Shabat 30b
Shabat 30b:1
כל יומא דשבתא הוה יתיב וגריס כולי יומא ההוא יומא דבעי למינח נפשיה קם מלאך המות קמיה ולא יכיל ליה דלא הוה פסק פומיה מגירסא אמר מאי אעביד ליה הוה ליה בוסתנא אחורי ביתיה אתא מלאך המות סליק ובחיש באילני נפק למיחזי הוה סליק בדרגא איפחית דרגא מתותיה אישתיק ונח נפשיה
Todos los días de Shabat David se sentaba y estudiaba durante todo el día. El día en que debía morir, el ángel de la muerte se presentó ante él, pero no pudo acercarse porque su boca no dejaba de estudiar. Pensó: «¿Qué haré?». David tenía un jardín detrás de su casa. El ángel de la muerte fue y sacudió los árboles. David salió a ver; al subir por una escalera, un escalón se rompió bajo él. Se interrumpió su estudio y murió.
Shabat 30b:2
שלח שלמה לבי מדרשא אבא מת ומוטל בחמה וכלבים של בית אבא רעבים מה אעשה שלחו ליה חתוך נבלה והנח לפני הכלבים ואביך הנח עליו ככר או תינוק וטלטלו ולא יפה אמר שלמה (קהלת ט, ד) כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת ולענין שאילה דשאילנא קדמיכון נר קרויה נר ונשמתו של אדם קרויה נר מוטב תכבה נר של בשר ודם מפני נרו של הקב"ה:
Shelomó envió una consulta a la casa de estudio: «Mi padre ha muerto, está tendido al sol y los perros de la casa de mi padre tienen hambre. ¿Qué debo hacer?». Le respondieron: «Corta un animal muerto y ponlo delante de los perros; respecto a tu padre, coloca sobre él un pan o un niño y así podrás trasladarlo». ¿No tenía razón Shelomó al decir «Más vale un perro vivo que un león muerto»? Y en cuanto a la pregunta que me hicisteis, se llama lámpara tanto a la luz como al alma humana. Es mejor apagar la lámpara hecha por una persona para preservar la lámpara del Santo, bendito sea.
Shabat 30b:3
אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה ומפני מה לא גנזוהו מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה תחילתו דברי תורה דכתיב (קהלת א, ג) מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש ואמרי דבי ר' ינאי תחת השמש הוא דאין לו קודם שמש יש לו סופו דברי תורה דכתיב (קהלת יב, יג) סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם מאי כי זה כל האדם אמר רבי (אליעזר) כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה ר' אבא בר כהנא אמר שקול זה כנגד כל העולם כולו שמעון בן עזאי אומר ואמרי לה שמעון בן זומא אומר לא נברא כל העולם כולו אלא לצוות לזה
Rav Yehudá, hijo de Rav Shmuel bar Shilat, dijo en nombre de Rav: Los sabios quisieron ocultar el libro de Eclesiastés porque sus palabras se contradicen entre sí. ¿Por qué no lo ocultaron? Porque comienza y termina con palabras de Torá. Comienza con «¿Qué provecho obtiene el hombre de todo su trabajo bajo el sol?» (Eclesiastés 1:3). La escuela de Rabí Yanai decía: No obtiene provecho bajo el sol, pero sí en aquello anterior al sol. Termina con «El fin del asunto, todo se ha oído: teme a Dios y guarda Sus mandamientos, porque esto es todo el hombre» (Eclesiastés 12:13). ¿Qué significa «esto es todo el hombre»? Rabí Eliezer dijo que el mundo entero fue creado solo por esto. Rabí Abá bar Kahana dijo que equivale al mundo entero. Shimón ben Azai, o según otros Shimón ben Zoma, dijo que el mundo entero fue creado para acompañar a tal persona.
