ועלו בידו שתים חייב והתנן פטור לא קשיא הא דבעי זיוני הא דלא בעי זיוני:
...y resultaron dos, es responsable. Pero aprendimos que está exento. No hay contradicción: una enseñanza trata de letras que requieren pequeños adornos y la otra de letras que no los requieren.
כתב אות אחת נוטריקון רבי יהושע בן בתירה מחייב וחכמים פוטרין: א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן זימרא מנין ללשון נוטריקון מן התורה שנא' (בראשית יז, ה) כי א"ב המו"ן גוים נתתיך אב נתתיך לאומות בחור נתתיך באומות המון חביב נתתיך באומות מלך נתתיך לאומות ותיק נתתיך באומות נאמן נתתיך לאומות
«Quien escribe una letra como abreviatura: Rabí Yehoshúa ben Beteirá lo considera responsable y los Sabios lo eximen». Rabí Yojanán dijo en nombre de Rabí Yosí ben Zimrá: ¿De dónde aprendemos el uso de acrónimos en la Torá? De (Génesis 17:5): «Porque te he hecho padre de multitud de pueblos». Las letras de «av hamón» se explican: padre de las naciones; escogido entre las naciones; amado entre ellas; rey de las naciones; distinguido y fiel entre ellas.
ר' יוחנן דידיה אמר (שמות כ, ב) אנכי נוטריקון אנא נפשי כתיבת יהבית רבנן אמרי אמירה נעימה כתיבה יהיבה איכא דאמרי אנכי למפרע יהיבה כתיבה נאמנין אמריה
Rabí Yojanán dio su propia explicación: «Anojí» (Éxodo 20:2) es acrónimo de «Yo mismo escribí y entregué». Los Sabios dijeron: «Una palabra agradable fue escrita y entregada». Algunos interpretaron la palabra al revés: «Fue entregada una escritura cuyas palabras son fieles».
דבי רבי נתן אמרי (במדבר כב, לב) כי יר"ט הדרך לנגדי יראה ראתה נטתה דבי רבי ישמעאל תנא (ויקרא כג, יד) כרמ"ל כר מלא רב אחא בר יעקב אמר (מלכים א ב, ח) והוא קללני קללה נמרצ"ת נוטריקון נואף הוא מואבי הוא רוצח הוא צורר הוא תועבה הוא
En la escuela de Rabí Natán dijeron sobre (Números 22:32): «Porque el camino se ha desviado frente a mí», que las letras explican: «Vio, tuvo miedo y se apartó». En la escuela de Rabí Yishmael enseñaron que «karmel» (Levítico 23:14) significa «un grano lleno». Rav Ajá bar Yaakov explicó (I Reyes 2:8): «Me maldijo con una maldición terrible»: «nimretzet» es acrónimo de «adúltero, moabita, asesino, enemigo y abominación».
ר"נ בר יצחק אמר (בראשית מד, טז) מה נדבר ומה נצטד"ק נכונים אנחנו צדיקים אנחנו טהורים אנחנו דכים אנחנו קדושים אנחנו:
Rav Najmán bar Yitzjak interpretó (Génesis 44:16): «¿Qué diremos, cómo nos justificaremos?» como acrónimo: «Somos correctos, justos, puros, humildes y santos».
מתני׳ הכותב ב' אותיות בשתי העלמות אחת שחרית ואחת בין הערבים ר"ג מחייב וחכמים פוטרין:
MISHNÁ: Si alguien escribe dos letras durante dos períodos de inadvertencia, una por la mañana y otra al atardecer, Rabán Gamliel lo considera responsable y los Sabios lo eximen.
גמ׳ במאי קמיפלגי ר"ג סבר אין ידיעה לחצי שיעור ורבנן סברי יש ידיעה לחצי שיעור:
GUEMARÁ: ¿En qué discrepan? Rabán Gamliel sostiene que conocer la prohibición después de media medida no interrumpe la acción; los Sabios sostienen que sí la interrumpe.
הדרן עלך הבונה
Hemos concluido el capítulo «Quien construye».
מתני׳ רבי אליעזר אומר האורג שלשה חוטין בתחילה ואחת על האריג חייב וחכ"א בין בתחילה בין בסוף שיעורו ב' חוטין העושה שתי בתי נירין בנירין בקירוס בנפה בכברה ובסל חייב והתופר ב' תפירות והקורע ע"מ לתפור ב' תפירות:
MISHNÁ: Rabí Eliezer dice: quien al comenzar teje tres hilos, o añade uno a una tela ya tejida, es responsable. Los Sabios dicen: tanto al comienzo como al final, la medida es de dos hilos. Quien hace dos mallas de lizos en el telar, en un bastidor, un cedazo, una criba o una cesta, es responsable. También quien cose dos puntadas y quien rasga con intención de coser dos puntadas.
