זמר בכל יום זמר בכל יום אמר רב יצחק בר אבודימי מאי קרא שנאמר (משלי טז, כו) נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו הוא עמל במקום זה ותורתו עומלת לו במקום אחר
«¡Repite tu estudio todos los días! ¡Repite tu estudio todos los días!». Dijo Rav Yitzjak bar Avudimí: «¿Qué versículo lo enseña? (Proverbios 16:26): “El alma del que trabaja trabaja para él, pues su boca lo impulsa”. Él se esfuerza en un lugar y su Torá trabaja para él en otro».
אמר רבי אלעזר כל אדם לעמל נברא שנאמר (איוב ה, ז) כי אדם לעמל יולד איני יודע אם לעמל פה נברא אם לעמל מלאכה נברא כשהוא אומר כי אכף עליו פיהו הוי אומר לעמל פה נברא ועדיין איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה כשהוא אומר (יהושע א, ח) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך הוי אומר לעמל תורה נברא והיינו דאמר רבא כולהו גופי דרופתקי נינהו טובי לדזכי דהוי דרופתקי דאורייתא
Dijo rabí Elazar: «Toda persona fue creada para esforzarse, pues está escrito (Job 5:7): “El hombre nace para el esfuerzo”. No sé si fue creado para el esfuerzo de la boca o para el trabajo manual. Cuando dice: “Su boca lo impulsa”, deducimos que fue creado para el esfuerzo de la boca. Pero todavía no sé si para el estudio de Torá o para la conversación. Cuando dice (Josué 1:8): “Este libro de la Torá no se apartará de tu boca”, deducimos que fue creado para esforzarse en la Torá». Esto es lo que dijo Rava: «Todos los cuerpos son recipientes de trabajo; feliz aquel que merece ser recipiente de la Torá».
(משלי ו, לב) ונואף אשה חסר לב אמר ריש לקיש זה הלומד תורה לפרקים שנאמר (משלי כב, יח) כי נעים כי תשמרם בבטנך יכונו יחדיו על שפתיך
(Proverbios 6:32): «El que adultera con una mujer carece de corazón». Dijo Reish Lakish: «Esto se refiere a quien estudia Torá solo ocasionalmente, pues está escrito (Proverbios 22:18): “Será agradable si las guardas en tu interior, si juntas permanecen en tus labios”».
ת"ר (במדבר טו, ל) והנפש אשר תעשה ביד רמה זה מנשה בן חזקיה שהיה יושב ודורש בהגדות של דופי
Enseñaron nuestros sabios (Números 15:30): «La persona que actúe con mano alzada». Esto se refiere a Menashé, hijo de Jizkiyahu, que se sentaba a exponer interpretaciones burlonas.
אמר וכי לא היה לו למשה לכתוב אלא (בראשית לו, כב) ואחות לוטן תמנע ותמנע היתה פלגש לאליפז (בראשית ל, יד) וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה יצאה ב"ק ואמרה לו (תהלים נ, כ-כא) תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך
Decía: «¿No tenía Moshé nada más que escribir que (Génesis 36:22): “La hermana de Lotán era Timná”, “Timná fue concubina de Elifaz”, y (Génesis 30:14): “Reuvén fue en los días de la siega del trigo y encontró mandrágoras en el campo”?». Salió una voz celestial y le dijo (Salmos 50:20-21): «Te sientas y hablas contra tu hermano y difamas al hijo de tu madre. Estas cosas hiciste y Yo guardé silencio. Pensaste que Yo sería como tú; te reprenderé y pondré todo ante tus ojos».
ועליו מפורש בקבלה (ישעיהו ה, יח) הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה מאי כעבות העגלה א"ר אסי יצר הרע בתחלה דומה לחוט של כוביא ולבסוף דומה לעבות העגלה
Acerca de él se declara explícitamente en los profetas (Isaías 5:18): «¡Ay de los que arrastran la iniquidad con cuerdas de falsedad y el pecado como con sogas de carreta!». ¿Qué significa «como con sogas de carreta»? Dijo Rav Asi: «Al principio la inclinación al mal es como el hilo de una telaraña y al final como la cuerda de una carreta».
