בא למדוד נפט אומר לו מדוד אתה לעצמך בא למדוד אפרסמון אומר לו המתן לי עד שאמדוד עמך כדי שנתבסם אני ואתה
Cuando alguien viene a medir petróleo, le dicen: «Mídelo tú mismo». Cuando viene a medir bálsamo, le dicen: «Espera a que lo mida contigo, para que tú y yo nos impregnemos de su fragancia».
תנא דבי רבי ישמעאל עבירה מטמטמת לבו של אדם שנאמר (ויקרא יא, מג) ולא תטמאו בהם ונטמתם בם אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמטם
En la escuela de Rabí Ishmael enseñaron: la transgresión embota el corazón de la persona, pues se dice (Levítico 11:43): «No os impurifiquéis con ellos y quedaréis impuros por ellos». No leas «quedaréis impuros» (venitmetem), sino «quedaréis embotados» (venitamtem).
תנו רבנן (אל) תטמאו בהם ונטמתם בם אדם מטמא עצמו מעט מטמאין אותו הרבה מלמטה מטמאין אותו מלמעלה בעולם הזה מטמאין אותו לעולם הבא
Enseñaron nuestros sabios: «No os impurifiquéis con ellos y quedaréis impuros por ellos». Si una persona se impurifica un poco, la impurifican mucho; si se impurifica abajo, la impurifican arriba; si se impurifica en este mundo, la impurifican en el Mundo Venidero.
תנו רבנן (ויקרא יא, מד) והתקדשתם והייתם קדושים אדם מקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה מלמטה מקדשין אותו מלמעלה בעולם הזה מקדשין אותו לעולם הבא
Enseñaron nuestros sabios (Levítico 11:44): «Santificaos y seréis santos». Si una persona se santifica un poco, la santifican mucho; si se santifica abajo, la santifican arriba; si se santifica en este mundo, la santifican en el Mundo Venidero.
הדרן עלך אמר להם הממונה
Volveremos a ti, capítulo «El encargado les dijo».
מתני׳ טרף בקלפי והעלה שני גורלות אחד כתוב עליו לשם ואחד כתוב עליו לעזאזל הסגן בימינו וראש בית אב משמאלו אם של שם עלה בימינו הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך ואם של שם עלה בשמאלו ראש בית אב אומר לו אישי כ"ג הגבה שמאלך
MISHNÁ: Introducía la mano y sacaba dos suertes de la urna: en una estaba escrito «Para el Señor» y en la otra «Para Azazel». El sustituto del sumo sacerdote estaba a su derecha y el jefe de la casa paterna a su izquierda. Si la suerte «Para el Señor» salía en su derecha, el sustituto le decía: «Señor mío, sumo sacerdote, levanta tu mano derecha»; y si «Para el Señor» salía en su izquierda, el jefe de la casa paterna le decía: «Señor mío, sumo sacerdote, levanta tu mano izquierda».
נתנן על שני השעירים ואומר לה' חטאת רבי ישמעאל אומר לא היה צריך לומר חטאת אלא לה' והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד
Colocaba las suertes sobre los dos machos cabríos y decía: «Para el Señor, ofrenda por el pecado». Rabí Ishmael dice: no era necesario decir «ofrenda por el pecado», sino solamente «Para el Señor». Y ellos respondían después de él: «Bendito sea el nombre de la gloria de Su reino por siempre jamás».
גמ׳ למה לי טרף בקלפי כי היכי דלא ניכוין ולישקול
GUEMARÁ: ¿Por qué se dice que introducía la mano en la urna? Para que no pudiera escoger deliberadamente una suerte al tomarla.
אמר רבא קלפי של עץ היתה ושל חול היתה ואינה מחזקת אלא שתי ידים
Dijo Rava: la urna era de madera, no estaba consagrada y solo tenía capacidad para dos manos.
מתקיף לה רבינא בשלמא אינה מחזקת אלא שתי ידים כי היכי דלא ליכוין ולישקול אלא של חול נקדשה אם כן הוה לה כלי שרת של עץ וכלי שרת דעץ לא עבדינן ונעבדה דכסף ונעבדה דזהב התורה חסה על ממונן של ישראל
Ravina objeta: se entiende que solo tuviera capacidad para dos manos, para impedir que eligiera deliberadamente una suerte. Pero ¿por qué no estaba consagrada? ¡Que la consagraran! En tal caso sería un utensilio de servicio de madera, y no se hacen utensilios de servicio de madera. ¡Pues que la hicieran de plata! ¡Que la hicieran de oro! La Torá tuvo consideración por el dinero de Israel.
