Shabat 55b
Shabat 55b:1
מיתיבי אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבונו של עולם מפני מה קנסת מיתה על אדם הראשון אמר להם מצוה קלה צויתיו ועבר עליה א"ל והלא משה ואהרן שקיימו כל התורה כולה ומתו א"ל (קהלת ט, ב) מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב וגו'
Se objetó: «Los ángeles servidores dijeron ante el Santo, bendito sea: “Señor del universo, ¿por qué decretaste la muerte sobre el primer hombre?”. Les respondió: “Le ordené un mandamiento sencillo y lo transgredió”. Le dijeron: “Pero Moshé y Aarón cumplieron toda la Torá y también murieron”. Les respondió (Eclesiastés 9:2): “Un mismo destino hay para el justo y el malvado, para el bueno...”, etc.».
Shabat 55b:2
הוא דאמר כי האי תנא דתניא ר"ש בן אלעזר אומר אף משה ואהרן בחטאם מתו שנא' (במדבר כ, יב) יען לא האמנתם בי הא האמנתם בי עדיין לא הגיע זמנכם ליפטר מן העולם
Rav Amí sigue a este tanaíta: se enseñó que Rabí Shimón ben Elazar dice: «También Moshé y Aarón murieron por su pecado, como está dicho (Números 20:12): “Porque no creísteis en Mí”. Si hubierais creído en Mí, todavía no habría llegado vuestra hora de abandonar el mundo».
Shabat 55b:3
מיתיבי ארבעה מתו בעטיו של נחש ואלו הן בנימין בן יעקב ועמרם אבי משה וישי אבי דוד וכלאב בן דוד וכולהו גמרא לבר מישי אבי דוד דמפרש ביה קרא דכתיב (שמואל ב יז, כה) ואת עמשא שם אבשלום תחת יואב (שר) הצבא ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי אשר בא אל אביגיל בת נחש אחות צרויה אם יואב
Se objetó: «Cuatro personas murieron únicamente por causa de la serpiente original: Binyamín hijo de Yaakov, Amram padre de Moshé, Yishai padre de David y Kilav hijo de David». Respecto de todos es una tradición, excepto Yishai, padre de David, cuya condición está indicada en la Escritura, pues está escrito (2 Samuel 17:25): «Avshalom nombró a Amasá jefe del ejército en lugar de Yoav; Amasá era hijo de un hombre llamado Yitró el israelita, que había tenido relación con Avigail, hija de Najash, hermana de Tzeruyá, madre de Yoav».
Shabat 55b:4
וכי בת נחש הואי והלא בת ישי הואי דכתיב (דברי הימים א ב, טז) ואחיותיהן צרויה ואביגיל אלא בת מי שמת בעטיו של נחש
¿Era ella hija de Najash? ¡Era hija de Yishai, pues está escrito (1 Crónicas 2:16): «Y sus hermanas eran Tzeruyá y Avigail»! Más bien, «hija de quien murió por la serpiente».
Shabat 55b:5
מני אילימא תנא דמלאכי השרת והא איכא משה ואהרן אלא לאו ר"ש בן אלעזר היא וש"מ יש מיתה בלא חטא ויש יסורין בלא עון ותיובתא דרב אמי תיובתא:
¿Quién sostiene esta enseñanza? Si fuera el tanaíta que cita a los ángeles, también debería mencionar a Moshé y Aarón. Por tanto, debe ser Rabí Shimón ben Elazar. Se deduce que existe muerte sin pecado y sufrimiento sin iniquidad. Así queda refutado Rav Amí.
Shabat 55b:6
א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה שנאמר (בראשית לה, כב) ויהיו בני יעקב שנים עשר מלמד שכולן שקולים כאחת אלא מה אני מקיים (בראשית לה, כב) וישכב את בלהה פילגש אביו מלמד שבלבל מצעו של אביו ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה
Rabí Shmuel bar Najmaní dijo en nombre de Rabí Yonatán: «Quien afirma que Reuvén pecó está equivocado, como está dicho (Génesis 35:22): “Los hijos de Yaakov eran doce”, enseñando que todos eran equiparables». ¿Cómo se explica entonces (Génesis 35:22): «Y se acostó con Bilhá, concubina de su padre»? Enseña que alteró la disposición de la cama de su padre, y la Escritura se lo atribuye como si se hubiera acostado con ella.
