מתני׳ רבי אליעזר אומר אם לא הביא כלי מע"ש מביאו בשבת מגולה ובסכנה מכסהו ע"פ עדים
Mishná: Rabí Eliezer dice: Si no se trajo el instrumento para la circuncisión antes de Shabat, se trae en Shabat a la vista de todos. En tiempo de peligro se lo cubre y se trae ante testigos.
ועוד אמר ר"א כורתים עצים לעשות פחמין לעשות (כלי) ברזל
Rabí Eliezer dijo además: Se puede cortar leña para hacer carbón con el que fabricar un instrumento de hierro.
(כלל) אמר ר"ע כל מלאכה שאפשר לעשותה מע"ש אינה דוחה את השבת (ומילה) שאי אפשר לעשותה מע"ש דוחה את השבת:
Rabí Akivá formuló esta regla general: Toda labor que pueda hacerse antes de Shabat no desplaza el Shabat; la circuncisión, que no puede hacerse antes de Shabat, sí lo desplaza.
גמ׳ איבעיא להו טעמא דר"א משום חבובי מצוה או דילמא משום חשדא למאי נפקא מינה לאתויי מכוסה ע"פ עדים אי אמרת משום חבובי מצוה מגולה אין מכוסה לא אלא אי אמרת משום חשדא אפי' מכוסה שפיר דמי מאי
Guemará: Se preguntaron: ¿La razón de Rabí Eliezer es demostrar amor por el precepto o evitar sospechas? ¿Qué diferencia práctica hay? Traer el instrumento cubierto en presencia de testigos. Si es por amor al precepto, debe traerse descubierto y no cubierto; pero si es para evitar sospechas, se permite traerlo cubierto. ¿Cuál es la respuesta?
איתמר א"ר לוי לא אמרה ר"א אלא לחבובי מצוה תניא נמי הכי מביאו מגולה ואין מביאו מכוסה דברי ר"א אמר רב אשי מתני' נמי דיקא דקתני ובשעת הסכנה מכסהו ע"פ עדים בסכנה אין שלא בסכנה לא שמע מינה משום חבובי מצוה שמע מינה
Se transmitió: Dijo Rabí Leví: Rabí Eliezer lo dijo únicamente para manifestar amor por el precepto. También se enseñó: Se lo trae descubierto y no cubierto, según Rabí Eliezer. Dijo Rav Ashi: La Mishná también lo confirma, pues dice «en tiempo de peligro se lo cubre ante testigos». En peligro, sí; cuando no hay peligro, no. Se deduce que es por amor al precepto.
תניא אידך מביאו מגולה ואין מביאו מכוסה דברי ר"א ר' יהודה אומר משום ר"א נוהגין היו בשעת הסכנה שהיו מביאין מכוסה ע"פ עדים
Otra baraita enseña: Se lo trae descubierto y no cubierto, según Rabí Eliezer. Rabí Yehudá dijo en nombre de Rabí Eliezer: En tiempos de peligro acostumbraban traerlo cubierto ante testigos.
איבעיא להו עדים דקאמר איהו וחד או דילמא הוא ותרי
Se preguntaron: Cuando se habla de testigos, ¿se refiere al que lleva el instrumento y otro hombre, o a él y dos hombres más?
ת"ש ובסכנה מכסהו ע"פ עדים אי אמרת בשלמא הוא ותרי שפיר אלא אי אמרת הוא וחד מאי עדים שראוים להעיד במקום אחר:
Ven y escucha: «En tiempo de peligro se lo cubre ante testigos». Si se refiere a él y dos personas, es comprensible. Pero si se refiere a él y otra persona, ¿por qué se los llama testigos? Porque ambos podrían testificar en otro asunto.
ועוד אמר ר"א: ת"ר במקומו של ר"א היו כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל בשבת במקומו של ר' יוסי הגלילי היו אוכלין בשר עוף בחלב
«Rabí Eliezer dijo además». Enseñaron los sabios: En el lugar de Rabí Eliezer se cortaba leña para hacer carbón destinado a preparar un instrumento de hierro en Shabat. En el lugar de Rabí Yosei Haglilí se comía carne de ave con leche.
לוי איקלע לבי יוסף רישבא קריבו ליה רישא דטוותא בחלבא לא אכל כי אתא לקמיה דרבי א"ל אמאי לא תשמתינהו א"ל אתריה דר' יהודה בן בתירה הוה ואמינא דילמא דרש להו כר' יוסי הגלילי
Leví llegó a la casa de Yosef, el cazador, y le sirvieron una cabeza de pavo cocida en leche. No comió. Cuando llegó ante Rabí, este le preguntó: «¿Por qué no los excomulgaste?». Respondió: «Era el lugar de Rabí Yehudá ben Beteirá, y pensé que quizás les había enseñado conforme a Rabí Yosei Haglilí».
