Shabat 153a:1
ונשמתו עולה ושוב אינה יורדת
...y el alma asciende y ya no desciende.
ונשמתו עולה ושוב אינה יורדת
...y el alma asciende y ya no desciende.
אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב מהספדו של אדם ניכר אם בן העוה"ב הוא אם לאו איני והאמר ליה רב לרב שמואל בר שילת אחים בהספידא דהתם קאימנא לא קשיא הא דמחמו ליה ואחים הא דמחמו ליה ולא אחים
Rav Yehudá, hijo de Rav Shmuel bar Shilat, dijo en nombre de Rav: Por el elogio fúnebre de una persona puede reconocerse si le corresponde el mundo venidero. ¿Acaso es así? Rav dijo a Rav Shmuel bar Shilat: Esfuérzate en mi elogio, pues allí estaré escuchándolo. No hay contradicción: uno trata del caso en que se intenta conmover a la gente y esta se conmueve; el otro, cuando se intenta y no se conmueve.
א"ל אביי לרבה כגון מר דסנו ליה כולהו פומבדיתאי מאן אחים הספידא א"ל מיסתיא את ורבה בר רב חנן
Abayé dijo a Rabá: Respecto de alguien como el maestro, a quien odian todos los habitantes de Pumbedita, ¿quién se conmoverá durante su elogio? Respondió: Bastáis tú y Rabá bar Rav Janán.
בעא מניה רבי אלעזר מרב איזהו בן העוה"ב א"ל (ישעיהו ל, כא) ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר זה הדרך לכו בו כי תאמינו וכי תשמאילו ר' חנינא אמר כל שדעת רבותינו נוחה הימנו (קהלת יב, ה) וסבבו בשוק הסופדים בני גלילא אמרי עשה דברים לפני מטתך בני יהודה אמרי עשה דברים לאחר מטתך ולא פליגי מר כי אתריה ומר כי אתריה
Rabí Elazar preguntó a Rav: ¿Quién merece el mundo venidero? Respondió: Quien cumple «Tus oídos oirán una palabra detrás de ti diciendo: Este es el camino, andad por él, tanto si os desviáis a la derecha como a la izquierda» (Isaías 30:21). Rabí Janiná dijo: Aquel con quien nuestros maestros están satisfechos. «Y los plañideros recorrerán las calles» (Eclesiastés 12:5). Los galileos decían: Haz buenas acciones delante de tu féretro. Los de Judea decían: Haz buenas acciones para después de tu féretro. No discrepan, pues cada uno habla según la costumbre de su lugar.
תנן התם רבי אליעזר אומר שוב יום אחד לפני מיתתך שאלו תלמידיו את ר"א וכי אדם יודע איזהו יום ימות אמר להן וכל שכן ישוב היום שמא ימות למחר ונמצא כל ימיו בתשובה ואף שלמה אמר בחכמתו (קהלת ט, ח) בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר
Estudiamos allí que Rabí Eliezer dijo: Arrepiéntete un día antes de tu muerte. Sus discípulos preguntaron: ¿Acaso sabe alguien en qué día va a morir? Les respondió: Precisamente por eso debe arrepentirse hoy, pues podría morir mañana, y así vivirá todos sus días en arrepentimiento. Salomón también dijo: «En todo tiempo sean blancas tus vestiduras y no falte aceite sobre tu cabeza» (Eclesiastés 9:8).
א"ר יוחנן בן זכאי משל למלך שזימן את עבדיו לסעודה ולא קבע להם זמן פיקחין שבהן קישטו את עצמן וישבו על פתח בית המלך אמרו כלום חסר לבית המלך טיפשין שבהן הלכו למלאכתן אמרו כלום יש סעודה בלא טורח
Rabán Yojanán ben Zakai ofreció una parábola: Un rey invitó a sus sirvientes a un banquete, pero no les fijó hora. Los prudentes se arreglaron y esperaron a la entrada de su palacio, diciendo: ¿Acaso falta algo en la casa del rey? Los necios se fueron a trabajar, diciendo: ¿Acaso se celebra un banquete sin preparativos?
בפתאום ביקש המלך את עבדיו פיקחין שבהן נכנסו לפניו כשהן מקושטין והטיפשים נכנסו לפניו כשהן מלוכלכין שמח המלך לקראת פיקחים וכעס לקראת טיפשים אמר הללו שקישטו את עצמן לסעודה ישבו ויאכלו וישתו הללו שלא קישטו עצמן לסעודה יעמדו ויראו
De repente el rey llamó a sus sirvientes. Los prudentes entraron adornados; los necios, sucios. El rey se alegró con los prudentes y se enojó con los necios. Dijo: Los que se prepararon para el banquete, siéntense, coman y beban; los que no se prepararon, quédense de pie y miren.