Shabat 55b:7
תניא ר"ש בן אלעזר אומר מוצל אותו צדיק מאותו עון ולא בא מעשה זה לידו אפשר עתיד זרעו לעמוד על הר עיבל ולומר (דברים כז, כ) ארור שוכב עם אשת אביו ויבא חטא זה לידו אלא מה אני מקיים וישכב את בלהה פילגש אביו עלבון אמו תבע אמר אם אחות אמי היתה צרה לאמי שפחת אחות אמי תהא צרה לאמי עמד ובלבל את מצעה
Se enseñó: Rabí Shimón ben Elazar dice: «Aquel justo fue librado de ese pecado y nunca lo cometió. ¿Es posible que sus descendientes estuvieran destinados a estar sobre el monte Eval y decir (Deuteronomio 27:20): “Maldito el que se acueste con la mujer de su padre”, y que él hubiera cometido ese pecado?». ¿Cómo se explica «Y se acostó con Bilhá, concubina de su padre»? Reclamó por el honor de su madre. Dijo: «Si la hermana de mi madre fue rival de mi madre, ¿también la sierva de su hermana será rival de ella?». Entonces se levantó y alteró la cama de su padre.
Shabat 55b:8
אחרים אומרים שתי מצעות בלבל אחת של שכינה ואחת של אביו והיינו דכתיב (בראשית מט, ד) אז חללת יצועי עלה (אל תקרי יצועי אלא יצועיי)
Otros dicen que alteró dos lechos: uno de la Presencia divina y otro de su padre. Esto es lo que está escrito (Génesis 49:4): «Entonces profanaste mi lecho, él ascendió». No leas «mi lecho» en singular, sino «mis lechos».
Shabat 55b:9
כתנאי פחז כמים אל תותר ר' אליעזר אומר פזתה חבתה זלתה ר' יהושע אומר פסעתה על דת חטאת זנית ר"ג אומר פיללתה חלתה זרחה תפלתך
Esta es una discusión entre tanaítas sobre (Génesis 49:4): «Impetuoso como las aguas, no sobresaldrás». Rabí Eliézer explica: «Te precipitaste, te hiciste culpable, te degradarías». Rabí Yehoshúa dice: «Transgrediste la ley, pecaste, cometiste inmoralidad». Rabán Gamliel dice: «Oraste, suplicaste, tu plegaria resplandeció».
Shabat 55b:10
אמר ר"ג עדיין צריכין אנו למודעי ר' אלעזר המודעי אומר הפוך את התיבה ודורשה זעזעתה הרתעתה פרחה חטא ממך רבא אמר ואמרי לה ר' ירמיה בר אבא זכרת עונשו של דבר חלית עצמך חולי גדול פירשת מלחטוא:
Rabán Gamliel dijo: «Todavía necesitamos a Rabí Elazar de Modín». Rabí Elazar de Modín dice: «Invierte las letras de la palabra y expón: “Temblaste, retrocediste y el pecado se apartó de ti”». Rava dijo, y otros lo atribuyen a Rabí Yirmeyá bar Abba: «Recordaste el castigo del asunto, te causaste una gran enfermedad y te apartaste de pecar».
Shabat 55b:11
ראובן בני עלי בני שמואל דוד ושלמה ויואש סימן:
Señal mnemotécnica: Reuvén, los hijos de Elí, los hijos de Shmuel, David, Shlomó y Yoash.
