Berajot 40a
Berajot 40a:1
אמר רב טול ברוך טול ברוך אינו צריך לברך הבא מלח הבא לפתן צריך לברך ור' יוחנן אמר אפי' הביאו מלח הביאו לפתן נמי א"צ לברך גביל לתורי גביל לתורי צריך לברך ורב ששת אמר אפילו גביל לתורי נמי אינו צריך לברך דאמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו שנא' (דברים יא, טו) ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת:
Rav dijo: si después de bendecir una persona dice: «Toma y come, toma y come», no necesita repetir la bendición, porque sus palabras se relacionan con la comida. Si dice: «Traigan sal» o «traigan un acompañamiento», debe volver a bendecir, porque interrumpió. Rabí Yojanán dice que incluso «traigan sal» o «traigan acompañamiento» no constituye interrupción. Pero si dice: «Preparen alimento para los bueyes», debe volver a bendecir. Rav Sheshet dice que ni siquiera esto constituye interrupción, pues Rav Yehudá dijo en nombre de Rav: está prohibido que una persona coma antes de dar alimento a su animal, como está escrito: «Daré hierba en tu campo para tu animal», y solo después «comerás y te saciarás».
Berajot 40a:2
אמר רבא בר שמואל משום רבי חייא אין הבוצע רשאי לבצוע עד שיביאו מלח או לפתן לפני כל אחד ואחד רבא בר שמואל אקלע לבי ריש גלותא אפיקו ליה ריפתא ובצע להדיא אמרו ליה הדר מר משמעתיה אמר להו לית דין צריך בשש:
Rava bar Shmuel dijo en nombre de Rabí Jiya: quien parte el pan no puede hacerlo hasta que se haya colocado sal o algún acompañamiento delante de cada comensal. Rava bar Shmuel visitó la casa del exilarca. Le sirvieron pan y lo partió inmediatamente. Le preguntaron: «¿El maestro se retractó de su enseñanza?». Respondió: «Este pan no necesita espera», porque era de buena calidad y podía comerse sin acompañamiento.
Berajot 40a:3
ואמר רבא בר שמואל משום רבי חייא אין מי רגלים כלים אלא בישיבה אמר רב כהנא ובעפר תיחוח אפילו בעמידה ואי ליכא עפר תיחוח יעמוד במקום גבוה וישתין למקום מדרון:
Rava bar Shmuel también dijo en nombre de Rabí Jiya: la orina solo se expulsa completamente cuando una persona orina sentada. Rav Kahana dijo: sobre tierra blanda puede hacerlo incluso de pie. Si no hay tierra blanda, debe situarse en un lugar elevado y orinar hacia una pendiente.
Berajot 40a:4
ואמר רבא בר שמואל משמיה דר' חייא אחר כל אכילתך אכול מלח ואחר כל שתייתך שתה מים ואי אתה נזוק תניא נמי הכי אחר כל אכילתך אכול מלח ואחר כל שתייתך שתה מים ואי אתה נזוק תניא אידך אכל כל מאכל ולא אכל מלח שתה כל משקין ולא שתה מים ביום ידאג מן ריח הפה ובלילה ידאג מפני אסכרה:
Rava bar Shmuel también dijo en nombre de Rabí Jiya: después de cada comida come sal, y después de cada bebida bebe agua, y no sufrirás daño. También se enseñó así. Otra baraita dice: quien comió cualquier alimento y no consumió sal, o bebió cualquier bebida y no bebió agua, durante el día debe preocuparse por el mal aliento y durante la noche por la difteria.
Berajot 40a:5
ת"ר המקפה אכילתו במים אינו בא לידי חולי מעים וכמה אמר רב חסדא קיתון לפת
Los Sabios enseñaron: quien acompaña abundantemente su comida con agua no llega a padecer enfermedades intestinales. ¿Cuánta agua? Rav Jisda dijo: una jarra por cada hogaza.