Shabat 30b:4
ומאי דבריו סותרין זה את זה כתיב (קהלת ז, ג) טוב כעס משחוק וכתיב (קהלת ב, ב) לשחוק אמרתי מהלל כתיב (קהלת ח, טו) ושבחתי אני את השמחה וכתיב (קהלת ב, ב) ולשמחה מה זה עושה לא קשיא טוב כעס משחוק טוב כעס שכועס הקב"ה על הצדיקים בעוה"ז משחוק שמשחק הקב"ה על הרשעים בעולם הזה ולשחוק אמרתי מהלל זה שחוק שמשחק הקב"ה עם הצדיקים בעולם הבא
¿Qué palabras suyas se contradicen? Está escrito «Mejor es la tristeza que la risa» (Eclesiastés 7:3), pero también «De la risa dije: Es locura» (Eclesiastés 2:2); está escrito «Yo alabé la alegría» (Eclesiastés 8:15), pero también «¿Y la alegría qué logra?» (Eclesiastés 2:2). No hay contradicción: «Mejor es la tristeza que la risa» significa que es preferible el enojo del Santo, bendito sea, con los justos en este mundo, a la risa con que favorece a los malvados en este mundo. «De la risa dije: Es locura» se refiere a la risa con que el Santo, bendito sea, se regocijará con los justos en el mundo venidero.
Shabat 30b:5
ושבחתי אני את השמחה שמחה של מצוה ולשמחה מה זה עושה זו שמחה שאינה של מצוה ללמדך שאין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר שמחה של מצוה שנאמר (מלכים ב ג, טו) ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' אמר רב יהודה וכן לדבר הלכה אמר רבא וכן לחלום טוב
«Yo alabé la alegría» se refiere a la alegría de cumplir una mitzvá. «¿Y la alegría qué logra?» se refiere a una alegría que no procede de una mitzvá. Esto enseña que la Presencia divina no reposa por tristeza, pereza, risa, frivolidad, conversación ni palabras ociosas, sino por una alegría derivada de una mitzvá, como está escrito «Traedme ahora un músico. Y mientras el músico tocaba, vino sobre él la mano del Señor» (2 Reyes 3:15). Rav Yehudá dijo que esto también se aplica al estudio halájico; Rava, a un buen sueño.
Shabat 30b:6
איני והאמר רב גידל אמר רב כל תלמיד חכם שיושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מר תכוינה שנאמר (שיר השירים ה, יג) שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר אל תקרי מור עובר אלא מר עובר אל תקרי שושנים אלא ששונים לא קשיא הא ברבה והא בתלמיד ואיבעית אימא הא והא ברבה ולא קשיא הא מקמי דלפתח הא לבתר דפתח כי הא דרבה מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא
¿Es así? Rav Guidel dijo en nombre de Rav: Todo estudioso sentado ante su maestro cuyos labios no destilen amargura merece que se quemen, como está escrito «Sus labios son lirios que destilan mirra fluida» (Cantar de los Cantares 5:13). No leas «mirra fluida», sino «amargura fluida»; no leas «lirios», sino «los que estudian». No hay contradicción: una enseñanza se refiere al maestro y otra al alumno. Y si quieres, ambas se refieren al maestro: una antes de comenzar la lección y otra después. Rabá, antes de iniciar con sus alumnos, contaba algo gracioso y los sabios reían; luego se sentaba con seriedad y comenzaba la enseñanza.
Shabat 30b:7
ואף ספר משלי בקשו לגנוז שהיו דבריו סותרין זה את זה ומפני מה לא גנזוהו אמרי ספר קהלת לאו עיינינן ואשכחינן טעמא הכא נמי ליעיינן ומאי דבריו סותרים זה את זה כתיב (משלי כו, ד) אל תען כסיל כאולתו וכתיב (משלי כו, ה) ענה כסיל כאולתו לא קשיא הא בדברי תורה הא במילי דעלמא
También quisieron ocultar el libro de Proverbios porque sus palabras parecían contradecirse. ¿Por qué no lo hicieron? Dijeron: «¿Acaso no examinamos Eclesiastés y encontramos la explicación? Examinemos también este». ¿Qué contradicción? «No respondas al necio conforme a su necedad» (Proverbios 26:4), pero también «Responde al necio conforme a su necedad» (Proverbios 26:5). No hay contradicción: uno se refiere a asuntos de Torá y el otro a asuntos mundanos.