דאתן עלה מיהת אחות לוטן תמנע מאי היא תמנע בת מלכים הואי דכתיב (בראשית לו, כט) אלוף לוטן אלוף תמנע וכל אלוף מלכותא בלא תאגא היא
Volviendo al asunto: ¿qué significa «la hermana de Lotán era Timná»? Timná era hija de reyes, pues está escrito (Génesis 36:29): «El jefe Lotán, el jefe Timná», y cada jefe era un gobernante sin corona.
בעיא לאיגיורי באתה אצל אברהם יצחק ויעקב ולא קבלוה הלכה והיתה פילגש לאליפז בן עשו אמרה מוטב תהא שפחה לאומה זו ולא תהא גבירה לאומה אחרת נפק מינה עמלק דצערינהו לישראל מאי טעמא דלא איבעי להו לרחקה
Quiso convertirse. Acudió ante Abraham, Yitzjak y Yaakov, pero no la aceptaron. Fue y se convirtió en concubina de Elifaz, hijo de Esav, diciendo: «Prefiero ser sierva en este pueblo que señora en otro». De ella descendió Amalek, que afligió a Israel. ¿Por qué? Porque no debieron haberla rechazado.
וילך ראובן בימי קציר חטים אמר רבא בר' יצחק אמר רב מכאן לצדיקים שאין פושטין ידיהן בגזל וימצא דודאים בשדה מאי דודאים אמר רב יברוחי לוי אמר סיגלי ר' יונתן אמר (סיבסוך) [סביסקי]:
«Reuvén fue en los días de la siega del trigo». Dijo Rava, hijo de rabí Yitzjak, en nombre de Rav: «De aquí aprendemos que los justos no extienden la mano para robar». «Encontró mandrágoras en el campo». ¿Qué son «mandrágoras»? Rav dijo: «Yavrují». Leví dijo: «Violetas». Rabí Yonatán dijo: «Sabiskí».
א"ר אלכסנדרי כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה שנאמר (ישעיהו כז, ה) או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי:
Dijo rabí Alexandrí: «Todo aquel que se ocupa de la Torá por sí misma establece paz entre la corte celestial y la corte terrenal, pues está escrito (Isaías 27:5): “Que se aferre a Mi fortaleza; que haga la paz conmigo, que haga la paz conmigo”».
רב אמר כאילו בנה פלטרין של מעלה ושל מטה שנאמר (ישעיהו נא, טז) ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסד ארץ (אמר ריש לקיש) [רבי יוחנן אמר] אף מגין על כל העולם כולו שנאמר ובצל ידי כסיתיך ולוי אמר אף מקרב את הגאולה שנאמר (ישעיהו נא, טז) ולאמר לציון עמי אתה
Rav dijo: «Es como si hubiera construido palacios arriba y abajo, pues está escrito (Isaías 51:16): “He puesto Mis palabras en tu boca y te he cubierto con la sombra de Mi mano, para plantar los cielos y fundar la tierra”». Rabí Yojanán dijo: «También protege a todo el mundo, pues está escrito: “Te he cubierto con la sombra de Mi mano”». Y Leví dijo: «También acerca la redención, pues está escrito (Isaías 51:16): “Para decir a Tzión: Tú eres Mi pueblo”».
אמר ריש לקיש כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו שנאמר (בראשית יב, ה) ואת הנפש אשר עשו בחרן ר' (אליעזר) אומר כאילו עשאן לדברי תורה שנאמר (דברים כט, ח) ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם רבא אמר כאילו עשאו לעצמו שנאמר ועשיתם אותם אל תקרי אותם אלא אתם
Dijo Reish Lakish: «A quien enseña Torá al hijo de su prójimo, la Escritura se lo considera como si lo hubiera creado, pues está escrito (Génesis 12:5): “Las almas que hicieron en Jarán”». Rabí Eliezer dice: «Es como si hubiera producido las palabras de Torá, pues está escrito (Deuteronomio 29:8): “Guardarán las palabras de este pacto y las cumplirán”». Rava dijo: «Es como si se hubiera creado a sí mismo, pues está escrito: “Las cumplirán”; no leas “a ellas”, sino “a ustedes”».
אמר רבי אבהו כל המעשה את חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה שנאמר (שמות יז, ה) ומטך אשר הכית בו את היאר וכי משה הכהו והלא אהרן הכהו אלא לומר לך כל המעשה את חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה:
Dijo rabí Abahu: «A quien mueve a su prójimo a cumplir una mitzvá, la Escritura le atribuye como si él mismo la hubiera realizado, pues está escrito (Éxodo 17:5): “Tu vara, con la que golpeaste el río”. ¿Acaso Moshé lo golpeó? Fue Aharón quien lo golpeó. Esto enseña que a quien induce a su prójimo a cumplir una mitzvá se le atribuye como si la hubiera cumplido».