Berajot 40a:6
אמר רב מרי א"ר יוחנן הרגיל בעדשים אחת לשלשים יום מונע אסכרה מתוך ביתו אבל כל יומא לא מ"ט משום דקשה לריח הפה
Rav Marí dijo en nombre de Rabí Yojanán: quien acostumbra comer lentejas una vez cada treinta días mantiene la difteria fuera de su casa. Pero no debe comerlas diariamente, porque perjudican el aliento.
Berajot 40a:7
ואמר רב מרי אמר רבי יוחנן הרגיל בחרדל אחת לשלשים יום מונע חלאים מתוך ביתו אבל כל יומא לא מ"ט משום דקשה לחולשא דלבא
Rav Marí también dijo en nombre de Rabí Yojanán: quien acostumbra consumir mostaza una vez cada treinta días mantiene las enfermedades fuera de su casa. Pero no todos los días, porque debilita el corazón.
Berajot 40a:8
אמר רב חייא בר אשי אמר רב הרגיל בדגים קטנים אינו בא לידי חולי מעים ולא עוד אלא שדגים קטנים מפרין ומרבין ומברין כל גופו של אדם
Rav Jiya bar Ashí dijo en nombre de Rav: quien acostumbra comer peces pequeños no llega a padecer enfermedades intestinales. Además, los peces pequeños favorecen la fertilidad, multiplican la descendencia y fortalecen todo el cuerpo.
Berajot 40a:9
א"ר חמא ברבי חנינא הרגיל בקצח אינו בא לידי כאב לב מיתיבי רשב"ג אומר קצח אחד מששים סמני המות הוא והישן למזרח גרנו דמו בראשו לא קשיא הא בריחו הא בטעמו אימיה דרבי ירמיה אפיא ליה ריפתא ומדבקא ליה ומקלפא ליה:
Rabí Jama, hijo de Rabí Janiná, dijo: quien acostumbra consumir comino negro no llega a padecer dolor de corazón. Se planteó una objeción: Rabán Shimón ben Gamliel dice que el comino negro es uno de los sesenta componentes del veneno mortal, y quien duerme al este de su era tiene su sangre sobre su propia cabeza. No existe contradicción: su aroma es dañino, pero su sabor es beneficioso. La madre de Rabí Yirmeyá horneaba para él pan, adhería comino negro a la corteza y después lo retiraba, para que el pan absorbiera el sabor sin conservar las semillas.
Berajot 40a:10
ר' יהודה אומר בורא מיני דשאים: א"ר זירא ואיתימא ר' חיננא בר פפא אין הלכה כרבי יהודה וא"ר זירא ואיתימא ר' חיננא בר פפא מ"ט דרבי יהודה אמר קרא (תהלים סח, כ) ברוך ה' יום יום וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו אלא לומר לך כל יום ויום תן לו מעין ברכותיו הכא נמי כל מין ומין תן לו מעין ברכותיו.
Rabí Yehudá dice que sobre las verduras se recita «Que crea diversas clases de hierbas». Rabí Zeira —y algunos dicen Rabí Jinena bar Papa— dijo: la halajá no sigue a Rabí Yehudá. También explicó su razonamiento: está escrito «Bendito sea el Eterno, día tras día». ¿Acaso se lo bendice de día y no de noche? Más bien, cada día dale una bendición apropiada a sus acontecimientos. Del mismo modo, Rabí Yehudá sostiene que a cada especie debe dársele una bendición específica correspondiente a ella.