גמ׳ כי אתא רבי יצחק תני שתים והאנן תנן ג' לא קשיא הא באלימי הא בקטיני אמרי לה להאי גיסא ואמרי לה להאי גיסא אמרי לה להאי גיסא אלימי תלתא לא סתרי תרי סתרי קטיני תרי נמי לא סתרי ואמרי לה להאי גיסא קטיני תלתא ידיעי תרי לא ידיעי אלימי תרי נמי ידיעי
GUEMARÁ: Cuando llegó Rabí Yitzjak, enseñó que la medida era de dos. Pero nosotros aprendimos tres. No hay contradicción: una enseñanza se refiere a hilos gruesos y otra a delgados. Hay quienes explican la distinción de un modo y quienes la explican al contrario: según unos, tres hilos gruesos no se deshacen, pero dos sí; los delgados no se deshacen ni siquiera con dos. Según otros, tres hilos delgados se reconocen, pero dos no; los gruesos se reconocen incluso con dos.
תניא האורג ג' חוטין בתחילה ואחד על האריג חייב וחכמים אומרים בין בתחילה בין בסוף שיעורן ב' חוטין ובשפה ב' חוטין ברוחב ג' בתי נירין הא למה זה דומה לאורג צלצול קטן ב' חוטין ברוחב ג' בתי נירין והאורג ג' חוטין בתחילה ואחד על האריג חייב סתמא כר"א
Se enseñó: quien al comenzar teje tres hilos o añade uno a una tela ya tejida es responsable. Los Sabios dicen: tanto al comienzo como al final, la medida es de dos hilos; en el borde se requieren dos hilos que ocupen el ancho de tres mallas. ¿A qué se parece? A tejer una pequeña cinta de dos hilos sobre el ancho de tres mallas. Y se repite que tres al comienzo o uno añadido generan responsabilidad: esta enseñanza anónima sigue a Rabí Eliezer.
תניא אידך האורג ב' חוטין על הגס ועל האימרא חייב ר"א אומר אפילו אחד ובשפה שני חוטין ברוחב שלשה בתי נירין חייב הא למה זה דומה לאורג צלצול קטן שני חוטין על רוחב ג' בתי נירין והאורג ב' חוטין על הגס ועל האימרא חייב סתמא כרבנן:
Otra baraita enseña: quien teje dos hilos sobre un tejido grueso o sobre su orillo es responsable. Rabí Eliezer dice que incluso uno. En el borde se requieren dos hilos extendidos sobre el ancho de tres mallas. Es como tejer una pequeña cinta de dos hilos sobre tres mallas. La enseñanza anónima de que dos hilos sobre el tejido grueso o el orillo generan responsabilidad sigue a los Sabios.
העושה ב' בתי נירין כו': מאי [בנירין] אמר אביי תרתי בבתי נירא וחדא בנירא: בקירוס: מאי בקירוס אמר רב מצוביתא:
«Quien hace dos mallas de lizos», etc. ¿Qué significa «en los lizos»? Abayé dijo: introducir dos hilos en los ojales y uno en el lizo. ¿Y «en un bastidor»? Rav dijo: en la trama del telar.
והתופר ב' תפירות: הא תנינא באבות מלאכות והתופר ב' תפירות משום דקבעי למיתנא סיפא והקורע ע"מ לתפור ב' תפירות קתני נמי התופר והקורע הא נמי תנינא באבות מלאכות אלא משום דקבעי למיתני סיפא הקורע בחמתו ועל מתו משום הכי קתני [התופר שתי תפירות]:
«Y quien cose dos puntadas». Eso ya figura entre las labores principales. Se repite porque se quería enseñar después «quien rasga para coser dos puntadas». Pero eso también figura entre las labores principales. Se repite porque después se quiere enseñar acerca de quien rasga por ira o por un fallecido, y por eso aparece «quien cose dos puntadas».
והקורע ע"מ לתפור שתי תפירות: היכי משכחת לה
«Y quien rasga para coser dos puntadas». ¿Cómo puede darse ese caso?
שבת ק״ה א
15 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