מתניתין דלא כי האי תנא דתניא רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר הסגן וכהן גדול מכניסין ידן בקלפי אם בימינו של כהן גדול עולה הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך ואם בימינו של סגן עולה ראש בית אב אומר לו לכהן גדול דבר מילך
Nuestra Mishná no concuerda con este tana, pues se enseñó: Rabí Yehudá dice en nombre de Rabí Eliezer: el sustituto y el sumo sacerdote introducían sus manos en la urna. Si salía en la derecha del sumo sacerdote, el sustituto le decía: «Señor mío, sumo sacerdote, levanta tu derecha». Y si salía en la derecha del sustituto, el jefe de la casa paterna le decía al sumo sacerdote: «Di tus palabras».
ונימא ליה סגן כיון דלא סליק בידיה חלשא דעתיה
¿Y por qué no se lo decía el sustituto? Porque, al no haber salido la suerte en la mano del sumo sacerdote, este se desanimaría.
במאי קא מיפלגי מר סבר ימינא דסגן עדיף משמאליה דכהן גדול ומר סבר כי הדדי נינהו
¿Sobre qué discrepan? Uno sostiene que la derecha del sustituto tiene precedencia sobre la izquierda del sumo sacerdote; y el otro sostiene que ambas tienen igual importancia.
ומאן האי תנא דפליג עליה דרבי יהודה רבי חנינא סגן הכהנים הוא דתניא רבי חנינא סגן הכהנים אומר למה סגן מימינו שאם אירע בו פסול בכהן גדול נכנס סגן ומשמש תחתיו
¿Quién es el tana que discrepa de Rabí Yehudá? Es Rabí Janiná, sustituto de los sacerdotes, pues se enseñó: Rabí Janiná, sustituto de los sacerdotes, dice: ¿Por qué está el sustituto a su derecha? Porque, si el sumo sacerdote sufre alguna invalidación, el sustituto entra y oficia en su lugar.
תנו רבנן ארבעים שנה ששמש שמעון הצדיק היה גורל עולה בימין מכאן ואילך פעמים עולה בימין פעמים עולה בשמאל והיה לשון של זהורית מלבין מכאן ואילך פעמים מלבין פעמים אינו מלבין והיה נר מערבי דולק מכאן ואילך פעמים דולק פעמים כבה
Enseñaron nuestros sabios: durante los cuarenta años en que ofició Shimón el Justo, la suerte salía en la derecha. Desde entonces, unas veces salía en la derecha y otras en la izquierda. La tira de lana escarlata se volvía blanca; desde entonces, unas veces se volvía blanca y otras no. La lámpara occidental permanecía encendida; desde entonces, unas veces ardía y otras se apagaba.
והיה אש של מערכה מתגבר ולא היו כהנים צריכין להביא עצים למערכה חוץ משני גזירי עצים כדי לקיים מצות עצים מכאן ואילך פעמים מתגבר פעמים אין מתגבר ולא היו כהנים נמנעין מלהביא עצים למערכה כל היום כולו
El fuego de la pila del altar se fortalecía por sí mismo y los sacerdotes no necesitaban llevar leña a la pila, salvo los dos leños requeridos para cumplir el precepto de la leña. Desde entonces, unas veces se fortalecía y otras no; y los sacerdotes no dejaban de traer leña a la pila a lo largo de todo el día.
ונשתלחה ברכה בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים וכל כהן שמגיעו כזית יש אוכלו ושבע ויש אוכלו ומותיר מכאן ואילך נשתלחה מאירה בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים וכל כהן מגיעו כפול הצנועין מושכין את ידיהן והגרגרנין נוטלין ואוכלין ומעשה באחד שנטל חלקו וחלק חבירו והיו קורין אותו בן
La bendición se manifestaba en la ofrenda del ómer, los dos panes y el pan de la proposición: al sacerdote que recibía una porción del tamaño de una aceituna, unos la comían y quedaban satisfechos y otros comían y dejaban sobrantes. Desde entonces, la maldición afectó al ómer, los dos panes y el pan de la proposición: cada sacerdote recibía apenas una porción del tamaño de un haba. Los recatados retiraban sus manos y los glotones tomaban y comían. Sucedió que uno tomó su parte y la de su compañero, y lo llamaban «hijo de…»
יומא ל״ט א
17 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