Shabat 30b:8
כי הא דההוא דאתא לקמיה דרבי אמר ליה אשתך אשתי ובניך בני אמר ליה רצונך שתשתה כוס של יין שתה ופקע ההוא דאתא לקמיה דרבי חייא אמר ליה אמך אשתי ואתה בני אמר ליה רצונך שתשתה כוס של יין שתה ופקע אמר רבי חייא אהניא ליה צלותיה לרבי דלא לשווייה בני ממזירי דרבי כי הוה מצלי אמר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתצילני היום מעזי. פנים ומעזות פנים
Como aquel hombre que se presentó ante Rabí y le dijo: «Tu esposa es mi esposa y tus hijos son mis hijos». Rabí le preguntó: «¿Quieres beber una copa de vino?». Bebió y reventó. Otro hombre se presentó ante Rabí Jiya y le dijo: «Tu madre es mi esposa y tú eres mi hijo». Le preguntó: «¿Quieres una copa de vino?». Bebió y reventó. Rabí Jiya dijo: La plegaria de Rabí le ayudó a evitar que sus hijos fueran declarados mamzerim. Cuando Rabí rezaba decía: «Sea Tu voluntad, Señor, Dios nuestro, salvarme hoy de los insolentes y de la insolencia».
Shabat 30b:9
בדברי תורה מאי היא כי הא דיתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידה אשה שתלד בכל יום שנאמר (ירמיהו לא, ח) הרה ויולדת יחדיו ליגלג עליו אותו תלמיד אמר אין כל חדש תחת השמש א"ל בא ואראך דוגמתן בעוה"ז נפק אחוי ליה תרנגולת
¿Y cuál es un caso de palabras de Torá? Rabán Gamliel estaba enseñando que en el futuro una mujer dará a luz cada día, como está escrito «Embarazada y parturienta juntas» (Jeremías 31:8). Un alumno se burló diciendo: «No hay nada nuevo bajo el sol». Le respondió: «Ven y te mostraré un ejemplo en este mundo». Salió y le mostró una gallina.
Shabat 30b:10
ותו יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידים אילנות שמוציאין פירות בכל יום שנאמר (יחזקאל יז, כג) ונשא ענף ועשה פרי מה ענף בכל יום אף פרי בכל יום ליגלג עליו אותו תלמיד אמר והכתיב אין כל חדש תחת השמש א"ל בא ואראך דוגמתם בעולם הזה נפק אחוי ליה צלף
Rabán Gamliel enseñó también que en el futuro los árboles producirán fruto cada día, como está escrito «Dará ramas y producirá fruto» (Ezequiel 17:23): así como hay ramas cada día, también habrá fruto cada día. El alumno se burló y dijo: «Está escrito que no hay nada nuevo bajo el sol». Le respondió: «Ven y te mostraré un ejemplo en este mundo». Salió y le mostró una alcaparra.
Shabat 30b:11
ותו יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת שנאמר (תהלים עב, טז) יהי פסת בר בארץ ליגלג עליו אותו תלמיד ואמר אין כל חדש תחת השמש אמר ליה בא ואראך דוגמתן בעולם הזה נפק אחוי ליה כמיהין ופטריות ואכלי מילת נברא בר קורא:
Rabán Gamliel enseñó también que en el futuro la tierra de Israel producirá panes y vestidos de seda, como está escrito «Habrá abundancia de grano en la tierra» (Salmos 72:16). El alumno se burló: «No hay nada nuevo bajo el sol». Le respondió: «Ven y te mostraré un ejemplo en este mundo». Le mostró trufas y setas, y respecto de los vestidos de seda, la envoltura tierna de la palmera.
Shabat 30b:12
. ת"ר לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי מעשה בשני בני אדם
Enseñaron nuestros sabios: Una persona debe ser siempre humilde como Hilel y no impaciente como Shamai. Sucedió con dos personas
Ficha editorial de este texto
