פיטרא מאונא דחצבא מיחייב משום עוקר דבר מגידולו מתיב רב אושעיא התולש מעציץ נקוב חייב ושאינו נקוב פטור התם לאו היינו רביתיה הכא היינו רביתיה:
...un hongo de la pared de un cántaro es responsable por arrancar algo de su lugar de crecimiento. Rav Oshaya objetó: quien arranca una planta de una maceta perforada es responsable, pero si no está perforada está exento. Allí no es su forma natural de crecer; aquí sí lo es.
חיה ועוף כו': אמר רב הונא כותבין תפילין על גבי עור של עוף טהור אמר רב יוסף מאי קמ"ל דאית ליה עור תנינא החובל בהן חייב א"ל אביי טובא קמ"ל דאי ממתניתין הוה אמינא כיון דאית ביה ניקבי ניקבי לא קמ"ל כדאמרי במערבא כל נקב שהדיו עוברת עליו אינו נקב
«Un animal silvestre o un ave», etc. Rav Huná dijo: pueden escribirse tefilín sobre la piel de un ave pura. Rav Yosef preguntó: ¿Qué nos enseña? ¿Que tiene piel? Ya aprendimos que herir un ave genera responsabilidad. Abayé respondió: Nos enseña mucho, porque de la Mishná podría haber deducido que, como tiene múltiples agujeros, no sirve para escribir. Ahora aprendemos lo que dicen en Occidente: cualquier agujero sobre el cual pasa la tinta sin atravesarlo no se considera agujero.
מיתיבי רבי זירא (ויקרא א, יז) בכנפיו להכשיר את העור ואי ס"ד עור הוא היכי מרבי ליה קרא א"ל אביי עור הוא ורחמנא רבייה
Rabí Zeirá objetó a partir de (Levítico 1:17): «Con sus alas», que incluye su piel como apta para la ofrenda. Si realmente fuera piel, ¿por qué necesitaría un versículo para incluirla? Abayé le respondió: Es piel, y la Torá la incluyó expresamente.
איכא דאמרי א"ר זירא אף אנן נמי תנינא בכנפיו לרבות את העור אי אמרת בשלמא עור הוא היינו דאיצטריך קרא לרבוייה אלא אי אמרת לאו עור הוא אמאי איצטריך קרא לרבוייה אמר ליה אביי לעולם אימא לך לאו עור הוא ואיצטריך סד"א כיון דאית ביה פירצי פירצי מאיס קמ"ל
Otros transmiten que Rabí Zeirá dijo: Nosotros también lo aprendimos: «Con sus alas» incluye la piel. Si es piel, entendemos que se necesite el versículo para incluirla; pero si no es piel, ¿por qué incluirla? Abayé le respondió: En realidad podrías decir que no es piel; el versículo es necesario porque, como tiene muchas hendiduras, podrías pensar que resulta repugnante. Por eso nos enseña que es válida.
בעא מיניה מר בריה דרבינא מרב נחמן בר יצחק מהו לכתוב תפילין על גבי עור של דג טהור א"ל אם יבא אליהו ויאמר מאי אם יבא אליהו ויאמר אילימא אי דאית ליה עור אי דלית ליה עור הא חזינן דאית ליה עור ועוד התנן עצמות הדג ועורו מצילין באהל המת אלא אם יבא אליהו ויאמר אי פסקא זוהמא מיניה אי לא פסקא זוהמא מיניה:
Mar, hijo de Ravina, preguntó a Rav Najmán bar Yitzjak: ¿Está permitido escribir tefilín en la piel de un pez puro? Respondió: Cuando venga Eliyahu y lo diga. ¿Qué debe decir Eliyahu? Si el pez tiene piel o no, ya vemos que sí; además, aprendimos que sus huesos y piel protegen bajo una tienda contra la impureza de un cadáver. Lo que Eliyahu debe aclarar es si su mal olor desaparece completamente o no.
שמואל וקרנא הוו יתבי אגודא דנהר מלכא חזינהו למיא דקא דלו ועכירי א"ל שמואל לקרנא גברא רבה קאתי ממערבא וחייש במעיה וקא דלו מיא לאקבולי אפיה קמיה זיל תהי ליה אקנקניה אזל אשכחיה לרב א"ל מניין שאין כותבין תפילין אלא על גבי עור בהמה טהורה א"ל דכתיב (שמות יג, ט) למען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר בפיך מניין לדם שהוא אדום שנאמר (מלכים ב ג, כב) ויראו מואב מנגד את המים אדומים כדם
Shmuel y Karna estaban sentados a la orilla del río Malka. Vieron que las aguas crecían y estaban turbias. Shmuel dijo a Karna: Un gran hombre viene de Occidente, tiene dolor de vientre y las aguas se agitan para recibirlo. Ve y examina su conocimiento. Encontró a Rav y le preguntó: ¿De dónde sabemos que los tefilín solo se escriben sobre piel de un animal puro? Le respondió: Porque está escrito (Éxodo 13:9): «Para que la Torá del Señor esté en tu boca», es decir, de aquello que está permitido comer. ¿De dónde sabemos que la sangre es roja? Porque dice (II Reyes 3:22): «Moav vio desde lejos las aguas rojas como sangre».