Berajot 40a:11
וא"ר זירא ואיתימא ר' חיננא בר פפא בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם כלי ריקן מחזיק מלא אינו מחזיק אבל הקב"ה אינו כן מלא מחזיק ריקן אינו מחזיק שנאמר (שמות טו, כו) ויאמר אם שמוע תשמע אם שמוע תשמע ואם לאו לא תשמע ד"א אם שמוע בישן תשמע בחדש ואם יפנה לבבך שוב לא תשמע:
Rabí Zeira —y algunos dicen Rabí Jinena bar Papa— también dijo: ven y observa que el comportamiento del Santo, bendito sea, no es como el de los seres humanos. Un recipiente humano vacío puede recibir contenido, pero uno lleno no. Respecto del Santo, bendito sea, quien está lleno de conocimiento puede recibir más, mientras quien está vacío no retiene nada. Está escrito: «Si escuchar, escucharás». Si escuchaste anteriormente, podrás escuchar nuevamente; si no, finalmente no escucharás. Otra explicación: si escuchas y repasas lo antiguo, podrás comprender lo nuevo; pero si tu corazón se aparta, ya no escucharás.
Berajot 40a:12
מתני׳ בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא ועל פירות הארץ בורא פרי העץ לא יצא ועל כולם אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא:
**Mishná:** Si sobre frutos del árbol recitó «Que crea el fruto de la tierra», cumplió. Si sobre frutos de la tierra recitó «Que crea el fruto del árbol», no cumplió. Sobre todos los alimentos, si dijo «Por cuya palabra todo llegó a existir», cumplió.
Berajot 40a:13
גמ׳ מאן תנא דעיקר אילן ארעא היא אמר רב נחמן בר יצחק ר' יהודה היא דתנן יבש המעין ונקצץ האילן מביא ואינו קורא ר' יהודה אומר מביא וקורא:
**Guemará:** ¿Quién es el tana que sostiene que la tierra es la raíz esencial del árbol, de modo que la bendición de la tierra sirve para su fruto? Rav Najmán bar Yitzjak dijo: es Rabí Yehudá. Aprendimos que, si se secó el manantial o fue cortado el árbol del que proceden las primicias, el propietario lleva los frutos, pero no recita la declaración. Rabí Yehudá dice que los lleva y recita, porque la tierra continúa siendo la fuente principal.
Berajot 40a:14
על פירות הארץ וכו': פשיטא א"ר נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא לר' יהודה דאמר חטה מין אילן היא דתניא אילן שאכל ממנו אדם הראשון רבי מאיר אומר גפן היה שאין לך דבר שמביא יללה על האדם אלא יין שנאמר (בראשית ט, כא) וישת מן היין וישכר רבי נחמיה אומר תאנה היתה שבדבר שנתקלקלו בו נתקנו שנאמר (בראשית ג, ז) ויתפרו עלה תאנה ר"י אומר חטה היתה שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן
La Mishná enseña que, si sobre frutos de la tierra dijo «Que crea el fruto del árbol», no cumplió. Esto parece evidente. Rav Najmán bar Yitzjak dijo: era necesario enseñarlo incluso según Rabí Yehudá, quien sostiene que el trigo es una especie de árbol. Se enseñó: ¿cuál era el árbol del que comió Adam Harishón? Rabí Meír dice que era una vid, pues nada provoca lamento al hombre como el vino, como está escrito: «Bebió del vino y se embriagó». Rabí Nejemiá dice que era una higuera, pues con aquello mediante lo cual se corrompieron se repararon, como está escrito: «Cosieron hojas de higuera». Rabí Yehudá dice que era trigo, porque un niño no sabe llamar «padre» y «madre» hasta probar cereal.
Berajot 40a:15
ס"ד אמינא הואיל ואמר רבי יהודה חטה מין אילן היא ליברך עליה בורא פרי העץ קמשמע לן היכא מברכינן בורא פרי העץ היכא דכי שקלת ליה לפירי איתיה לגווזא והדר מפיק
Podría haberse pensado que, puesto que Rabí Yehudá considera el trigo una especie de árbol, se debe decir sobre él «Que crea el fruto del árbol». La Mishná enseña que no. ¿Cuándo se dice «Que crea el fruto del árbol»? Cuando, después de retirar el fruto, el tronco permanece y vuelve a producir.
Ficha editorial de este texto
