כטבלא מרובעת כטבלא הוא דשרי הא לאו הכי אסור התם לאקולי בה קולא אחרינא להתיר ראש תור היוצא הימנה:
como una tabla cuadrada. ¿Solo se permite como una tabla, y no de otro modo? Allí se trataba de permitir otra indulgencia, una esquina triangular que sobresale.
מתני׳ מנין לפולטת שכבת זרע ביום השלישי (שתהא) טמאה שנא' (שמות יט, טו) היו נכונים לשלשת ימים מנין שמרחיצין את המילה ביום השלישי שחל להיות בשבת שנאמר (בראשית לד, כה) ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים מנין שקושרין לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח שנאמר (ישעיהו א, יח) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו מנין לסיכה שהיא כשתייה ביוה"כ אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנא' (תהלים קט, יח) ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו:
Mishná: ¿De dónde se aprende que una mujer que expulsa semen al tercer día queda impura? De «Preparaos para el tercer día» (Éxodo 19:15). ¿De dónde se sabe que puede lavarse la circuncisión al tercer día aunque coincida con Shabat? De «Y sucedió al tercer día, cuando estaban doloridos» (Génesis 34:25). ¿De dónde se aprende que se ata una tira escarlata en la cabeza del macho cabrío enviado al desierto? De «Aunque vuestros pecados sean como escarlata, como nieve blanquearán» (Isaías 1:18). ¿De dónde se aprende que untarse aceite en Yom Kipur es como beber? Aunque no exista prueba concluyente, hay recuerdo en «Entró como agua en sus entrañas y como aceite en sus huesos» (Salmos 109:18).
גמ׳ רישא דלא כר' אלעזר בן עזריה סיפא כר"א בן עזריה דאי כרבי אלעזר בן עזריה טהורה שמענא ליה מאן דלא מוקי כתנאי תנא רישא טהורה ומוקי לה לכולה כר"א בן עזריה ומאן דמוקים כתנאי רישא רבנן וסיפא כר' אלעזר בן עזריה
Guemará: La primera parte no concuerda con Rabí Elazar ben Azariá, pero la última sí. Pues según él la mujer sería pura. Quien evita atribuir opiniones a distintos tanaítas enseña «pura» al principio y atribuye toda la Mishná a Rabí Elazar ben Azariá; quien sí las distingue atribuye la primera parte a los sabios y la última a Rabí Elazar ben Azariá.
ת"ר פולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה דברי רבי אלעזר בן עזריה רבי ישמעאל אומר פעמים שהן ד' עונות פעמים שהן ה' עונות פעמים שהן ו' עונות ר' עקיבא אומר לעולם ה' ואם יצאתה מקצת עונה ראשונה נותנין לה מקצת עונה ששית
Enseñaron nuestros rabinos: Una mujer que expulsa semen al tercer día es pura, según Rabí Elazar ben Azariá. Rabí Yishmael dice: A veces transcurren cuatro períodos de doce horas, a veces cinco, a veces seis. Rabí Akiva dice: Siempre cinco; si salió una parte del primer período, se le añade una parte del sexto.
אמרוה רבנן קמיה דרב פפא ואמרי לה רב פפא לרבא בשלמא ר' אלעזר בן עזריה כרבנן דאמרי בה' עביד פרישה ור' ישמעאל כר' יוסי דאמר בד' עביד פרישה אלא רבי עקיבא כמאן לעולם כר' יוסי כדאמר רב אדא בר אהבה משה בהשכמה עלה ובהשכמה ירד
Los rabinos lo dijeron ante Rav Papa, y otros dicen que Rav Papa se lo dijo a Rabá: Se entiende que Rabí Elazar ben Azariá sigue a los sabios que sostienen que la separación se ordenó el quinto día, y Rabí Yishmael a Rabí Yosi, que la sitúa el cuarto. ¿Pero a quién sigue Rabí Akiva? También a Rabí Yosi, según lo que dijo Rav Ada bar Ahavá: Moshé subió al monte temprano por la mañana y bajó temprano.
בהשכמה עלה דכתיב (שמות לד, ד) וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני בהשכמה ירד דכתיב (שמות יט, כד) לך רד ועלית אתה ואהרן עמך מקיש ירידה לעלייה מה עלייה בהשכמה אף ירידה בהשכמה
Subió por la mañana, como dice «Moshé madrugó y subió al monte Sinaí» (Éxodo 34:4). Bajó por la mañana, como se declara «Ve, desciende, y después subirás tú y Aarón contigo» (Éxodo 19:24). Se compara la bajada con la subida: ambas por la mañana.
למה ליה למימרא להו והא אמר רב הונא ישראל קדושים הן ואין משמשין מטותיהן ביום הא אמר רבא אם היה בית אפל מותר ואמר רבא ואיתימא רב פפא תלמיד חכם מאפיל בטליתו ומותר
¿Por qué era necesario decirles que se abstuvieran de relaciones? Rav Huna dijo que Israel es santo y no mantiene relaciones durante el día. Pero Rabá dijo que está permitido en una habitación oscura; y Rabá, o Rav Papa, dijo que un estudioso puede oscurecer el lugar con su manto y está permitido.
שבת פ״ו א
7 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
