puede imponer azotes y castigos no previstos expresamente por la Torá, no para transgredir sus palabras, sino para establecer una protección para la Torá».
ומעשה באחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים והביאוהו לבית דין וסקלוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך שוב מעשה באדם אחד שהטיח את אשתו תחת התאנה והביאוהו לבית דין והלקוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך:
Ocurrió que, en los días de los griegos, un hombre montó a caballo en Shabat; lo llevaron ante el tribunal y lo lapidaron, no porque esa fuera su pena legal, sino porque las circunstancias lo requerían. En otra ocasión, un hombre tuvo relaciones con su esposa bajo una higuera, lo llevaron ante el tribunal y lo azotaron, no porque legalmente mereciera ese castigo, sino porque la época lo requería.
מתני׳ כיצד תולין אותו משקעין את הקורה בארץ והעץ יוצא ומקיף שתי ידיו זו על גב זו ותולה אותו רבי יוסי אומר הקורה מוטה על הכותל ותולה אותו כדרך שהטבחין עושין
Mishná: ¿Cómo se cuelga al condenado? Se hunde una viga en tierra, y de ella sale un madero; se juntan sus dos manos, una encima de otra, y se lo cuelga. Rabí Yosí dice: la viga se apoya inclinada contra una pared y se lo cuelga como hacen los carniceros.
ומתירין אותו מיד ואם לן עובר עליו בלא תעשה שנאמר (דברים כא, כג) לא תלין נבלתו על העץ כי קבר תקברנו כי קללת אלהים תלוי וגו' כלומר מפני מה זה תלוי מפני שבירך את השם ונמצא שם שמים מתחלל
Lo descuelgan inmediatamente. Si queda colgado durante la noche, se transgrede una prohibición, pues está dicho (Deuteronomio 21:23): «No dejarás su cuerpo colgado durante la noche en el árbol; ciertamente lo enterrarás, pues el colgado es una maldición de Dios». Es decir: ¿por qué está colgado? Porque maldijo el Nombre, y así resulta profanado el Nombre celestial.
אמר רבי מאיר בשעה שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי אם כן המקום מצטער על דמן של רשעים שנשפך קל וחומר על דמן של צדיקים
Rabí Meir dijo: cuando una persona sufre, ¿qué dice la Shejiná? «¡Qué dolor en mi cabeza! ¡Qué dolor en mi brazo!». Si el Omnipresente sufre por la sangre derramada de los malvados, ¡con mayor razón por la sangre de los justos!
ולא זו בלבד אמרו אלא כל המלין את מתו עובר בלא תעשה הלינהו לכבודו להביא לו ארון ותכריכים אינו עובר עליו
Y no solo dijeron esto, sino que todo el que deja a su muerto sin enterrar durante la noche transgrede una prohibición. Si lo demora en honor del difunto para traerle un ataúd o mortajas, no la transgrede.
ולא היו קוברין אותו בקברות אבותיו אלא שתי בתי קברות היו מתוקנין לבית דין אחת לנהרגין ולנחנקין ואחת לנסקלין ולנשרפין נתעכל הבשר מלקטין את העצמות וקוברין אותן במקומן והקרובים באים ושואלים בשלום הדיינין ובשלום העדים כלומר שאין בלבנו עליכם שדין אמת דנתם
No lo enterraban en las sepulturas de sus padres, sino que el tribunal tenía preparados dos cementerios: uno para los decapitados y estrangulados, y otro para los lapidados y quemados. Una vez descompuesta la carne, recogían los huesos y los enterraban en su lugar. Los familiares acudían a saludar a los jueces y a los testigos, es decir, para mostrar que no guardaban resentimiento contra ellos, porque habían juzgado con verdad.
סנהדרין מ״ו א
17 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.