Shabat 31a
Shabat 31a:1
שהמרו זה את זה אמרו כל מי שילך ויקניט את הלל יטול ד' מאות זוז אמר אחד מהם אני אקניטנו אותו היום ע"ש היה והלל חפף את ראשו הלך ועבר על פתח ביתו אמר מי כאן הלל מי כאן הלל נתעטף ויצא לקראתו אמר לו בני מה אתה מבקש א"ל שאלה יש לי לשאול א"ל שאל בני שאל מפני מה ראשיהן של בבליים סגלגלות א"ל בני שאלה גדולה שאלת מפני שאין להם חיות פקחות
Hicieron una apuesta entre sí y dijeron: «Quien vaya y haga enfadar a Hilel recibirá cuatrocientos zuz». Uno de ellos dijo: «Yo lo haré enfadar». Aquel día era víspera de Shabat y Hilel se estaba lavando la cabeza. El hombre pasó por la entrada de su casa y gritó: «¿Quién es aquí Hilel? ¿Quién es aquí Hilel?». Hilel se envolvió en su manto y salió a su encuentro. Le dijo: «Hijo mío, ¿qué deseas?». Le respondió: «Tengo una pregunta que hacer». Le dijo: «Pregunta, hijo mío, pregunta». Preguntó: «¿Por qué las cabezas de los babilonios son ovaladas?». Le respondió: «Hijo mío, has hecho una gran pregunta: porque no tienen parteras hábiles».
Shabat 31a:2
הלך והמתין שעה אחת חזר ואמר מי כאן הלל מי כאן הלל נתעטף ויצא לקראתו אמר לו בני מה אתה מבקש א"ל שאלה יש לי לשאול א"ל שאל בני שאל מפני מה עיניהן של תרמודיין תרוטות אמר לו בני שאלה גדולה שאלת מפני שדרין בין החולות
Se marchó y esperó una hora. Regresó y gritó: «¿Quién es aquí Hilel? ¿Quién es aquí Hilel?». Hilel se envolvió y salió a recibirlo. Le dijo: «Hijo mío, ¿qué deseas?». Le respondió: «Tengo una pregunta que hacer». Le dijo: «Pregunta, hijo mío, pregunta». Preguntó: «¿Por qué los ojos de los habitantes de Tadmor están irritados?». Le respondió: «Hijo mío, has hecho una gran pregunta: porque viven entre arenas».
Shabat 31a:3
הלך והמתין שעה אחת חזר ואמר מי כאן הלל מי כאן הלל נתעטף ויצא לקראתו א"ל בני מה אתה מבקש א"ל שאלה יש לי לשאול א"ל שאל בני שאל מפני מה רגליהם של אפרקיים רחבות א"ל בני שאלה גדולה שאלת מפני שדרין בין בצעי המים
Se marchó y esperó una hora. Regresó y gritó: «¿Quién es aquí Hilel? ¿Quién es aquí Hilel?». Hilel se envolvió y salió a recibirlo. Le dijo: «Hijo mío, ¿qué deseas?». Le respondió: «Tengo una pregunta que hacer». Le dijo: «Pregunta, hijo mío, pregunta». Preguntó: «¿Por qué los pies de los africanos son anchos?». Le respondió: «Hijo mío, has hecho una gran pregunta: porque viven entre pantanos».
Shabat 31a:4
אמר לו שאלות הרבה יש לי לשאול ומתירא אני שמא תכעוס נתעטף וישב לפניו א"ל כל שאלות שיש לך לשאול שאל א"ל אתה הוא הלל שקורין אותך נשיא ישראל א"ל הן א"ל אם אתה הוא לא ירבו כמותך בישראל א"ל בני מפני מה א"ל מפני שאבדתי על ידך ד' מאות זוז א"ל הוי זהיר ברוחך כדי הוא הלל שתאבד על ידו ד' מאות זוז וד' מאות זוז והלל לא יקפיד:
Le dijo: «Tengo muchas preguntas que hacer, pero temo que te enojes». Hilel se envolvió y se sentó ante él. Le dijo: «Pregunta cuanto quieras». Le preguntó: «¿Eres tú Hilel, a quien llaman presidente de Israel?». Le respondió: «Sí». Le dijo: «Si eres tú, que no se multipliquen los que son como tú en Israel». Le preguntó: «Hijo mío, ¿por qué?». Respondió: «Porque por tu culpa he perdido cuatrocientos zuz». Hilel le dijo: «Cuida tu temperamento. Merece la pena perder por Hilel cuatrocientos zuz y otros cuatrocientos zuz, y Hilel no se enojará».
