Shabat 113b
Shabat 113b:1
שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול דבור אסור הרהור מותר בשלמא כולהו לחיי אלא שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול מאי היא כי הא דאמר רב הונא אמר רב ואמרי ליה אמר ר' אבא אמר רב הונא היה מהלך בשבת ופגע באמת המים אם יכול להניח את רגלו ראשונה קודם שתעקר שניה מותר ואם לאו אסור
...que tu conversación de Shabat no sea como la de los días de semana. Hablar de negocios está prohibido, pero pensar en ellos está permitido. Todo esto se entiende; pero ¿qué significa no caminar en Shabat como entre semana? Rav Huná dijo en nombre de Rav, o según otros Rabí Abá en nombre de Rav Huná: si una persona camina en Shabat y encuentra un canal de agua, si puede colocar el primer pie en la otra orilla antes de levantar el segundo, puede cruzar; si no, está prohibido.
Shabat 113b:2
מתקיף לה רבא היכי ליעביד ליקף קמפיש בהילוכא ליעבר זימנין דמיתווסן מאני מיא ואתי לידי סחיטה אלא בהא כיון דלא אפשר שפיר דמי אלא כדבעא מיניה ר' מר' ישמעאל בר' יוסי מהו לפסוע פסיעה גסה בשבת א"ל וכי בחול מי הותרה שאני אומר פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם ומהדר ליה בקידושא דבי שמשי
Rava objetó: ¿Qué debe hacer? Si rodea el canal, aumenta su recorrido; si salta, podría mojarse la ropa y llegar a escurrirla. Por tanto, como no hay alternativa, puede cruzar. Más bien, se refiere a lo que Rabí preguntó a Rabí Yishmael bar Yosí: ¿Se permite dar pasos largos en Shabat? Este respondió: ¿Acaso está permitido entre semana? Pues los pasos largos disminuyen una quinientava parte de la luz de los ojos, que se recupera mediante el kidush del viernes por la noche.
Shabat 113b:3
בעא מיניה ר' מר' ישמעאל בר' יוסי מהו לאכול אדמה בשבת א"ל וכי בחול מי הותרה שאני אומר אף בחול אסור מפני שהוא מלקה אמר ר' אמי כל האוכל מעפרה של בבל כאילו אוכל מבשר אבותיו וי"א כאילו אוכל שקצים ורמשים דכתיב (בראשית ז, כג) וימח את כל היקום וגו'
Rabí preguntó a Rabí Yishmael bar Yosí: ¿Se permite comer tierra en Shabat? Respondió: ¿Acaso está permitido entre semana? Incluso entonces está prohibido, porque provoca enfermedad. Rabí Ami dijo: quien come tierra de Babilonia es como si comiera la carne de sus antepasados. Otros dicen: como si comiera reptiles y seres impuros, pues está escrito (Génesis 7:23): «Borró a todo ser viviente», etc.
Shabat 113b:4
אמר ריש לקיש למה נקרא שמה שנער שכל מתי מבול ננערו לשם א"ר יוחנן למה נקרא שמה מצולה שכל מתי מבול נצטללו לשם [וי"א כאילו אוכל] שקצים ורמשים והא ודאי איתמחויי איתמחו אמרי כיון דמלקי גזרו ביה רבנן דהא ההוא גברא דאכל גרגישתא ואכל תחלי וקדחו ליה תחליה בלביה ומית
Resh Lakish dijo: ¿Por qué se llama Shinar? Porque todos los muertos del Diluvio fueron arrastrados hasta allí. Rabí Yojanán dijo: ¿Por qué se llama Metzula, abismo? Porque los muertos del Diluvio se depositaron allí. Y otros dicen que es como comer reptiles. ¿Pero no se descompusieron por completo? Los Sabios decretaron la prohibición porque comer tierra hace enfermar. Hubo un hombre que comió una especie de arcilla y luego berros; los berros brotaron dentro de su corazón y murió.
Shabat 113b:5
(רות ג, ג) ורחצת וסכת ושמת שמלותיך א"ר אלעזר אלו בגדים של שבת (משלי ט, ט) תן לחכם ויחכם עוד אמר רבי אלעזר זו רות המואביה ושמואל הרמתי
«Te lavarás, te ungirás y te pondrás tus vestidos» (Rut 3:3). Rabí Elazar dijo: se refiere a la ropa de Shabat. «Da al sabio y será más sabio aún» (Proverbios 9:9). Rabí Elazar dijo: se refiere a Rut la moabita y Shmuel de Ramá.
Shabat 113b:6
רות דאילו נעמי קאמרה לה ורחצת וסכת ושמת שמלותיך עליך וירדת הגורן ואילו בדידה כתיב ותרד הגורן והדר ותעש ככל אשר צותה חמותה שמואל דאילו עלי קאמר ליה (שמואל א ג, ט) שכב והיה אם יקרא אליך ואמרת דבר ה' כי שומע עבדך ואילו בדידי' כתיב ביה ויבא ה' ויתיצב ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל ויאמר שמואל דבר כי שומע עבדך ולא אמר דבר ה'
A Rut, porque Noemí le dijo «Lávate, úntate, ponte tus vestidos y baja a la era», pero sobre Rut se dice que bajó a la era y solo después «hizo cuanto le había ordenado su suegra». A Shmuel, porque Elí le dijo (I Samuel 3:9): «Acuéstate y, si te llama, di: Habla, Señor, que tu siervo escucha»; cuando el Señor vino y llamó «Shmuel, Shmuel», él respondió «Habla, que tu siervo escucha», sin decir «Señor».
