Shabat 141b:1
במה מגררו א"ר אבהו בגב סכין
¿Con qué se raspa? Dijo Rabí Abahu: Con la parte posterior de un cuchillo.
במה מגררו א"ר אבהו בגב סכין
¿Con qué se raspa? Dijo Rabí Abahu: Con la parte posterior de un cuchillo.
א"ל ההוא סבא סמי דידך מקמי הא דתני רבי חייא אין מגררין לא מנעל חדש ולא מנעל ישן ולא יסוך את רגלו שמן והוא בתוך המנעל או בתוך הסנדל אבל סך את רגלו שמן ומניח בתוך המנעל או בתוך הסנדל וסך כל גופו שמן ומתעגל ע"ג קטבליא ואינו חושש
Un anciano le dijo: Retira tu enseñanza ante lo que enseñó Rabí Jiyá: No se raspa ni un zapato nuevo ni uno viejo. Tampoco se unta aceite en un pie mientras está dentro del zapato o la sandalia; pero se puede untar el pie y después introducirlo en el calzado. También puede untarse todo el cuerpo y revolcarse sobre una piel sin preocupación.
אמר רב חסדא לא שנו אלא לצחצחו אבל לעבדו אסור
Dijo Rav Jisdá: Esto solo se permite si se pretende dar brillo, pero está prohibido si se pretende curtir el cuero.
לעבדו פשיטא ותו לצחצחו מי איכא מאן דשרי
Es evidente que curtirlo está prohibido. Además, ¿acaso alguien permite siquiera darle brillo?
אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב חסדא לא שנו אלא שיעור לצחצחו אבל שיעור לעבדו אסור
Más bien Rav Jisdá dijo: Se permite una cantidad de aceite suficiente para dar brillo, pero no una cantidad suficiente para curtir el cuero.
ת"ר לא יצא קטן במנעל גדול אבל יוצא הוא בחלוק גדול
Enseñaron los sabios: Un menor no debe salir con zapatos demasiado grandes, pero puede salir con una túnica demasiado grande.
ולא תצא אשה במנעל מרופט ולא תחלוץ בו ואם חלצה חליצתה כשרה
Una mujer no debe salir con un zapato roto ni realizar jalitzá con él; si la realiza, es válida.
ואין יוצאין במנעל חדש באיזה מנעל אמרו במנעל של אשה
No se sale con zapatos nuevos. ¿De qué zapatos se habla? De zapatos de mujer.
תני בר קפרא ל"ש אלא שלא יצאה בו שעה אחת מבעוד יום אבל יצאה בו מע"ש מותר
Bar Kapará enseñó: Esto solo se aplica si no los usó ni siquiera una hora antes de Shabat; si salió con ellos antes de Shabat, está permitido.
תני חדא שומטין מנעל מעל גבי אימוס ותניא אידך אין שומטין לא קשיא הא ר' אליעזר הא רבנן
Una baraita enseña que se puede quitar un zapato de la horma; otra lo prohíbe. No hay contradicción: Una corresponde a Rabí Eliezer y otra a los sabios.
דתנן מנעל שעל גבי אימוס רבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאים
Pues aprendimos: Un zapato que está en la horma, Rabí Eliezer lo considera puro y los sabios lo consideran susceptible de impureza.
הניחא לרבא דאמר דבר שמלאכתו לאיסור בין לצורך גופו בין לצורך מקומו מותר שפיר
Esto se comprende según Ravá, que permite mover un utensilio destinado a una labor prohibida tanto para usarlo como para ocupar su lugar.
אלא לאביי דאמר לצורך גופו מותר לצורך מקומו אסור מאי איכא למימר
Pero según Abayé, que lo permite para usarlo y no para ocupar su lugar, ¿qué puede decirse?
הכא במאי עסקינן ברפוי דתניא רבי יהודה אומר אם היה רפוי מותר
Se trata de un zapato que está flojo en la horma, pues se enseñó que Rabí Yehudá dice: Si está flojo, está permitido quitarlo.
טעמא דרפוי הא לא רפוי לא הניחא לאביי דאמר דבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו מותר לצורך מקומו אסור שפיר
Esto implica que, si no está flojo, no se permite. Se comprende según Abayé, que diferencia entre usar un utensilio y despejar su lugar.
אלא לרבא דאמר בין לצורך גופו בין לצורך מקומו מותר מאי איריא רפוי אפי' לא רפוי נמי
Pero según Ravá, que permite ambas cosas, ¿por qué importa que esté flojo? Debería permitirse también si está apretado.
ההיא דרבי יהודה משום דרבי אליעזר הוא דתניא ר' יהודה אומר משום רבי אליעזר אם היה רפוי מותר:
Esa enseñanza de Rabí Yehudá se transmitió en nombre de Rabí Eliezer: Si está flojo, se permite.
הדרן עלך תולין
Volveremos a ti, capítulo «Se cuelga».
מתני׳ נוטל אדם את בנו והאבן בידו וכלכלה והאבן בתוכה ומטלטלין תרומה טמאה עם הטהורה ועם החולין
Mishná: Una persona puede levantar a su hijo aunque tenga una piedra en la mano, y una cesta aunque contenga una piedra. Se puede trasladar terumá impura junto con terumá pura y alimentos comunes.
רבי יהודה אומר אף מעלין את המדומע באחד ומאה:
Rabí Yehudá dice: También puede extraerse una parte de una mezcla de terumá y alimento común en proporción de uno entre cien.
גמ׳ אמר רבא הוציא תינוק חי וכיס תלוי בצוארו חייב משום כיס תינוק מת וכיס תלוי לו בצוארו פטור
Guemará: Dijo Ravá: Quien lleva al dominio público a un niño vivo con una bolsa colgada del cuello es responsable por la bolsa. Si el niño está muerto y tiene la bolsa colgada del cuello, está exento.
תינוק חי וכיס תלוי לו בצוארו חייב משום כיס וליחייב נמי משום תינוק
«Un niño vivo con bolsa colgada del cuello: es responsable por la bolsa». ¿Por qué no también por el niño?
רבא כרבי נתן סבירא ליה דאמר חי נושא את עצמו
Ravá sigue la opinión de Rabí Natán, quien dice que una persona viva se sostiene a sí misma.
וליבטל כיס לגבי תינוק מי לא תנן את החי במטה פטור אף על המטה שהמטה טפילה לו
¿Por qué la bolsa no se considera subordinada al niño? ¿No aprendimos que quien lleva a una persona viva en una cama está exento incluso por la cama, porque la cama es secundaria a la persona?
מטה לגבי חי מבטלי ליה כיס לגבי תינוק לא מבטלי ליה
Una cama queda subordinada a una persona viva; una bolsa no queda subordinada al niño.
תינוק מת וכיס תלוי לו בצוארו פטור וליחייב משום תינוק רבא כר"ש ס"ל דאמר כל מלאכה שא"צ לגופה פטור עליה
«Un niño muerto con bolsa al cuello: está exento». ¿Por qué no es responsable por el niño? Ravá sigue a Rabí Shimón, quien exime de responsabilidad por una labor que no se necesita por sí misma.
תנן נוטל אדם את בנו והאבן בידו אמרי דבי רבי ינאי בתינוק שיש לו גיעגועין על אביו
Aprendimos: «Una persona puede levantar a su hijo aunque tenga una piedra en la mano». Los sabios de la escuela de Rabí Yanai explicaron que es un niño que siente gran apego a su padre.
אי הכי
Si es así...
שבת קמ״א ב
28 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.