Shabat 31a:5
ת"ר מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי אמר לו כמה תורות יש לכם אמר לו שתים תורה שבכתב ותורה שבעל פה א"ל שבכתב אני מאמינך ושבעל פה איני מאמינך גיירני ע"מ שתלמדני תורה שבכתב גער בו והוציאו בנזיפה בא לפני הלל גייריה יומא קמא א"ל א"ב ג"ד למחר אפיך ליה א"ל והא אתמול לא אמרת לי הכי א"ל לאו עלי דידי קא סמכת דעל פה נמי סמוך עלי:
Enseñaron nuestros sabios: Sucedió que un gentil se presentó ante Shamai y le preguntó: «¿Cuántas Torot tenéis?». Respondió: «Dos: la Torá escrita y la Torá oral». Le dijo: «Te creo respecto de la escrita, pero no de la oral. Conviérteme, con la condición de que me enseñes la Torá escrita». Shamai lo reprendió y lo expulsó con indignación. Acudió ante Hilel, que lo convirtió. El primer día le enseñó: «Alef, bet, guímel, dálet». Al día siguiente se las invirtió. El converso le dijo: «¿No me dijiste ayer lo contrario?». Hilel respondió: «¿Acaso no confías en mí? Confía también en mí respecto de la Torá oral».
Shabat 31a:6
שוב מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי א"ל גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת דחפו באמת הבנין שבידו בא לפני הלל גייריה אמר לו דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור.
Otro gentil acudió ante Shamai y le dijo: «Conviérteme con la condición de que me enseñes toda la Torá mientras permanezco de pie sobre una sola pierna». Shamai lo rechazó con la vara de medir que tenía en la mano. Acudió ante Hilel, que lo convirtió. Le dijo: «Lo que te resulta odioso, no se lo hagas a tu prójimo. Esa es toda la Torá; el resto es su explicación. Ve y estudia».
Shabat 31a:7
שוב מעשה בנכרי אחד שהיה עובר אחורי בית המדרש ושמע קול סופר שהיה אומר (שמות כח, ד) ואלה הבגדים אשר יעשו חושן ואפוד אמר הללו למי אמרו לו לכהן גדול אמר אותו נכרי בעצמו אלך ואתגייר בשביל שישימוני כהן גדול בא לפני שמאי אמר ליה גיירני על מנת שתשימני כהן גדול דחפו באמת הבנין שבידו בא לפני הלל גייריה
Otro gentil pasaba por detrás de la casa de estudio y oyó la voz de un maestro que recitaba (Éxodo 28:4): «Estas son las vestiduras que harán: el pectoral y el efod». Preguntó: «¿Para quién son?». Le respondieron: «Para el sumo sacerdote». Aquel gentil se dijo: «Iré a convertirme para que me nombren sumo sacerdote». Acudió ante Shamai y le dijo: «Conviérteme con la condición de que me nombres sumo sacerdote». Shamai lo rechazó con la vara de medir que tenía en la mano. Acudió ante Hilel, que lo convirtió.
Shabat 31a:8
א"ל כלום מעמידין מלך אלא מי שיודע טכסיסי מלכות לך למוד טכסיסי מלכות הלך וקרא כיון שהגיע (במדבר א, נא) והזר הקרב יומת אמר ליה מקרא זה על מי נאמר א"ל אפי' על דוד מלך ישראל נשא אותו גר קל וחומר בעצמו ומה ישראל שנקראו בנים למקום ומתוך אהבה שאהבם קרא להם (שמות ד, כב) בני בכורי ישראל כתיב עליהם והזר הקרב יומת גר הקל שבא במקלו ובתרמילו על אחת כמה וכמה
Hilel le dijo: «¿Acaso nombran rey a quien no conoce las normas de la realeza? Ve y aprende las normas de la realeza». Fue y estudió. Cuando llegó al versículo (Números 1:51): «El extraño que se acerque morirá», preguntó: «¿A quién se refiere este versículo?». Le respondió: «Incluso a David, rey de Israel». Aquel converso razonó por sí mismo mediante un argumento de mayor a menor: «Si de los israelitas, llamados hijos del Omnipresente y a quienes por su amor llamó (Éxodo 4:22) “Israel es mi hijo primogénito”, está escrito “el extraño que se acerque morirá”, ¡cuánto más se aplica a un converso humilde que ha venido con su bastón y su alforja!».