מניין למילה שבאותו מקום נאמר כאן ערלתו ונאמר להלן ערלתו מה להלן דבר שעושה פרי אף כאן דבר שעושה פרי אימא לבו דכתיב (דברים י, טז) ומלתם את ערלת לבבכם אימא אזנו דכתיב (ירמיהו ו, י) הנה ערלה אזנם דנין ערלתו תמה מערלתו תמה ואין דנין ערלתו תמה מערלת שאינה תמה
¿De dónde sabemos que la circuncisión es en aquel órgano? Aquí se dice «su prepucio» y en otra parte se dice «su prepucio»: así como allí se refiere a algo que produce fruto, aquí también. Podría referirse al corazón, pues está escrito (Deuteronomio 10:16): «Circuncidad el prepucio de vuestro corazón». O al oído, pues está escrito (Jeremías 6:10): «Su oído está incircunciso». Se aprende la expresión completa «su prepucio» de la misma expresión completa, y no de una referencia al «prepucio» sin esa forma completa.
א"ל מאי שמך קרנא א"ל יהא רעוא דתיפוק ליה קרנא בעיניה
Le preguntó: ¿Cómo te llamas? «Karna», respondió. Le dijo: ¡Ojalá te salga un cuerno en el ojo!
לסוף עייליה שמואל לביתיה אוכליה נהמא דשערי וכסא דהרסנא ואשקייה שיכרא ולא אחוי ליה בית הכסא כי היכי דלישתלשל לייט רב ואמר מאן דמצערן לא לוקמוה ליה בני וכן הוה:
Finalmente Shmuel lo introdujo en su casa, le dio pan de cebada y pequeños peces, y le hizo beber cerveza, sin mostrarle dónde estaba el retrete, para provocarle diarrea. Rav lo maldijo y dijo: Quien me cause sufrimiento, que no tenga hijos. Y así sucedió.
כתנאי מניין למילה שבאותו מקום נאמר כאן ערלתו ונאמר להלן ערלתו מה להלן דבר שעושה פרי אף כאן דבר שעושה פרי דברי ר' יאשיה ר' נתן אומר אינו צריך הרי הוא אומר (בראשית יז, יד) וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו מקום שניכר בין זכרות לנקבות
Esto corresponde a una controversia de tanaítas: ¿De dónde sabemos que la circuncisión debe realizarse en aquel órgano? Aquí se dice «su prepucio» y en otro lugar «su prepucio»: se refiere a algo que produce fruto. Estas son las palabras de Rabí Yoshiyá. Rabí Natán dice: no hace falta esa analogía, pues está escrito (Génesis 17:14): «El varón incircunciso que no circuncide la carne de su prepucio», es decir, el lugar por el cual se distingue un hombre de una mujer.
ת"ר כותבין תפילין על גבי עור בהמה טהורה ועל גבי עור חיה טהורה ועל גבי עור נבלות וטרפות שלהן ונכרכות בשערן ונתפרות בגידן והלכה למשה מסיני שהתפילין נכרכות בשערן ונתפרות בגידן אבל אין כותבין לא על גבי עור בהמה טמאה ולא על גבי עור חיה טמאה ואינו צריך לומר על גבי עור נבלה וטרפה שלהן ואין נכרכין בשערן ואין נתפרות בגידן
Nuestros Sabios enseñaron: se pueden escribir tefilín sobre piel de un animal doméstico puro o de un animal silvestre puro, incluso si murieron sin sacrificio ritual o fueron declarados tereifá. Pueden enrollarse con sus pelos y coserse con sus tendones. Es una halajá transmitida a Moshé en el Sinaí que los tefilín se envuelven con pelos y se cosen con tendones. Pero no se escriben sobre piel de animales impuros, ni domésticos ni silvestres, mucho menos sobre sus cadáveres o los que son tereifá; tampoco se envuelven con sus pelos ni se cosen con sus tendones.
וזו שאילה שאל ביתוסי אחד את ר' יהושע הגרסי מניין שאין כותבין תפילין על עור בהמה טמאה דכתיב (שמות יג, ט) למען תהיה תורת ה' בפיך מדבר המותר בפיך אלא מעתה על גבי עור נבלות וטרפות אל יכתבו א"ל אמשול לך משל למה"ד לשני בני אדם שנתחייבו הריגה למלכות אחד הרגו מלך ואחד הרגו איספקליטור) איזה מהן משובח הוי אומר זה שהרגו מלך אלא מעתה יאכלו אמר ליה התורה אמרה (דברים יד, כא) לא תאכלו כל נבלה ואת אמרת יאכלו א"ל קאלוס:
Un betusiano preguntó a Rabí Yehoshúa Hagarsí: ¿De dónde sabemos que no pueden escribirse tefilín sobre piel de un animal impuro? Porque está escrito (Éxodo 13:9): «Para que la Torá del Señor esté en tu boca», de algo permitido para tu boca. Entonces tampoco deberían escribirse sobre piel de animales puros muertos sin sacrificio ritual o tereifá. Le respondió con una parábola: dos personas fueron condenadas a muerte por el rey; una fue ejecutada por el rey y la otra por el verdugo. ¿Cuál recibe mayor honra? La ejecutada por el rey. Entonces, ¿debería poder comerse? Le respondió: La Torá dice (Deuteronomio 14:21): «No comeréis ningún animal muerto sin sacrificio ritual», ¿y tú dices que debe comerse? Él respondió: ¡Muy bien!
מתני׳ אין עושין הילמי בשבת
MISHNÁ: No se prepara salmuera fuerte en Shabat...
שבת ק״ח א
13 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