חתנו של ר"מ משום ר"מ אמר אף הן נראין כמשמשין אלא אלו ואלו יושבין הללו אוכלין והללו רעבין הללו שותין והללו צמאים שנאמר (ישעיהו סה, יג) כה אמר ה' הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו הנה עבדי ירונו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב
El yerno de Rabí Meir dijo en su nombre: También así parecerían sirvientes que atienden a otros. Más bien, todos están sentados: unos comen y otros pasan hambre; unos beben y otros tienen sed, como está escrito: «Así dice el Señor: Mis siervos comerán, mas vosotros tendréis hambre; mis siervos beberán, mas vosotros tendréis sed; mis siervos cantarán por la alegría de su corazón, mas vosotros gritaréis por el dolor del vuestro» (Isaías 65:13-14).
ד"א בכל עת יהיו בגדיך לבנים אלו ציצית ושמן על ראשך אל יחסר אלו תפילין:
Otra interpretación: «En todo tiempo sean blancas tus vestiduras» se refiere a los tzitzit; «y no falte aceite sobre tu cabeza» se refiere a los tefilín.
הדרן עלך שואל
Hemos concluido el capítulo «Uno puede pedir prestado».
מתני׳ מי שהחשיך בדרך נותן כיסו לנכרי ואם אין עמו נכרי מניחו על החמור הגיע לחצר החיצונה נוטל את הכלים הניטלין בשבת ושאינן ניטלין בשבת מתיר החבלים והשקין נופלין מאיליהם:
Mishná: A quien le sorprendió la noche en un camino se le permite entregar su bolsa a un no judío. Si no lo acompaña un no judío, la coloca sobre un asno. Al llegar al patio exterior, retira los utensilios cuyo traslado está permitido en Shabat. Respecto de los demás, desata las cuerdas y los sacos caen por sí mismos.
גמ׳ מאי טעמא שרו ליה רבנן למיתב כיסיה לנכרי קים להו לרבנן דאין אדם מעמיד עצמו על ממונו אי לא שרית ליה אתי לאיתויי ד' אמות ברה"ר
Guemará: ¿Por qué permitieron los Sabios entregarle la bolsa a un no judío? Porque sabían que una persona no soporta fácilmente perder su dinero; de no permitirle esto, lo trasladaría cuatro codos por el dominio público.
אמר רבא דוקא כיסו אבל מציאה לא פשיטא כיסו תנן מהו דתימא הוא הדין אפילו מציאה והאי דקתני כיסו אורחא דמילתא קתני קמ"ל ולא אמרן אלא דלא אתי לידיה אבל אתי לידיה ככיסיה דמי
Rava dijo: Esto se aplica a su propia bolsa, pero no a un objeto encontrado. Es evidente, pues la Mishná habla de su bolsa. Podríamos haber pensado que se aplica también a un objeto encontrado y que se mencionó la bolsa por ser lo habitual. Por eso se precisa que no. Esto se refiere a un objeto que aún no ha tomado en su mano; si ya lo tomó, se considera como su propia bolsa.
איכא דאמרי בעי רבא מציאה הבאה לידו מהו כיון דאתא לידיה ככיסיה דמי או דילמא כיון דלא טרח בה לאו ככיסיה דמי תיקו:
Otros dicen que Rava planteó una pregunta: Si ya recogió el objeto encontrado, ¿puede entregarlo al no judío? Quizá, por estar en su poder, se considere su bolsa; o quizá, por no haber trabajado para adquirirlo, no. La cuestión queda sin resolver.
אין עמו נכרי: טעמא דאין עמו נכרי הא יש עמו נכרי לנכרי יהיב ליה מאי טעמא חמור אתה מצווה על שביתתו נכרי אי אתה מצווה על שביתתו
«Si no lo acompaña un no judío»: Esto indica que, si lo acompaña, debe dárselo al no judío y no al asno. ¿Por qué? Porque estás obligado a hacer descansar a tu asno en Shabat, pero no estás obligado a hacer descansar al no judío.
חמור וחרש שוטה וקטן אחמור מנח ליה לחרש שוטה וקטן לא יהיב ליה מ"ט הני אדם האי לאו אדם חרש ושוטה לשוטה שוטה וקטן לשוטה
Si lo acompañan un asno, un sordo, una persona sin capacidad de discernimiento y un menor, coloca la bolsa sobre el asno y no se la entrega a los demás. ¿Por qué? Porque estos son seres humanos y el asno no lo es. Entre un sordo y una persona sin discernimiento, la entrega al segundo; entre este y un menor, también al segundo.
איבעיא להו חרש וקטן מאי אליבא דר"א לא תיבעי לך דתניא ר' יצחק אומר משום ר' אליעזר תרומת חרש
Se preguntaron: Si hay un sordo y un menor, ¿a cuál se la entrega? Según Rabí Eliezer no hay duda, pues Rabí Yitzjak enseñó en su nombre: La terumá separada por un sordo...
שבת קנ״ג א
17 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.