אפיקורוס: רב ור' חנינא אמרי תרוייהו זה המבזה ת"ח רבי יוחנן ור' יהושע בן לוי אמרי זה המבזה חבירו בפני ת"ח
«Apikorós». Rav y rabí Janiná dicen ambos: «Es quien desprecia a un estudioso de Torá». Rabí Yojanán y rabí Yehoshúa ben Leví dicen: «Es quien desprecia a su prójimo en presencia de un estudioso de Torá».
בשלמא למ"ד המבזה חבירו בפני ת"ח אפיקורוס הוי מבזה תלמיד חכם עצמו מגלה פנים בתורה שלא כהלכה הוי אלא למ"ד מבזה תלמיד חכם עצמו אפיקורוס הוי מגלה פנים בתורה כגון מאי כגון מנשה בן חזקיה
Es comprensible según quien dice que despreciar al prójimo ante un estudioso de Torá convierte a alguien en apikorós, mientras que despreciar al estudioso mismo equivale a interpretar la Torá contrariamente a la halajá. Pero, según quien dice que despreciar al estudioso mismo es ser apikorós, ¿qué constituye interpretar la Torá contrariamente a la halajá? Por ejemplo, Menashé hijo de Jizkiyahu.
ואיכא דמתני לה אסיפא מגלה פנים בתורה רב ור' חנינא אמרי זה המבזה ת"ח רבי יוחנן וריב"ל אמרי זה המבזה את חבירו בפני תלמיד חכם
Otros enseñan esta disputa sobre la última expresión: «Interpretar la Torá contrariamente a la halajá». Rav y rabí Janiná dicen: «Es quien desprecia a un estudioso de Torá». Rabí Yojanán y rabí Yehoshúa ben Leví dicen: «Es quien desprecia a su prójimo en presencia de un estudioso de Torá».
בשלמא למ"ד המבזה תלמיד חכם עצמו מגלה פנים בתורה הוי מבזה חבירו בפני ת"ח אפיקורוס הוי אלא למ"ד מבזה חבירו בפני תלמיד חכם מגלה פנים בתורה הוי אפיקורוס כגון מאן אמר רב יוסף כגון הני דאמרי מאי אהנו לן רבנן לדידהו קרו לדידהו תנו
Es comprensible según quien dice que despreciar al estudioso mismo es interpretar la Torá contrariamente a la halajá, y despreciar al prójimo ante el estudioso constituye ser apikorós. Pero, según quien dice que despreciar al prójimo ante un estudioso es interpretar la Torá contrariamente a la halajá, ¿quién es apikorós? Dijo Rav Yosef: «Por ejemplo, quienes dicen: “¿De qué nos sirven los rabinos? Para sí mismos estudian y para sí mismos enseñan”».
אמר ליה אביי האי מגלה פנים בתורה נמי הוא דכתיב (ירמיהו לג, כה) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי אמר רב נחמן בר יצחק מהכא נמי שמע מינה שנאמר (בראשית יח, כו) ונשאתי לכל המקום בעבורם
Abayé le dijo: «Eso también es interpretar la Torá contrariamente a la halajá, pues está escrito (Jeremías 33:25): “Si no fuera por Mi pacto día y noche, no habría establecido las leyes del cielo y de la tierra”». Dijo Rav Najmán bar Yitzjak: «También se deduce de lo escrito (Génesis 18:26): “Perdonaré a todo el lugar por causa de ellos”».
אלא כגון דיתיב קמיה רביה ונפלה ליה שמעתא בדוכתא אחריתי ואמר הכי אמרינן התם ולא אמר הכי אמר מר רבא אמר כגון הני דבי בנימין אסיא דאמרי מאי אהני לן רבנן מעולם
Más bien, se refiere a quien está sentado ante su maestro y, cuando recuerda una enseñanza en otro lugar, dice: «Así dijimos allí», en lugar de decir: «Así dijo mi maestro». Rava dijo: «Por ejemplo, los de la casa de Binyamín, el médico, que dicen: “¿De qué nos han servido jamás los rabinos...?”».
סנהדרין צ״ט ב
19 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