Shabat 31a:9
בא לפני שמאי א"ל כלום ראוי אני להיות כהן גדול והלא כתיב בתורה והזר הקרב יומת בא לפני הלל א"ל ענוותן הלל ינוחו לך ברכות על ראשך שהקרבתני תחת כנפי השכינה לימים נזדווגו שלשתן למקום אחד אמרו קפדנותו של שמאי בקשה לטורדנו מן העולם ענוותנותו של הלל קרבנו תחת כנפי השכינה:
Fue ante Shamai y le dijo: «¿Acaso soy digno de ser sumo sacerdote? ¡Si está escrito en la Torá: “El extraño que se acerque morirá”!». Fue ante Hilel y le dijo: «Humilde Hilel, que las bendiciones reposen sobre tu cabeza, pues me has acercado bajo las alas de la Presencia divina». Tiempo después los tres conversos coincidieron en un lugar. Dijeron: «La severidad de Shamai pretendió expulsarnos del mundo; la humildad de Hilel nos acercó bajo las alas de la Presencia divina».
Shabat 31a:10
אמר ר"ל מאי דכתיב (ישעיהו לג, ו) והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת וגו' אמונת זה סדר זרעים עתיך זה סדר מועד חוסן זה סדר נשים ישועות זה סדר נזיקין חכמת זה סדר קדשים ודעת זה סדר טהרות ואפ"ה (ישעיהו לג, ו) יראת ה' היא אוצרו
Dijo Resh Lakish: «¿Qué significa lo escrito (Isaías 33:6): “Y la fidelidad de tus tiempos será fortaleza, salvaciones, sabiduría y conocimiento”, etc.? “Fidelidad” es el orden Zeraim; “tus tiempos”, el orden Moed; “fortaleza”, el orden Nashim; “salvaciones”, el orden Nezikín; “sabiduría”, el orden Kodashim; y “conocimiento”, el orden Taharot. Y, sin embargo, (Isaías 33:6) “el temor del Eterno es su tesoro”».
Shabat 31a:11
אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה עסקת בפו"ר צפית לישועה פלפלת בחכמה הבנת דבר מתוך דבר ואפ"ה אי יראת ה' היא אוצרו אין אי לא לא משל לאדם שאמר לשלוחו העלה לי כור חיטין לעלייה הלך והעלה לו א"ל עירבת לי בהן קב חומטון א"ל לאו א"ל מוטב אם לא העליתה
Dijo Rava: «Cuando llevan a una persona a juicio, le preguntan: “¿Hiciste tus negocios con honradez? ¿Fijaste tiempos para estudiar Torá? ¿Te ocupaste de la procreación? ¿Esperaste la salvación? ¿Debatiste en sabiduría? ¿Comprendiste una cosa a partir de otra?”. Y aun así, si el temor del Eterno es su tesoro, sí; si no, no». Es comparable a un hombre que dijo a su mensajero: «Súbeme un kor de trigo al desván». Fue y lo subió. Le preguntó: «¿Me mezclaste en él un kav de conservante?». Respondió: «No». Le dijo: «Habría sido preferible que no lo hubieras subido».
Shabat 31a:12
תנא דבי ר"י מערב אדם קב חומטון בכור של תבואה ואינו חושש:
Se enseñó en la escuela de Rabí Yishmael: «Una persona puede mezclar un kav de conservante con un kor de cereal sin preocuparse».
Shabat 31a:13
אמר רבה בר רב הונא כל אדם שיש בו תורה ואין בו
Dijo Rabá bar Rav Huna: «Todo aquel que tiene Torá pero no tiene...
Ficha editorial de este texto