דתנן ר' יוסי הגלילי אומר נאמר (דברים יד, כא) לא תאכלו כל נבלה ונאמר (דברים יד, כא) לא תבשל גדי בחלב אמו את שאסור משום נבלה אסור לבשל בחלב עוף שאסור משום נבלה יכול יהא אסור לבשל בחלב ת"ל בחלב אמו יצא עוף שאין לו חלב אם
Pues aprendimos que Rabí Yosei Haglilí dice: Está escrito (Deuteronomio 14:21): «No comeréis ningún animal muerto», y también: «No cocerás un cabrito en la leche de su madre». Lo que está prohibido por la ley de animales muertos también está prohibido cocinarlo con leche. Podría pensarse que el ave, prohibida cuando muere sin sacrificio ritual, también está prohibida con leche. Por eso dice «en la leche de su madre», excluyendo al ave, que no tiene leche materna.
א"ר יצחק עיר אחת היתה בא"י שהיו עושין כר"א והיו מתים בזמנן ולא עוד אלא שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל על המילה ועל אותה העיר לא גזרה:
Dijo Rabí Yitzjak: Había una ciudad en la Tierra de Israel donde actuaban conforme a Rabí Eliezer, y sus habitantes morían a su debido tiempo. Además, una vez el reino malvado decretó contra Israel una prohibición de practicar la circuncisión, pero no la decretó contra aquella ciudad.
תניא רשב"ג אומר כל מצוה שקיבלו עליהם בשמחה כגון מילה דכתיב (תהלים קיט, קסב) שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב עדיין עושין אותה בשמחה וכל מצוה שקבלו עליהם בקטטה כגון עריות דכתיב (במדבר יא, י) וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו על עסקי משפחותיו עדיין עושין אותה בקטטה דליכא כתובה דלא רמו בה תיגרא
Se enseñó: Rabán Shimón ben Gamliel dice: Todo precepto que Israel aceptó con alegría, como la circuncisión, respecto de la cual está escrito (Salmos 119:162): «Me alegro con tu palabra como quien encuentra un gran botín», todavía se cumple con alegría. Todo precepto que aceptaron entre disputas, como las leyes de relaciones prohibidas, respecto de las cuales está escrito (Números 11:10): «Moshé oyó al pueblo llorando por sus familias», es decir, por asuntos familiares, todavía lo cumplen entre disputas, pues no hay contrato matrimonial que no provoque desacuerdos.
תניא ר"ש בן אלעזר אומר כל מצוה שמסרו ישראל עצמן עליהם למיתה בשעת גזרת המלכות כגון עבודת כוכבים ומילה עדיין היא מוחזקת בידם וכל מצוה שלא מסרו ישראל עצמן עליה למיתה בשעת גזרת המלכות כגון תפילין עדיין היא מרופה בידם
Se enseñó: Rabí Shimón ben Elazar dice: Todo precepto por el cual Israel estuvo dispuesto a morir en épocas de persecución gubernamental, como rechazar la idolatría y practicar la circuncisión, permanece firmemente en sus manos. Todo precepto por el que no se expusieron a morir en tiempos de persecución, como los tefilín, sigue siendo observado con debilidad.
דא"ר ינאי תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים מאי היא אמר אביי שלא יפיח בהם רבא אמר שלא יישן בהם
Pues Rabí Yanai dijo: Los tefilín requieren un cuerpo limpio como el de Elishá, el dueño de las alas. ¿Qué significa? Abayé dijo: Que no debe expulsar gases mientras los lleva puestos. Ravá dijo: Que no debe quedarse dormido con ellos.
ואמאי קרו ליה אלישע בעל כנפים שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל שכל המניח תפילין על ראשו יקרו את מוחו והיה אלישע מניח תפילין ויצא לשוק וראהו קסדור אחד רץ מלפניו ורץ אחריו כיון שהגיע אצלו נטלן מראשו ואחזן בידו א"ל מה בידך אמר לו כנפי יונה פשט את ידו ונמצאו בה כנפי יונה לפיכך היו קוראין אותו בעל כנפים
¿Por qué lo llamaban Elishá, el dueño de las alas? Una vez el reino malvado decretó contra Israel que a quien se pusiera tefilín sobre la cabeza le perforarían el cerebro. Elishá se los colocó y salió al mercado. Un funcionario lo vio y él huyó; el funcionario corrió tras él. Cuando lo alcanzó, Elishá se quitó los tefilín de la cabeza y los sostuvo en la mano. El funcionario le preguntó: «¿Qué tienes en la mano?». Respondió: «Alas de paloma». Extendió la mano y se encontraron en ella alas de paloma. Por eso lo llamaban el dueño de las alas.
מאי שנא כנפי יונה דא"ל ולא א"ל שאר עופות משום דדמיא כנסת ישראל ליונה שנאמר (תהלים סח, יד) כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ מה יונה זו כנפיה מגינות עליה אף ישראל מצות מגינות עליהן:
¿Por qué dijo precisamente alas de paloma y no de otra ave? Porque la comunidad de Israel es comparada con una paloma, como está escrito (Salmos 68:14): «Las alas de la paloma están cubiertas de plata y sus plumas de oro verdoso». Así como las alas protegen a la paloma, los preceptos protegen a Israel.
א"ר אבא בר רב אדא א"ר יצחק פעם אחת שכחו ולא הביאו איזמל מערב שבת והביאוהו בשבת [דרך גגות ודרך חצירות]
Dijo Rabí Abá bar Rav Adá en nombre de Rabí Yitzjak: Una vez olvidaron traer el bisturí antes de Shabat y lo trajeron en Shabat por los tejados y los patios...
שבת ק״ל א
18 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