Shabat 55b:12
אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל האומר בני עלי חטאו אינו אלא טועה שנאמר (שמואל א א, ג) ושם שני בני עלי (עם ארון ברית האלהים) חפני ופנחס כהנים לה'
Rabí Shmuel bar Najmaní dijo en nombre de Rabí Yonatán: «Quien dice que los hijos de Elí pecaron está equivocado, pues está escrito (1 Samuel 1:3): “Allí estaban los dos hijos de Elí, Jofní y Pinjás, sacerdotes del Eterno”».
Shabat 55b:13
סבר לה כרב דאמר רב פנחס לא חטא מקיש חפני לפנחס מה פנחס לא חטא אף חפני לא חטא אלא מה אני מקיים אשר ישכבון את הנשים מתוך ששהו את קיניהן שלא הלכו אצל בעליהן מעלה עליהן הכתוב כאילו שכבום
Sigue a Rav, quien dijo que Pinjás no pecó. La Escritura compara a Jofní con Pinjás: así como Pinjás no pecó, tampoco Jofní pecó. ¿Cómo se entiende entonces que «se acostaban con las mujeres»? Como demoraban las ofrendas de las mujeres y estas no podían regresar a sus maridos, la Escritura se lo atribuye como si se hubieran acostado con ellas.
Shabat 55b:14
גופא אמר רב פנחס לא חטא שנאמר (שמואל א יד, ג) ואחיה בן אחיטוב אחי אי כבוד בן פנחס בן עלי כהן ה' וגו' אפשר חטא בא לידו והכתוב מייחסו
Volvamos al asunto: Rav dijo que Pinjás no pecó, como está escrito (1 Samuel 14:3): «Ajiyá, hijo de Ajituv, hermano de Ijavod, hijo de Pinjás, hijo de Elí, sacerdote del Eterno», etc. ¿Es posible que hubiera cometido un pecado y la Escritura lo siguiera honrando mediante su genealogía?
Shabat 55b:15
והלא כבר נאמר (מלאכי ב, יב) יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה מאהלי יעקב ומגיש מנחה לה' צבאות אם ישראל הוא לא יהיה לו ער בחכמים ולא עונה בתלמידים ואם כהן הוא לא יהיה לו בן מגיש מנחה אלא לאו שמע מינה פנחס לא חטא
Pues está escrito (Malaquías 2:12): «El Eterno exterminará de las tiendas de Yaakov a quien haga esto, al vigilante y al que responde, y al que presenta ofrendas al Eterno de los Ejércitos». Si es israelita, no tendrá descendientes sabios ni discípulos; si es sacerdote, no tendrá un hijo que presente ofrendas. Por tanto, deduce que Pinjás no pecó.
Shabat 55b:16
אלא הא כתיב (שמואל א ב, כב) אשר ישכבון ישכבן כתיב
Pero está escrito (1 Samuel 2:22): «Los que se acostaban». La forma escrita puede leerse en singular: «Él se acostaba».
Shabat 55b:17
והכתיב (שמואל א ב, כד) אל בני כי לא טובה השמועה א"ר נחמן בר יצחק בני כתיב
Pero está escrito (1 Samuel 2:24): «No, hijos míos, pues no es buena la noticia». Dijo Rav Najmán bar Yitzjak: «La forma escrita permite leer “mi hijo”».
Shabat 55b:18
והכתיב מעבירים א"ר הונא בריה דרב יהושע מעבירם כתיב
Pero está escrito «hacen transgredir». Rav Huna hijo de Rav Yehoshúa dijo: «Está escrito en singular: “hace transgredir”».
Shabat 55b:19
והכתיב בני בליעל מתוך שהיה לו לפנחס למחות לחפני ולא מיחה מעלה עליו הכתוב כאילו חטא
Pero está escrito «hijos de Belial». Como Pinjás debía reprender a Jofní y no lo hizo, la Escritura se lo atribuye como si también hubiera pecado.
Shabat 55b:20
א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל האומר
Rabí Shmuel bar Najmaní dijo en nombre de Rabí Yonatán: «Quien afirma que...
Ficha editorial de este texto