Shabat 113b:7
(רות ב, ג) ותלך ותבא ותלקט בשדה אמר רבי אלעזר שהלכה ובאת הלכה ובאת עד שמצאה בני אדם המהוגנין לילך עמהם (רות ב, ה) ויאמר בועז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת וכי דרכו של בועז לשאול בנערה אמר ר' אלעזר דבר חכמה ראה בה שני שבלין לקטה שלשה שבלין אינה לקטה
«Fue y vino, y recogió espigas en el campo» (Rut 2:3). Rabí Elazar dijo que caminó de un lado a otro hasta hallar personas dignas con quienes ir. «Boaz dijo al joven encargado de los segadores: ¿De quién es esta muchacha?» (Rut 2:5). ¿Acaso era costumbre de Boaz preguntar por muchachas? Rabí Elazar dijo: observó en ella una conducta sabia; recogía dos espigas caídas, pero no tres.
Shabat 113b:8
במתניתא תנא דבר צניעות ראה בה עומדות מעומד נופלות מיושב (רות ב, ח) וכה תדבקין עם נערותי וכי דרכו של בועז לדבק עם הנשים א"ר אלעזר כיון דחזא (רות א, יד) ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה אמר שרי לאידבוקי בה
Una baraita enseña que vio en ella modestia: las espigas que estaban en pie las recogía de pie y las caídas, sentada. «Permanece junto a mis muchachas» (Rut 2:8). ¿Acaso Boaz acostumbraba a acercarse a las mujeres? Rabí Elazar dijo: como vio (Rut 1:14) que «Orpá besó a su suegra, pero Rut se aferró a ella», decidió que era apropiado acercarse a Rut.
Shabat 113b:9
(רות ב, יד) ויאמר לה בועז לעת האוכל גשי הלום א"ר אלעזר רמז רמז לה עתידה מלכות בית דוד לצאת ממך דכתיב ביה הלום שנאמר (שמואל ב ז, יח) ויבא המלך דוד וישב לפני ה' ויאמר מי אנכי אדני ה' ומי ביתי כי הביאתני עד הלום (רות ב, יד) וטבלת פתך בחומץ א"ר אלעזר מכאן שהחומץ יפה לשרב
«Boaz le dijo: Acércate aquí a la hora de comer» (Rut 2:14). Rabí Elazar dijo que aludió a que de ella surgiría la monarquía de la casa de David, de quien se dice «hasta aquí» (II Samuel 7:18): «El rey David vino, se sentó ante el Señor y dijo: ¿Quién soy yo, Señor Dios, y qué es mi casa, para que me hayas traído hasta aquí?». «Moja tu pan en vinagre» (Rut 2:14). Rabí Elazar dijo: de aquí aprendemos que el vinagre es bueno contra el calor.
Shabat 113b:10
ר' שמואל בר נחמני אמר רמז רמז לה עתיד בן לצאת ממך שמעשיו קשין כחומץ ומנו מנשה (רות ב, יד) ותשב מצד הקוצרים א"ר אלעזר מצד הקוצרים ולא בתוך הקוצרים רמז רמז לה שעתידה מלכות בית דוד שתתחלק
Rabí Shmuel bar Najmaní dijo: Boaz le aludió a que de ella saldría un descendiente cuyas acciones serían ásperas como el vinagre: Menashé. «Se sentó al lado de los segadores» (Rut 2:14). Rabí Elazar dijo: al lado, no en medio; aludía a que la monarquía de la casa de David sería dividida.
Shabat 113b:11
(רות ב, יד) ויצבט לה קלי ותאכל אמר רבי אלעזר ותאכל בימי דוד ותשבע בימי שלמה ותותר בימי חזקיה ואיכא דאמרי ותאכל בימי דוד ובימי שלמה ותשבע בימי חזקיה ותותר בימי רבי דאמר מר אהוריריה דרבי הוה עתיר משבור מלכא במתניתא תנא ותאכל בעולם הזה ותשבע לימות המשיח ותותר לעתיד לבא:
«Le dio grano tostado y ella comió» (Rut 2:14). Rabí Elazar dijo: «comió» en días de David, «quedó satisfecha» en días de Shlomó, «sobró» en días de Jizkiyá. Otros dicen que comió en días de David y Shlomó, quedó satisfecha en los de Jizkiyá y sobró en días de Rabí, cuyo encargado de caballerizas era más rico que el rey Shapur. Una baraita enseñó: comió en este mundo, se saciará en los días del Mesías y sobrará para el Mundo Venidero.
Shabat 113b:12
(ישעיהו י, טז) ותחת כבודו יקד יקוד כיקוד אש א"ר יוחנן ותחת כבודו ולא כבודו ממש ר' יוחנן לטעמיה דר' יוחנן קרי למאניה מכבדותי
«Y debajo de su gloria arderá un incendio como fuego» (Isaías 10:16). Rabí Yojanán dijo: debajo de su gloria, no su gloria misma, conforme a su costumbre de llamar «mi honor» a sus vestidos.
Shabat 113b:13
ר"א אומר ותחת כבודו תחת כבודו ממש ר' שמואל בר נחמני אמר תחת כבודו כשריפת בני אהרן מה להלן שריפת נשמה וגוף קיים אף כאן שריפת נשמה וגוף קיים
Rabí Elazar dice: «Debajo de su gloria» significa realmente debajo de su gloria. Rabí Shmuel bar Najmaní dijo: se refiere a una combustión como la de los hijos de Aharón; allí sus almas ardieron y sus cuerpos quedaron intactos, y aquí también.
Shabat 113b:14
א"ר אחא בר אבא אמר רבי יוחנן
Rabí Ajá bar Abá dijo en nombre de Rabí Yojanán...
Ficha editorial de este texto
